חוויה ודילמה

[KFIRB]

חוויה ודילמה

שלום לכם פורום יקר,

אתמול הייתה לי חוויה שהייתה הזויה אבל יותר מהזויה , גם מטרידה .

בתור מי שמחפש מקום שאוכל להתחבר לקבוצה ולמורה (ואח"כ לשיטה...) התגלגלתי למקום שלא רק שלא אהיה בו אלא גם שאם יכולתי גם הייתי יכול לא להמליץ עליו:

אני בוחר לספר את החוויה ולא את השם או המקום הספציפי- כי בעיניי גם בתור אורח , זה לא רק"אורח לרגע רואה כל פגע" אלא שזה צרם .

נתחיל מזה שאני בוגר , סליחה בשנות ה-30 המוקדמות, כשאני מתקשר למקומות מסויימים ייתכן שאשאל לגילי (וזה לגיטימי) במקומות אחרים אם התקשורת היא במייל אז אני מציג את עצמי ואת גילי כקרטריון חשוב. אני יודע שיש קבוצות לבוגרים המשלבים נוער, וזכות המורה לומר לי זאת או להסתיר , וחובתי, אם זה חשוב לי, לשאול.

למדתי לאחר הניסיון של אתמול שגם המובן מאליו לא מובן ...

התקשרתי לביה"ס שהיה לו אתר , ובו רשום שיש קבוצות בוגרים, נוער וילדים, והמורה ביקש במייל שאצור עימו קשר טלפוני, יצרתי, הזמין אותי לאימון ניסיון - עד כאן בסדר. הוא גם אמר משהו על נעליים נוחות וקלות,, להבנתי להביא נעליים נוחות לי , ואם אין לי כאלו ישאילו לי או שיבקשו ממנו לקנות בהמשך (כך קרה בקבוצת טאי-צ'י שאירחה אותי לפני מספר שנים, הם השאילו לי לשיעור בו התארחתי נעליים), הגעתי.
לאחר שלום ונעים מאוד נימוסי, עלה נושא הנעליים, שביקשו ממני להחליף לנעליים...וכשהתברר שאין לי, ביקשו שאביא לפעם הבאה, וכששאלתי איזה, אמרו לא חשוב, נעליים אחרות, ושאלתי בעדינות אם זה קשור לניקיון התברר שכן(באימוני א"ל לא מתאמנים יחפים?). עברנו את משוכת הנעליים, אמרו שיתחילו בשעה הנקובה. לתדהמתי אני, המורה ואשתו המבוגרים היחידים, כשאני אומר היחידים, זה אומר שהתלמיד המבוגר לפניי היה בן 8-9. אמרתי אולי קבוצה מעורבת, אך מהר מאוד התברר שלא, אין עוד מבוגרים.. אני אחסוך מכם את הרגשות (בין מבוכה לגיחוך, נזכרתי בפרק של "חיים אחרים" שבו יקיר (עוז זהבי) מבקש ללמוד מחול ופותחים לו את הדלת של כיתה של בנות 7.), מתוך כבוד למקום (במחשבה שנייה למקום שלא כיבד אותי ואת זמני ובחר לעשות בדיחה על חשבוני), נשארתי להמשך השיעור.

כאן נגמר החלק של ה"רגשי" ומתחיל החלק המטריד, המורה מכה את תלמידיו כדרך ענישה , אחד מהם הוא בנו, מאיים במקל , וגם מכה בו. אנחנו יכולים להתווכח אם ניתן לתת שכיבות סמיכה כעונש "חינוכי", (לדעתי לא, ובכל מקרה תלוי בגיל , לילד בן 4 זה לא יהיה ריאלי), התוצאה של זה הייתה שהתלמיד שהיה מצטיין (והעביר את החימום....), הרביץ לילד אחר והקטן שהיה מעט שובב...ולא ממושמע.
נכון לא היה בכי , אבל בשביל זה אנחנו מבוגרים, נכון זה לא חוג שחמט, אבל אני לא חושב שיש להשתמש באלימות כטכניקה חינוכית, ובוודאי לא לחיקוי.

