חוה ואעמוֹד פּעוּרה אל הטיפות, לחוּש את הנטף הרך יוצק שבילי רעד דַק. בּדד גן עדן קטן ואין אדם. עצים מטים צווארם אל זרועותַיי ללטף עירומִי. ואני חַוה.
