חוויה...
בעקבות הדיונים כאן בפורום, החלטתי שהידע שלי בנוגע לכמה היבטים של מכשירי iOS לוקה בחסר, וצריך רענון.
אז השאלתי מחבר iPhone 3GS מעודכן שאינו בשימוש, כדי לאוכל לאפס אותו ולעבור את חווית האקטיבציה.
ואני לא מתבייש להודות: הופתעתי לטובה!
כמובן, שבניגוד למכשירי Android עליהם אני רגיל, ה-iPhone עדיין דורש SIM לפני שהוא יסכים לתת לי לגעת בו.
נכון, המכשיר הוא גם טלפון, אבל זו רק פונקציה אחת מיני רבות, וזו שהכי פחות מעניינת אותי, אז למה אי אפשר לדלג על השלב הזה? (שאלה רטורית, כי ככה אמר הבוס הגדול
)
אז אחרי הכנסת SIM, וחיבור ל-WiFi, שבניגוד לפעם שעברה עבר חלק, המכשיר דיבר עם הבעלים האמתי שלו (Apple, לא החבר שכביכול רכש את המכשיר במיטב כספו), והחליט שהוא מסכים להמשיך.
כאן הגיע ההפתעה הנחמדה הראשונה: במסך הכנסת חשבון iTunes היית אפשרות לדלג! לא האמנתי אבל הוא לא ניסה להכריח אותי לפתוח חשבון.
כמובן, שדווקא הייתי מעוניין לפתוח חשבון, וכאן הגיע ההפתעה הנעימה השנייה: למרות שהכנתי מבעוד מועד חשבון Gmail לא הייתי צריך אותו. המכשיר הציע לי תיבת דוא"ל בחינם ב-i-ענן.
נחמד שאחרי 6 שנים משתמשי Apple סוף סוף יכולים לוותר על תלות בשירותים חיצוניים כדי להוריד אפליקציות למכשירים שלהם...
כאן אני חייב התנצלות ל-Lepton: הוא אכן צדק בוויכוח האחרון - אם יוצרים חשבון במסכי אקטיבציה, אין שום דרישה או אפילו בקשה לכרטיס אשראי.
חבל רק, שהסיבה לכך היא שהחשבון הזה הוא חסר תועלת.
שאר האקטיבציה עבר בשקט ובשלום, אבל כאשר פתחתי את ה-AppStore וניסיתי להוריד יישום חינמי, היגיע סוף להפתעות הנעימות, והפרצוף המכוער של מוצרי Apple חשף את עצמו בפני:
החנות שאלה אותי באיזה חשבון iTunes להשתמש, למרות שלפני רגע בדיוק פתחתי חשבון כזה דרך המכשיר.
הייתי יכול להבין את ההיגיון, אם החשבון שפתחתי לא היה מצורף לחנות אוטומטית, ורק הייתי צריך לבחור אותו, אבל העניין לא היה כזה פשוט.
אחרי שהכנסתי שם משתמש וססמה (בפעם השנייה ב-2 דקות האחרונות), הוא שאלה אותי באיזו מדינה אני.
החלטתי ללכת על ארה"ב מתוך מחשבה שהתוכן בחנות הישראלית עלול להיות מוגבל.
וכאן התחילו הצרות!
ראשית, החנות החליטה ששמי שרשמתי בעברית מכיל תווים לא חוקיים. מסתבר, שע"פ Apple, הא-ב העברי הוא מחוץ לחוק. אנטישמים נבלות!
החלפתי את השם לאנגלית, אבל זה לא הספיק: הוא רצה גם את קידומת השם שלי (Mr, Mrs וכו'), הוא רצה כתובת, טלפון, ואפילו מיקוד. מיקד!!!!
ורק להשוואה: כשפתחתי את חשבון ה-Gmail לניסיון הזה, חשבון שאחרי הזנה חד פעמית בכל מכשיר Android יאפשר לי בלי שום בעיה להוריד כל יישום חינמי מהחנות הרשמית, לא נדרשתי לאף אחד מהפרטים האלה!