אני עתה החלטתי מכל הסיבות האלו לא להמשיך שם, אבל!!! מעבר לניסיון ולזכותי לומר "לא", מה נכון לי לעשות? הכי קל לומר "זה שום דבר, הילדים לא סובלים ולא בוכים" מצד שני ...לא בא לי לרכוש שונאים.
מצד שלישי ע"פ החובה המשפטית אני מחוייב לדווח על כך לאדם כלשהו, גם אם בעילום שם.

 

[בייבי יי]

שלום לך

טוב...

...

...

1. טוב מאד שלא נתת את פרטי המורה

על ההבנה שבעניין.

2. האם יתכן מצב שהמורה התבלבל והזמין אותך בשיעור של ילדים ? שאלת אותו, לפני האימון או אחרי האימון ?

3. כמה ילדים היו באימון ? הבנתי ממך שהיו המורה, אשתו שהתאמנה, והבן שלו ?

4. אוקיי - לנושא הכואב והרגיש, אבקש ממך לתאר ולפרט יותר, כמה היו שם, מה הכוונה מאיים? מה הוא אומר ? ומה הכוונה מרביץ ? עם מה הוא הרביץ ? מה עוצמת המכה ? תוכל לתת הסבר מפורט יותר? כולם שם היו ילדים קטנים ? איך הייתה האווירה באימון ? איך נראו הילדים? בנוסף, האם נשארת עד הסוף? האם ראית את ההורים שבאו לקחת את הילדים בתום השיעור? קצת על הדינמיקה מעבר, מה הרגשת ?
אני שואלת הרבה שאלות כדי באמת לנסות להבין האם זה השלטת סדר או בהחלט אלימות מיותרת שלא צריכה לקרוא.

תודה

 

[KFIRB]

חחח זה יכל להצחיק אם זה היה עצוב

לא. הוא לא התבלבל. השעות הן לא שעות סבירות לאימון ילדים, וההורים לא היו שם. היו שם כחמישה בנים ובת בנוסף למבוגרים. ביניהם הילד המשותף שלהם. וגם לא התנצל או רמז לבלבול.

נתחיל מהסוף המכה הייתה חלשה, הילדים היו נראים שמחים ונראה שלהם זה לא הפריע, אולי כמה דברים שגם אם נעשו להסדרת סדר, הם בעייתים- מתן בעיטות, שימוש במקל!!! כמו בגודל שליש מקל מטאטא... נשארת עד הסוף, ההורים לא הגיעו... .גם אם הבעיטות והמכות חלשות, גם כשהמכות ניתנות כשמישהו לא מבצע כיאות, זה בעייתי.

האוירה הייתה נוקשה מחד ומבודחת מאידך, הוא דרש מהם עבודה אך מי שלא התמיד בה אויים ש"אני אבוא לעזור לך", או "אני אביא את המקל".

תראי , אם עלייך זה מקובל כאמצעי להסדרת סדר, להזכירך החוק הישראלי פוסל זאת . במיוחד שלא מדובר בהורים- בהורים, החוק גם לא מקל, אבל במקרה של הורים יש ורמים טיפוליים שיבצעו התאמה תרבותית לישראל.

לא יודע, חשבתי שעברנו את עידן ההפלקות למתעמלות...

 

[בייבי יי]

הולד יור הורסס...

אני לא מכירה אותך, אני שואלת קודם כל הרבה שאלות כדי לנסות להבין ולענות לך בצורה שקולה והגיונית עם כמה שיותר פרטים על המקרה. אנשים שלא מגיעים בכלל מהתחום, אפילו משמעת טיפה קשוחה יכולה לעיתים לזעזע אותם.

