ררועי גולן ביקש ממני לקפוץ לדיון..
אז הנה, קפצתי (ושלום לכולן!)
התגובה הראשונה שלי כשגיליתי שהשנה אוכל להצביע היתה "אוףףףף". אוף, כיוון שהאופצייה של לא להצביע לא באה בחשבון (אם לא ברור, אשמח להסביר למה... למרות שלא נראה לי שבפורום של נוער מרצ יעלה צורך כזה...), וכיוון שאף אחת מהאלטרנטיבות (כלומר- המפלגות) לא נראית לי במיוחד... כך שכרגע, ואם לא תצוץ אף מפלגה, בלית-ברירה אצביע חד"ש. למה בלית ברירה? תמר גוז´נסקי ראוייה לכל קול. באמת. אבל היא לא הח"כית היחידה בחד"ש. ברכה ועיסאם מחו´ל אולי בניאדם נפלאים (לא יודעת, לא מכירה אותם), ובאמת שפועלים הרבה מוץ לכנסת- אבל הם פרלמנטרים גרועים. קשה לי להצביע עבור ח"כים כאשר אני יודעת מראש שלא יפעלו בכנסת... (כשהתלבטתי בקול רם עם מישהי יקרה לליבי, היא אמרה לי: "ובכל זאת, חשוב שיהיו גם ערבים בכנסת". זה נכון בעיקר בתקופה שבה מנסים להוציא ח"כים ערבים מהכנסת, באמתלות שונות ומשונות... אבל אני עוד לא בטוחה מה דעתי על הנימוק הזה... יש בו מן הצדק, אבל לא לחלוטין...). גם העצומה שיצאה לאחרונה (של צעירים יהודיים שתומכים בחד"ש...) גרמה לי ללא מעט כעס ותסכול... קשה לי לתת את הקול שלי למפלגה שהיא לא "הכי טובה" אלא "הכי פחות גרועה", אבל זה מה יש.. אבל הנה, קפצתי למסקנה הסופית. ברשותכן, אתחיל מההתחלה. ההתחלה היתה כשבחנתי את המצע והפעילות של מפלגות רבות... כולן נפסלו מסיבה זו או אחרת, אבל לצורך קיצור ההודעה- לא אתייחס לכל המפלגות אלא רק למרצ. משהו שחשוב לי לציין: (לחלק מהחברות בפורום זה ידוע, לפעילות החדשות- כנראה שלא)- במשך שנתיים וקצת הייתי פעילה בנוער מרצ. כולל, אגב, את בחירות 99. לכן, במידה מסויימת, אני מתייחסת למרצ ביותר סלחנות ואהדה מהרבה א/נשים בשמאל (שמעולם לא תמכו בה..). ועדיין, כשסופסוף יש לי זכות הצבעה, למרצ לא אצביע. למה? * כי העמדה של מרצ ביותר מידי תחומים תלוייה באדם שאותה שואלים (והציר יכול לנוע בין מוסי שעשה מילואים בדרום הר חברון, לבין זהבה שביקרה סרבנים בכלא הצבאי...)... האם הקול שלי יהיה זה שיכניס לכנסת את זהבה, או דווקא זה שיכניס לשם את מוסי רז (שניהם כמייצגים. אבל הכוונה היא לכל הח"כיות של מרצ, כמובן...)? * כי יוסי שריד טוען ש"הצבא הוא המכנה המשותף האחרון של החברה בישראל", ואף אחד מהח"כים של מרצ לא יוצא נגדו (או- לא יוצא נגדו בפומבי, אני לא יודעת...). הביטוי הזה גרוע בעיני פי אלף מונים מהתנגדותו לסירוב. * כי מרצ, באופן מודע לחלוטין, דחקה הצידה את כל הנושאים שאינם קשורים לסכסוך ישראלי-פלסטיני (שונאת את הביטוי הזה מליון, אבל פרחו לי כל האחרים מהראש. אני מניחה שאתן מבינות את הכוונה...)... נכון, מרצ חוקקה הרבה מאד חוקים חברתיים. אבל כלפי חוץ- הקול הזה כמעט ולא נשמע (לאחרונה דווקא כן, במיוחד מאז ההכרזה על הבחירות). אתן מוזמנות להגיד ש"זה לא נכון", ואפילו להביא הוכחות. זה בכלל לא משנה את התחושה שלי. * כי לא מעט ח"כים במרצ (נראה לי שזאת גם עמדת המפלגה, אבל אני לא מתחייבת על זה...) תומכים בגדר ההפרדה. * כי מרצ מתחמקת מניסוחים מוחלטים בהרבה תחומים (ב-99´ זה היה "מדינה יהודית, מדינת כל אזרחיה" ו"כל פשרה בירושלים שתהיה מקובלת על שני הצדדים"... לאחרונה- העובדה שלא ננקטה עמדה רישמית בנוגע לסירוב. לפעמים זה נראה כאילו מרצ מפחדת להפסיד את קולות הסרבניות, אבל גם את קולות המתנגדות לסירוב, ולכן נמנעת מנקיטת עמדה.). * כי מרצ היא סוציאל-דמוקרטית, ובעיני