וכשכל זה הסתיים וסוף סוף יכולתי להוריד את היישום החינמי, מה קיבלתי?
בקשה לססמה, בפעם השלישית ב-5 דקות האחרונות! בשביל יישום חינמי! אחרי שלפני רגע סיימתי להגדיר את החשבון!
אז מה למדתי:
א) Apple פוגעת (או לפחות מנסה לפגוע) בפרטיות המשתמשים לא פחות, וכנראה הרבה יותר מ-Google.
ב) השימוש ב-iPhone היום יותר פשוט מבעבר, אבל עדיין לא מתקרב לפשטות שימוש ב-Android.
כדי להשלים את החוויה התקנתי את המשחק Subway Serfer אותו אני מכיר היטב וניסית על מספר מכשירי Android שונים.
למרות שהחוויה עם המשחק היא יותר באחריות המפתחים של המשחק ולא ממש קשורה ל-Apple, גם כאן היו לי כמה תובנות מעניינות.
ראשית, המשחק רץ הרבה יותר חלק על iPhone 3GS הישן, מאשר על 2 מכשירי Android הרבה יותר חדשים ויותר חזקים מבחינת מפרט (אם כי עדיין מכשירים זולים של ZTE).
מצד שני, הגרפיקה היית הרבה יותר מפוקסלת ומכוערת מאשר על מכשירי Android, וב-Android יצא לי לראות את המשחק הזה על כל מיני רזולוציות, החל מאחת נמוכה כמעת כמו זו של 3GS, ועד ל-Full HD של Galaxy S4.
מוזר מאוד שאותה פרגמנטציה אגדית לא הפריע למפתחים על Android לתמוך יפה במגוון הרזולוציות השונות, בעוד שעל iOS ששם יש רק מספר מאוד קטן של רזולוציות המשחק יצא מכוער להפליא.
אז זהו, פעלתי לפי המנטרה הידועה - דע את האויב.
עכשיו רק צריך לראות מה יצא ב-10 לספטמבר
בעקבות הדיונים כאן בפורום, החלטתי שהידע שלי בנוגע לכמה היבטים של מכשירי iOS לוקה בחסר, וצריך רענון.
אז השאלתי מחבר iPhone 3GS מעודכן שאינו בשימוש, כדי לאוכל לאפס אותו ולעבור את חווית האקטיבציה.
ואני לא מתבייש להודות: הופתעתי לטובה!
כמובן, שבניגוד למכשירי Android עליהם אני רגיל, ה-iPhone עדיין דורש SIM לפני שהוא יסכים לתת לי לגעת בו.
נכון, המכשיר הוא גם טלפון, אבל זו רק פונקציה אחת מיני רבות, וזו שהכי פחות מעניינת אותי, אז למה אי אפשר לדלג על השלב הזה? (שאלה רטורית, כי ככה אמר הבוס הגדול
אז אחרי הכנסת SIM, וחיבור ל-WiFi, שבניגוד לפעם שעברה עבר חלק, המכשיר דיבר עם הבעלים האמתי שלו (Apple, לא החבר שכביכול רכש את המכשיר במיטב כספו), והחליט שהוא מסכים להמשיך.
כאן הגיע ההפתעה הנחמדה הראשונה: במסך הכנסת חשבון iTunes היית אפשרות לדלג! לא האמנתי אבל הוא לא ניסה להכריח אותי לפתוח חשבון.
כמובן, שדווקא הייתי מעוניין לפתוח חשבון, וכאן הגיע ההפתעה הנעימה השנייה: למרות שהכנתי מבעוד מועד חשבון Gmail לא הייתי צריך אותו. המכשיר הציע לי תיבת דוא"ל בחינם ב-i-ענן.
נחמד שאחרי 6 שנים משתמשי Apple סוף סוף יכולים לוותר על תלות בשירותים חיצוניים כדי להוריד אפליקציות למכשירים שלהם...