כדי להרגיע אותך יותר, יש לי שני בנים בגילאים הללו, שגם נמצאים בחוגים של אמנויות לחימה, ואני לא אפרט לך כאן מה הייתי עושה אם הייתי מגלה שמרביצים לאחד מהם במהלך חוג. המשמעת שלי בבית בכל הנוגע לחינוך ילדיי מאד מאד ברורה, ולעולם לא נזקקתי להשתמש בידיים.
שאלתי לגבי ההורים מפני שבגילאים הללו לא נותנים לילדים ללכת לבד, או לחזור שמחשיך.

עכשיו לענייננו. אם פרטים אלו הם נכונים זה מבחיל גם אותי, ולא, זה לא תקין. תן לי לחשוב קצת על הנושא (חייבת לציין שהיו כאן אין ספור מקרים, אך זה מקרה חדש) ואני גם רוצה לקרוא מה שאר חברי הפורום יענו לך (לרבות מורים שמלמדים ילדים) ולהחליט באופן שקול - מהו הצעד הבא.

ללא קשר, אני מעריכה את הדאגה, והצורך להתערב בנושא רגיש שכזה.

 

[KFIRB]

עצרתי את הסוסי

 

[בן טל-שחר]

גם לי אין תובנות ברורות ממה שקראתי בינתיים.

נדמה לי שגם אם החוק אוסר להרביץ, הוא לא אוסר להרביץ בתוך ובמסגרת שיעור באמנות הלחימה... ואם "המכה הייתה חלשה, הילדים היו נראים שמחים ונראה שלהם זה לא הפריע" אז אולי על פניו המקסימום שאפשר לעשות הוא להדיר את רגלינו אישית מהמקום ותו לא, במידה וזה לא מוצא חן בעינינו?

אני, אגב, לא מלמד ילדים כלל.
בעיני ללמד ילדים זו התמחות נפרדת שדורשת עומק מיוחד וספציפי לנושא, שמעולם לא רכשתי.

 

[בייבי יי]

אלימות היא אלימות

אם יש חוק נגד מכות, הוא לא תקף רק להורה שמחליט להכות את ילדו בבית, אלא גם למורה לא"ל, למפקד בצבא, או למורה בבית הספר..זה תקף לכולם.
קח בחשבון שילד קטן לא מבין עוד מה מותר ומה אסור..הוא מקבל דברים כמו שהם, והתפקיד שלנו כבוגרים הוא לכוון אותם לדרך הנכונה...

בנוסף, ישנם הורים שלא יודעים מה קורה במהלך החוג שהילד נמצא, ישנם הורים שפחות אכפת להם, ישנם כל מני סוגים של הורים..לא כולם מודעים ושואלים שאלות ולא כל הילדים נותנים הרבה פרטים (לרוב בנים אגב..)

המשפט האחרון צרם לי נורא

...להתעלם ממשו כזה שלא נראה לנו תקין הוא עבירה בפני עצמה (כפי שכתב זאב) .

 

[בן טל-שחר]

תודה על ההערה.

חס וחלילה להתעלם - הדבר האחרון שהייתי מתכוון אליו. פשוט לא היינו שם ואנחנו לא יודעים מה בדיוק קרה שם. הוא עצמו לא בטוח מה כדאי לעשות במצב כזה ולכן הוא מנסה להתייעץ, שזה מעולה לדעתי.

התייחסתי למשפט "המכה הייתה חלשה, הילדים היו נראים שמחים ונראה שלהם זה לא הפריע". יכול להיות שלא הבנתי את הכוונה שלו, אבל ניסיתי להבין אם זה היה משהו שהוא חלק מהאימון... או אכן תקיפה שדורשת התערבות. בינתיים אין לי מושג... אבל אני אקרא עכשיו תכף את שאר השרשור ואולי כבר אבין יותר...