סוציאל-דמוקרטיה זו סוג של צביעות. * כי מרצ מתנגדת לחוקים על בסיס ההתנגדות לכפייה הדתית (אני לא אגיד שההתנדות היא לדת או לדתיים, אבל כבר פגשתי כמה שכן... כפי שציינתי, אני דיי סלחנית כלפי מרצ..), למרות שהם ראויים (כלומר- לא ראויים, אבל יותר טובים מהאלטרנטיבה המוצעת- שהיא כרגע *כלום*, וגם לא מציעים אלטרנטיבה אחרת מלבד *כלום*). לדוגמא? חוק משפחות ברוכות ילדים. * כי מרצ לא היתה מספיק נחושה מבחינה מדינית בשנתיים האחרונות, בעיקר לא בתחילתן... (למעשה, בפרוץ האינתיפאדה היא גמגמה). * כי, ורועי גולן אמר נכון, הגישה של מרצ היא ביטחוניסטית-מיליטריסטית * וגם כי מרצ היא ציונית. אבל בניגוד לאסנת (ועידן חדש?) זה מפריע לי הרבה פחות... (עוד לא התגברתי על הקיבעון הציוני, כנראה...). * ועוד משהו- לא מתאים לי להצביע למפלגה בראשה עומד אדם שרואה בי ובחברות שלי פושעות (או "ילדות שלא מבינות כלום" או "אני מתנגד לסירוב שלהם אפילו יותר מאשר לכיבוש"... או כאלה שהורסות את החברה הישראלית). מולם, אגב, ישנן גם כמה נקודות זכות לחד"ש. בעיקר במצע שלה, ובהיותה מפלגה ערבית-יהודית (לא מפלגה יהודית שיש בה גם ח"כיות ערביות, ואפילו לא מפלגה ערבית עם ח"כית יהודיה, למרות שבדרך-כלל מציגים אותה ככזאת), אבל גם בתייצבות העקבית של הח"כיות של חד"ש בהפגנות ובפעילויות שמאל- גם כאלה שלא זוכות לסיקור תקשורתי, גם אם הם נמצאות בהפגנה אבל לא מועלים על הבמה עם כל הח"כיות... (חלק מהח"כיות של מרצ עושות את זה... רובן לא... יש לי כל מיני סיפורים שקשורים לזה, אבל אני מרגישה שזה לא ממש רלוונטי, אבל מילא). בכל אופן, בבחירות זה כנראה יהיה חד"ש... לא מאהבת המן, אלא משנאת מרדכי (לא שונאת את מרצ בכלל.. אבל זה הביטוי!)
אז הנה, קפצתי (ושלום לכולן!)
התגובה הראשונה שלי כשגיליתי שהשנה אוכל להצביע היתה "אוףףףף". אוף, כיוון שהאופצייה של לא להצביע לא באה בחשבון (אם לא ברור, אשמח להסביר למה... למרות שלא נראה לי שבפורום של נוער מרצ יעלה צורך כזה...), וכיוון שאף אחת מהאלטרנטיבות (כלומר- המפלגות) לא נראית לי במיוחד... כך שכרגע, ואם לא תצוץ אף מפלגה, בלית-ברירה אצביע חד"ש. למה בלית ברירה? תמר גוז´נסקי ראוייה לכל קול. באמת. אבל היא לא הח"כית היחידה בחד"ש. ברכה ועיסאם מחו´ל אולי בניאדם נפלאים (לא יודעת, לא מכירה אותם), ובאמת שפועלים הרבה מוץ לכנסת- אבל הם פרלמנטרים גרועים. קשה לי להצביע עבור ח"כים כאשר אני יודעת מראש שלא יפעלו בכנסת... (כשהתלבטתי בקול רם עם מישהי יקרה לליבי, היא אמרה לי: "ובכל זאת, חשוב שיהיו גם ערבים בכנסת". זה נכון בעיקר בתקופה שבה מנסים להוציא ח"כים ערבים מהכנסת, באמתלות שונות ומשונות... אבל אני עוד לא בטוחה מה דעתי על הנימוק הזה... יש בו מן הצדק, אבל לא לחלוטין...). גם העצומה שיצאה לאחרונה (של צעירים יהודיים שתומכים בחד"ש...) גרמה לי ללא מעט כעס ותסכול... קשה לי לתת את הקול שלי למפלגה שהיא לא "הכי טובה" אלא "הכי פחות גרועה", אבל זה מה יש.. אבל הנה, קפצתי למסקנה הסופית. ברשותכן, אתחיל מההתחלה. ההתחלה היתה כשבחנתי את המצע והפעילות של מפלגות רבות... כולן נפסלו מסיבה זו או אחרת, אבל לצורך קיצור ההודעה- לא אתייחס לכל המפלגות אלא רק למרצ. משהו שחשוב לי לציין: (לחלק מהחברות בפורום זה ידוע, לפעילות החדשות- כנראה שלא)- במשך שנתיים וקצת הייתי פעילה בנוער מרצ. כולל, אגב, את בחירות 99. לכן, במידה מסויימת, אני מתייחסת למרצ ביותר סלחנות ואהדה מהרבה א/נשים בשמאל (שמעולם לא תמכו בה..). ועדיין, כשסופסוף יש לי זכות הצבעה, למרצ לא אצביע. למה? * כי העמדה של מרצ ביותר מידי תחומים תלוייה באדם שאותה שואלים (והציר יכול לנוע בין מוסי שעשה מילואים בדרום הר חברון, לבין זהבה שביקרה סרבנים בכלא הצבאי...)