כאן אני חייב התנצלות ל-Lepton: הוא אכן צדק בוויכוח האחרון - אם יוצרים חשבון במסכי אקטיבציה, אין שום דרישה או אפילו בקשה לכרטיס אשראי.
חבל רק, שהסיבה לכך היא שהחשבון הזה הוא חסר תועלת.
שאר האקטיבציה עבר בשקט ובשלום, אבל כאשר פתחתי את ה-AppStore וניסיתי להוריד יישום חינמי, היגיע סוף להפתעות הנעימות, והפרצוף המכוער של מוצרי Apple חשף את עצמו בפני:
החנות שאלה אותי באיזה חשבון iTunes להשתמש, למרות שלפני רגע בדיוק פתחתי חשבון כזה דרך המכשיר.
הייתי יכול להבין את ההיגיון, אם החשבון שפתחתי לא היה מצורף לחנות אוטומטית, ורק הייתי צריך לבחור אותו, אבל העניין לא היה כזה פשוט.
אחרי שהכנסתי שם משתמש וססמה (בפעם השנייה ב-2 דקות האחרונות), הוא שאלה אותי באיזו מדינה אני.
החלטתי ללכת על ארה"ב מתוך מחשבה שהתוכן בחנות הישראלית עלול להיות מוגבל.
וכאן התחילו הצרות!
ראשית, החנות החליטה ששמי שרשמתי בעברית מכיל תווים לא חוקיים. מסתבר, שע"פ Apple, הא-ב העברי הוא מחוץ לחוק. אנטישמים נבלות!
החלפתי את השם לאנגלית, אבל זה לא הספיק: הוא רצה גם את קידומת השם שלי (Mr, Mrs וכו'), הוא רצה כתובת, טלפון, ואפילו מיקוד. מיקד!!!!
ורק להשוואה: כשפתחתי את חשבון ה-Gmail לניסיון הזה, חשבון שאחרי הזנה חד פעמית בכל מכשיר Android יאפשר לי בלי שום בעיה להוריד כל יישום חינמי מהחנות הרשמית, לא נדרשתי לאף אחד מהפרטים האלה!
וכשכל זה הסתיים וסוף סוף יכולתי להוריד את היישום החינמי, מה קיבלתי?
בקשה לססמה, בפעם השלישית ב-5 דקות האחרונות! בשביל יישום חינמי! אחרי שלפני רגע סיימתי להגדיר את החשבון!
אז מה למדתי:
א) Apple פוגעת (או לפחות מנסה לפגוע) בפרטיות המשתמשים לא פחות, וכנראה הרבה יותר מ-Google.
ב) השימוש ב-iPhone היום יותר פשוט מבעבר, אבל עדיין לא מתקרב לפשטות שימוש ב-Android.
כדי להשלים את החוויה התקנתי את המשחק Subway Serfer אותו אני מכיר היטב וניסית על מספר מכשירי Android שונים.
למרות שהחוויה עם המשחק היא יותר באחריות המפתחים של המשחק ולא ממש קשורה ל-Apple, גם כאן היו לי כמה תובנות מעניינות.
ראשית, המשחק רץ הרבה יותר חלק על iPhone 3GS הישן, מאשר על 2 מכשירי Android הרבה יותר חדשים ויותר חזקים מבחינת מפרט (אם כי עדיין מכשירים זולים של ZTE).
מצד שני, הגרפיקה היית הרבה יותר מפוקסלת ומכוערת מאשר על מכשירי Android, וב-Android יצא לי לראות את המשחק הזה על כל מיני רזולוציות, החל מאחת נמוכה כמעת כמו זו של 3GS, ועד ל-Full HD של Galaxy S4.
מוזר מאוד שאותה פרגמנטציה אגדית לא הפריע למפתחים על Android לתמוך יפה במגוון הרזולוציות השונות, בעוד שעל iOS ששם יש רק מספר מאוד קטן של רזולוציות המשחק יצא מכוער להפליא.
אז זהו, פעלתי לפי המנטרה הידועה - דע את האויב.
עכשיו רק צריך לראות מה יצא ב-10 לספטמבר