 

[זאב ארליך]

מורה שמעניש ילדים במכות

הדבר אסור בתחליט האיסור ומעוגן בחוק.
חובת דיווח על פי חוק.אי דיווח מהווה העלמת עין מדבר עבירה - עבירה בפני עצמה.
יש ליידע את ההורים, להתלונן במשטרה ולבדוק היכן עוד אפשר להודיע.
אדם שכזה צריך להיות מסולק בבושת פנים מקהילת המורים לאמנויות הלחימה. על תעודת המדריך שלו להישלל ועליו לתת את הדין על מעשיו.

אני מקווה שתפעל כחוק ומהר. אין סיבה שכבר ביום ראשון הקרוב אפילו ילד אחד יקבל ממנו מכות (ואין צורך לכבס מילים ולקרוא לזה פליק ולהתרשם מכך שהילדים לא בוכים).

אני אישית מעביר את הודעתך זו וכן קישור לדיון שנוצר כאן אל אתר משטרת ישראל.

 

[samoyed]

 

[זאב ארליך]

ואם להיות ברור יותר:

אני מבקש ממך בכל לשון של בקשה. אנא פעל כחוק ודווח למשטרה על הענישה הגופנית שראית בזמן השיעור.

 

[yoja kwan]

בלי לדעת כלום, אני רוצה להציג כאן צד שני

חשוב לציין, שאין לי מושג באיזה מועדון או אמנות לחימה מדובר.

לגבי נושא האלימות.
בהרבה מועדונים, שהתאמנתי בהם, בייחוד מסורתיים מאוד, יש מגע פיסי בין מורה לתלמידים, בוגרים או ילדים, לא כ"ענישה" אלא כהסבת תשומת לב, תיקון, סימון שצריך לבצע שוב טוב יותר, להרים רגל, להזיז יד וכן הלאה. לפעמים התקשורת הזו, והיא תקשורת, מבוצעת על ידי רגל, יד או מקל. ה"מכות" נראות מבחוץ אולי כ"מכות", אבל הן לא כואבות, ולא גורמות נזק, הן חלק אינטגרלי מהתקשורת בין מורה למאמן. אין כאן אלמנט של השפלה, או ענישה. אפשר לראות את זה בכך שכשזה מתבצע אין רגש של הבמורה. אין כעס, זעם, או רצון להכאיב. מבחינת העצימות וההקשר, זה כמו שמאמן בודק הגנה של תלמיד על ידי התקפה שפוגעת - אם זה מבוצע נכון ההתקפה פוגעת, יש מגע, אבל אין פגיעה או כאב. ה'מכה' גם מווסתת בהתאם לגיל המתאמן.
למי שלא נמצא שם באופן קבוע זה עלול להיראות איום ונורא, אבל למי שנמצא שם, כולל ילדים, זה חלק מהשפה.
אני בהחלט השתמשתי ומשתמשת לעיתים בסגנון הזה. למשל - באימון עם דגש על עמידות, אני יכולה לבעוט ברגל של מתאמן כדי להראות לו שהוא לא יציב ולאפשר לו לזהות פיסית את המקום הפגיע אצלו ולתקן את העמידה. הבעיטה היא רכה, היא גורמת לכל היותר לאובדן שיווי משקל קל שמוביל לתיקון, היא לא גורמת לכאב, נזק או נפילה. אבל מבחוץ - זה נראה כאילו אני בועטת בתלמידים שלי. מה שכן - אני מאוד מקפידה לשלב את האלמנט הזה באימון באופן מדורג. בתקופה בה אימנתי ילדים, המגע הוכנס לשפה של האימון כחלק מההכשרה שלהם לאימון כולל מגע, בסביבות גיל עשר, בטח לא קודם, ועם הסבר "אני עכשיו אתן בעיטה חלשה, כדי לראות אם העמידה שלכם יציבה מספיק, בסדר?" העניין מדובר, ועם הקשר והתנהלות מאוד עדינה. שנה הבאה, כשנגיע לשלב הזה של האימונים, הם כבר יהיו מוכנים ויהיה צורך בפחות הקדמות והלאה, עד שבגיל נוער אין הסברים. אימוני ילדים אצלנו תמיד תמיד תמיד פתוחים להורים. מעולם לא הגיעה תלונה על שום דבר. הילדים מעולם לא נפגעו, פחדו, או שנגרם למי מהם נזק.
עם מבוגרים ההדרגה היא בהתאם לפז"מ שלהם במועדון. מישהו שרק עכשיו התחיל להתאמן לא יהיה מוכן לזה עדיין, מישהו ותיק יותר יקבל הסבר קודם, ומישהו שמתמאמן לקראת חגורה שחורה, או שחורה, יצפה לכך ויוכל למדוד את העמידה שלו בהתאם.

