האמנם הוא היה כה מגעיל ודוחה
או שמא אנו הופכים אנטיפתיים יותר ויותר? אז מה הגעיל אותך בו בעצם? מה היה כל כך נורא באדם זר על אם הדרך המבקש לשוחח? אוטומטית זה הופך אותו לסוטה מסוכן? או כמו שנאמר באחת התגובות לאירוע עם איש משמרות הזה"ב, "מזל שהוא לא איזה פדופיל"... האמנם לכאלו הפכנו? חשדניים? ספקנים? שליליים במיידית? אז מה הגעיל אותך בו בעצם? אדם המבקש לשוחח. וזה היה כה מגעיל? וזה דרש את תגובתך התקיפה וההתבטאות ["שיטוס לי מהעיניים"] החריפה? אם אדם מברכך לשלום, סתם כך ביום חול, האם זו תגובתך? מייד את חושפת שינייך בכעס ורושפת לעברו מבט כועס? אז מה הגעיל אותך בו בעצם? את, היושבת במשך שנים באינטרנט הוירטואלי. היכן שבאים ומתאספים כל אי אלו בודדים, אנשים המחפשים קשר שיחה, כתף תומכת ואולי עיצה. תסכימי איתי שאלו הפונים אליך דרך המסך, להם אינך מפנה גבך. ואפילו תקשרי שיחה זורמת ותספרי גם את את אשר על לבך [או דמיונך]. הרי זה קורה גם היום, במציאות הוירטואלית שלך. אז מה זה אומר? שאת זקוקה למסכות ומסכים כדי לדבר? האמנם שכחת כיצד לדבר באמת? מה זה בעצם אומר עליך? האם הוא סוטה כי דבר במציאות? ולדבר דרך מדיה וירטואלית, זה כבר הפך מטרנד למנהג? ואולי הבעיה היא לא אצלו כי אם בך? ישר פסלת אותו, שפטת אותו, דנת אותו לכף חובה.. מה כל כך היה מגעיל ודוחה? מדוע חשבת שיש בו משהו מזיק? משהו שלילי ופסול שמייד יש להתרחק ממנו? כולם שקרנים? כולם סוטים? כולם זרים שיש להיזהר מהם? כבר אין אנשים טובים באמצע הדרך? ולא את היית זו שכתבה כאן לפני מספר ימים: "הפוסל, במומו פוסל" ? חומר למחשבה. ומהיכרות אישית [אמיתית ולא רק וירטואלית] שלי איתך, הרי ספק אם המקרה ארע, וצריך קודם רשיון כדי לנהוג, אבל לא נורא, נניח שהכל כפי שכתבת. אז מה? האמנם עתה זה נראה כה מגעיל? להיות "מלאכים מאחורי המסך" זו לא החכמה. צריך לזכור לדבר יפה, להושיט יד לעזרה ולהעניק, גם בעולם האמיתי. לא רק על המקלדת. יש אנשים טובים באמצע הדרך. וגם אם טרם ידענו להחליט מי טוב ומי לא, לא שופטים בעלמא! אחרת את פשוט מזוייפת להחריד. ואותי זה מגעיל!!!
ההרגשה שלך מוצדקת