... האם הקול שלי יהיה זה שיכניס לכנסת את זהבה, או דווקא זה שיכניס לשם את מוסי רז (שניהם כמייצגים. אבל הכוונה היא לכל הח"כיות של מרצ, כמובן...)? * כי יוסי שריד טוען ש"הצבא הוא המכנה המשותף האחרון של החברה בישראל", ואף אחד מהח"כים של מרצ לא יוצא נגדו (או- לא יוצא נגדו בפומבי, אני לא יודעת...). הביטוי הזה גרוע בעיני פי אלף מונים מהתנגדותו לסירוב. * כי מרצ, באופן מודע לחלוטין, דחקה הצידה את כל הנושאים שאינם קשורים לסכסוך ישראלי-פלסטיני (שונאת את הביטוי הזה מליון, אבל פרחו לי כל האחרים מהראש. אני מניחה שאתן מבינות את הכוונה...)... נכון, מרצ חוקקה הרבה מאד חוקים חברתיים. אבל כלפי חוץ- הקול הזה כמעט ולא נשמע (לאחרונה דווקא כן, במיוחד מאז ההכרזה על הבחירות). אתן מוזמנות להגיד ש"זה לא נכון", ואפילו להביא הוכחות. זה בכלל לא משנה את התחושה שלי. * כי לא מעט ח"כים במרצ (נראה לי שזאת גם עמדת המפלגה, אבל אני לא מתחייבת על זה...) תומכים בגדר ההפרדה. * כי מרצ מתחמקת מניסוחים מוחלטים בהרבה תחומים (ב-99´ זה היה "מדינה יהודית, מדינת כל אזרחיה" ו"כל פשרה בירושלים שתהיה מקובלת על שני הצדדים"... לאחרונה- העובדה שלא ננקטה עמדה רישמית בנוגע לסירוב. לפעמים זה נראה כאילו מרצ מפחדת להפסיד את קולות הסרבניות, אבל גם את קולות המתנגדות לסירוב, ולכן נמנעת מנקיטת עמדה.). * כי מרצ היא סוציאל-דמוקרטית, ובעיני סוציאל-דמוקרטיה זו סוג של צביעות. * כי מרצ מתנגדת לחוקים על בסיס ההתנגדות לכפייה הדתית (אני לא אגיד שההתנדות היא לדת או לדתיים, אבל כבר פגשתי כמה שכן... כפי שציינתי, אני דיי סלחנית כלפי מרצ..), למרות שהם ראויים (כלומר- לא ראויים, אבל יותר טובים מהאלטרנטיבה המוצעת- שהיא כרגע *כלום*, וגם לא מציעים אלטרנטיבה אחרת מלבד *כלום*). לדוגמא? חוק משפחות ברוכות ילדים. * כי מרצ לא היתה מספיק נחושה מבחינה מדינית בשנתיים האחרונות, בעיקר לא בתחילתן... (למעשה, בפרוץ האינתיפאדה היא גמגמה). * כי, ורועי גולן אמר נכון, הגישה של מרצ היא ביטחוניסטית-מיליטריסטית * וגם כי מרצ היא ציונית. אבל בניגוד לאסנת (ועידן חדש?) זה מפריע לי הרבה פחות... (עוד לא התגברתי על הקיבעון הציוני, כנראה...). * ועוד משהו- לא מתאים לי להצביע למפלגה בראשה עומד אדם שרואה בי ובחברות שלי פושעות (או "ילדות שלא מבינות כלום" או "אני מתנגד לסירוב שלהם אפילו יותר מאשר לכיבוש"... או כאלה שהורסות את החברה הישראלית). מולם, אגב, ישנן גם כמה נקודות זכות לחד"ש. בעיקר במצע שלה, ובהיותה מפלגה ערבית-יהודית (לא מפלגה יהודית שיש בה גם ח"כיות ערביות, ואפילו לא מפלגה ערבית עם ח"כית יהודיה, למרות שבדרך-כלל מציגים אותה ככזאת), אבל גם בתייצבות העקבית של הח"כיות של חד"ש בהפגנות ובפעילויות שמאל- גם כאלה שלא זוכות לסיקור תקשורתי, גם אם הם נמצאות בהפגנה אבל לא מועלים על הבמה עם כל הח"כיות... (חלק מהח"כיות של מרצ עושות את זה... רובן לא... יש לי כל מיני סיפורים שקשורים לזה, אבל אני מרגישה שזה לא ממש רלוונטי, אבל מילא). בכל אופן, בבחירות זה כנראה יהיה חד"ש... לא מאהבת המן, אלא משנאת מרדכי (לא שונאת את מרצ בכלל.. אבל זה הביטוי!)