אני חושבת שזה לא נכון להיכנס למועדון ומיד לשפוט את המאמן, אחרי אימון אחד. אני חושבת שזה גם לא הגון או הוגן לשלוח את כוחות החוק אחרי המאמן מבלי שדיברת איתו ושאלת אותו באופן ישיר לגבי הנושא.

לגבי זה שהיה חיקוי של אלימות - ילדים הם אלימים. לא בהכרח הילד למד מהמאמן להרביץ - אולי הוא היה אלים יותר קודם ועובר תהליך של מישמוע ואימון במסגרת המועדון? אתה לא באמת יודע.
,
אני חושבת באמת שאין שום סיבה לקפוץ למסקנות. אם העניין טורד את מנוחתך, דבר עם המאמן ושאל אותו, באופן ישיר, ואז תחליט מה לעשות, בהתאם לתשובתו. לא נשמע שצפית בהתנהגות המסכנת מישהו מהנוכחים, אתה לא מציל אף אחד לפי הסיפור שלך, אז אל תמהר לעשות דברים שיזיקו לבן אדם זר לך.

(ואתה יודע, אולי אתה צודק ויש שם מקרה של מאמן אלים. יכול להיות, אבל שווה לחשוב על האפשרויות האחרות ולבדוק אותן לפני שממהרים לדווח על בן אדם ולהזיק לו ולקריירה שלו)

 

[בן טל-שחר]

תודה על הניסוח הבהיר. זה בדיוק מה שלא הבנתי:

האם מדובר באלימות או בשיטת לימוד לגיטימית? הצגת בדיוק את התהייה שלי. מהתיאורים שהובאו בפנינו לא הצלחתי להבין באופן מלא. נדמה לי שזה עדיין יכול להיות כל דבר - מאלימות (שדורשת דיווח) ועד שיטת לימוד לגיטימית ועדינה (ואולי אפילו יותר עדינה מאשר אצל רובנו כאן). אני אישית לא כל-כך מאמין במתן מכות לילדים קטנים (אפילו במסגרת רנדורי לגיטימי מפוקח) אבל אולי זה רק אני.

תיאור כמו "המורה מכה את תלמידיו כדרך ענישה, אחד מהם הוא בנו, מאיים במקל, וגם מכה בו", נשמע על פניו כמו משהו שמזמין התערבות, אך ההבהרה "המכה הייתה חלשה, הילדים היו נראים שמחים ונראה שלהם זה לא הפריע" רומזת על אפשרות (קלושה?) של סיטואציה אחרת לגמרי, שלא פורשה נכון.

אני מקווה שהתנסחתי בצורה יותר ברורה הפעם.

 

[yoja kwan]

תגדיר ילדים קטנים ותגדיר מכות

באמנות לחימה שיש בה מגע, מגיע שלב שבו צריך להתחיל ללמד את הילדים להתמודד עם מגע, להכיר מגע, ולא לפחד ממנו. יש שני כיוונים שלדעתי צריכים להתקיים במקביל - קרבות קלים ומפוקחים של ילדים אחד נגד השני, אבל עוד קודם - קרבות של ילדים נגד המאמן, שם הם חווים את המגע מאדם שעסוק כל העת בלשמור עליהם - כך שמדובר בסביבה בטוחה. לימוד עבודה עם מגע הוא תהליך מורכב ועדין.
אצלנו למשל ילדים לא עובדים עם מגע מתחת לגיל 10. אבל כבר קודם אנחנו עובדים איתם עם מגע קל - כלומר המאמנים. לא 'מכות' אלא סימון ומגע, כדי להנכיח את העניין ולהפוך את המעבר לעבודה עם מגע להדרגתית ולא מאיימת.
בעיני זה התפקיד של המאמן להפוך את העבודה עם מגע ללא מאיימת. איך אפשר לעשות את זה בלי עבודה עם מגע?

 

[בן טל-שחר]

הבהרה

כפי שכתבתי:

"אני, אגב, לא מלמד ילדים כלל.
בעיני ללמד ילדים זו התמחות נפרדת שדורשת עומק מיוחד וספציפי לנושא, שמעולם לא רכשתי."

בעת שכתבתי שאני אישית לא מאמין במתן מכות לילדים קטנים, לא ציירתי לעצמי בעיני רוחי הוראה סופר-רגישה וסופר-מקצועית כמו שנדמה לי שאת מתכוונת אליה.

האם את עדיין מתעניינת בכוונה המדוייקת שלי (כגון גיל הילדים עליו חשבתי בעת שכתבתי) או שזה מיותר? (אני שואל זאת מפני שללמד ילדים זו לא ההתמחות שלי. את מדברת כרגע עם הדיוט בנושא ולכן דעותי, להבנתי, זניחות בהקשר זה. כשהמורה שלי הכשיר אותי ללמד, החלק שעסק בלימוד ילדים היה זעיר ומינימלי יחסית, משהו כמו מספר חודשים של הדרכת קבוצות ילדים בפיקוחו... ממש כאין וכאפס לעומת ההכשרה העמוקה והמסועפת שעברתי בהדרכת בוגרים)

 

[זאב ארליך]

נא לא לנסות לשנות נושא וליפות את התופעה

מהתיאור של אותו אדם מצטיירת תמונה ברורה של ענישה גופנית.

ולגבי הבקשה שלך שלא למהר ולהגיב: החוק לא מדבר עם מקרה חד פעמי או ריבוי מקרים. לדוגמא: גם אם רואים אמא מרביצה לילד שלה, פעם אחת חובה לדווח לרשויות. על אחת כמה וכמה אם רואים מורה לאמנויות לחימה עושה זאת.

אגב, ההתיחסות לענישה גופנית ועבירה הכרוכה בה נועדה להגן על כלל הציבור ולא רק על ילדים. גם בגירים אסור להעניש שעונש גופני.

אף אחד לא דיבר כאן על חיזוק עמידה או תירגול (דוגמת קרבות אימון או תחרויות) שעשוי לגרום לפגיעה. תואר כאן עונש גופני והכאה.

 

[yoja kwan]

למה אתה מניח שהפונה הוא הצודק?

יכול להיות שאני לוקה בקולגיאליות יתר. אבל אני חושבת שפרשנות מוטעית יכולה להסב למאמן חף מפשע הרבה מאוד נזק. נתקלתי בהרבה מקרים כאלה מסביב. הרבה. אתה לא יודע אם זה נכון. אתה לא יודע במה מדובר, וגם לא אני. ויש מצב סביר שגם לא כותב ההודעה המקורית. להזניק את המשטרה נראה לי קצת מוקדם ולא מבוסס. אני מבינה את נורות האזהרה, ואני מבינה את הרצון לעקור מהשורש אלימות, ודאי כזו המופנית אל ילדים. תאמין לי שאני לגמרי באותו ראש כמוך. אבל אם המאמן עובד עם מקל (מן הסתם פגשת לא מעט כאלה במהלך הדרך), ומסמן מכה, אבל לא באמת מכה? אם זה נעשה באווירה הומוריסטית וקלילה (נתקלתי בהרבה כאלה. אפשר לראות שמדובר בסימון ולא במכה כשזה נעשה בחיוך, התלמיד מגיב בחיוך או צחוק ואין אווירת פחד.)

שוב, שלא תבין לא נכון, במקביל גם ראיתי מאמנים שהורידו סטירה לילד או נער כי לא תפקד טוב בתחרות, זה נראה אחרת. במקרים כאלה אני הראשונה שתדווח ותעשה משהו. אבל הסיפור שלו לא בהיר, לא ברור ולא חד משמעי. אני יכולה לראות מצב שמישהו ידווח עלי ככה, כשבחיי שאני לא פוגעת בתלמידים לא משנה מה. אבל אי הבנות יכולות לפגוע בכולנו.

 

[זאב ארליך]

כנראה מאותה הסיבה שאת מניחה שהוא טועה

רק הוא יודע בדיוק מה הוא ראה.
ממסר אישי שקיבלתי ממנו, הבנתי שמדובר באדם מבוגר ועם ראש על הכתפיים, אני משער שהוא יעשה את הדבר הנכון ושברור לו האם היה זה חלק מאימון מחזק או שהיתה זו ענישה תרתי משמע. ולא רלוונטי כלל האם הילד צוחק או בוכה בתוצאה ממנה. גם לא רלוונטי האם זה עם היד, עם הרגל, עם מקל, עם כפפת גומי ומקל, או בשלט רחוק

העיקר שאנשים לא יישארו אדישים ושלא יאפשרו לילדים להיות קורבנות של מורים בעלי דפוסי התנהגות שצריכים בדחיפות לחלוף מהעולם.

 

[yoja kwan]

 

[KFIRB]

בואי אסביר לך משהו שמאוד קרוב לזאב

גם אם מזמינים משטרה, המשטרה לא ישר פועלת ולצערי בישראל כמעט ולא עושים כלום.

סימון? תסבירי לי בבקשה, אני בור ועם הארץ, אבל שימוש במקל לילד מרעיש, היא לא סימון מכה... מתן "כאפות", סטירות ובעיטות לילד לא ממושמע זה לא חלק מהדגמה בקרב...

יש הבדל אם הוא היה מתרגל עם הילד משהו ומתקן אותו, אפילו מבצע איתו תרגול תנועה בידיים וברגליים, כמו שמתרגלים בזוגות, יכול המורה גם לבצע בריחים או לבעוט כי זה במסגרת תרגול, לבין מתן מכה שלא במסגרת תרגול לחימתי, כאקט משמעתי , על רעש, על חוסר הקשבה, חוסר תרגול נכון, מכה לאחד הילדים האחרים ועוד התנהגויות משמעתיות אחרות.
או להכות במקל כאשר התרגול לא מבוצע עם מקל (רק לו יש מקל) והוא אומר שהוא מגיע עם המקל והילד עונה "לא , אל תבוא עם המקול", יש כאן מימד של השפלה!!! כשילד המועדף על המורה מעביר את החימום ומרביץ לילד בראש (כי הילד האחר התעצל או לא התאמן נכון) והמורה לא אומר על כך כלום- זה חיקוי!!!

אותי מעניין, אם היו מרביצים לך ב"אווירה הומוריסטית וקלילה" , האם היית מקבלת את זה?

אני מבין את החשש לחקירה, אך אני בניגוד אלייך חושב שאם אדם חף מפשע, הוא חף מפשע, במקרה של ילדים נורא קל להוכיח או להפריך אשמה. גם זימון לחקירה ואח"כ סגירת התיק מחוסר עניין לציבור, זה כרטיס אדום שהמורה צריך לשנות התנהגותו...