Guava the EZ
New member
אה
לא רציתי להרוס רצף של תגובות-בערך-טובות, but I must; it is my nature. (*פאוזה דרמטית ואפלה*)דבר ראשון, "צוורי" כביטוי שייכות לצוואר בדר"כ מאויית כצווארי. [או שאני טיפשה ולא מודעת למילה גבוהה יותר עם משמעות אחרת, גם הנחה סבירה.] ברוב השיר לא אהבתי את השבירה. היא מסיחה את הדעת, ורק בפעם הרביעית שקראתי את השיר יכולתי להתמסר לחלוטין לתיאורים ולסיטואציה. ואמחיש: אתה יפה כשאתה ככה, ישן במיטתי, [שבירה שאהבתי, במיוחד בשילוב עם סימני הפיסוק שממחישים את קצב הקריאה.] גופך הקט רק מתחנן למעשים מגונים.[שבירה מעצבנת, אותי לפחות. מה גם שאני זוכרת שה"רק" חוזר שוב פעמיים ללא סיבה בשני הבתים האחרים, ואולי הסיבה נעלמה מעיני, לא יודעת ובכל מקרה זה לא קשור לעכשיו. בכל מקרה, כמו שאמרתי, שבירה מיותרת שמציקה לעיניים ומכחידה את הקצב והטון שהוגדר בשתי השורות הראשונות.] אני מתלבטת בקשר לבית השני. מצד אחד הוא מבהיר את השיר, אבל מצד שני... הקריאה בו מעיקה איכשהו. יש בבית השני משהו מפוספס, איזו אמירה כלשהי שמתפוגגת לאט ככל שממשיכים לקרוא. הייתי אומרת שהקצב הלא אחיד של השיר והשבירות מטביעות איכות שחבויה בשיר. כתיבת סיסמאות שכזו ("ואני רק כלואה/ במחול השדים") לא הולמת את השירה שלך, לא יודעת איך להגדיר את זה יותר טוב. הבית השלישי בהחלט נותן קצת פייט ומחזיר משהו מהמתקתקות האפלה שהמשפט בתחילת השיר (או שזו הכותרת? אם כן, אז קצת מסורבלת) מעניק. אהבתי את השבירה של השורות האחרונות, מאוד הולמת לסיום של שיר סֵמי-אירוטי, מילה אחרי מילה. מה שכן החלוקה של המשפטים בבית על ידי סימני הפיסוק מפריעה לי מעט. אין שום סיבה לפסיק לאחר "בעוצמה", גם נקודה תעשה את העבודה (ואפילו יותר טוב מהפסיק). אז חלק מהדברים שאמרתי בקצרה (כי אני לא זוכרת ולמקרה שיש לי עוד משהו להגיד): - החזרה של "רק" בכל בית, לא ממש פיוטית, ומעצבנת. - "יצרים בוראים אהבה אחרת": רק אחרי קריאה חוזרת ונשנית של השיר, חלחלה המשמעות במלואה. המשפט מעניק תשתית חושנית במיוחד לשיר, לפני ובמיוחד אחרי שקוראים את השיר.
- שברת את רוב השיר בצורה שמעידה על העובדה שעוד לא סיימת באמת לעבוד על השיר ולעבד אותו. (המון פעלים ומילים עם ע' במשפט אחד.
) - בשיר טמון פוטנציאל אדיר, אתה עוד צריך למצוא את המבנה המתאים שיגשר בין המילים למשמעות האמיתית שאליה אתה חותר להעביר לקוראים. - אהבתי את מעטה המיסתוריות שמכסה על זהות הדוברת והדמות הנוספת (האם אלו מאהבים? אם וילד? אם וילד מוזר וערפדי? אם פדופילית? וכו' וכו') , עיצבת אותו (את המעטה) בצורה מקסימה, אם כי מעט מבהילה. - אני כל כך אוהבת שירים עם בתים שנותנים רק קצת מידע בכל פעם. אני מרגישה כמו ילדה קטנה בחנות פאזלים.^^ (זו המקבילה שלי לסוכריות ושוקולד.
) אר, זהו. אשמח לקרוא שכתוב, כמובן.
לא רציתי להרוס רצף של תגובות-בערך-טובות, but I must; it is my nature. (*פאוזה דרמטית ואפלה*)דבר ראשון, "צוורי" כביטוי שייכות לצוואר בדר"כ מאויית כצווארי. [או שאני טיפשה ולא מודעת למילה גבוהה יותר עם משמעות אחרת, גם הנחה סבירה.] ברוב השיר לא אהבתי את השבירה. היא מסיחה את הדעת, ורק בפעם הרביעית שקראתי את השיר יכולתי להתמסר לחלוטין לתיאורים ולסיטואציה. ואמחיש: אתה יפה כשאתה ככה, ישן במיטתי, [שבירה שאהבתי, במיוחד בשילוב עם סימני הפיסוק שממחישים את קצב הקריאה.] גופך הקט רק מתחנן למעשים מגונים.[שבירה מעצבנת, אותי לפחות. מה גם שאני זוכרת שה"רק" חוזר שוב פעמיים ללא סיבה בשני הבתים האחרים, ואולי הסיבה נעלמה מעיני, לא יודעת ובכל מקרה זה לא קשור לעכשיו. בכל מקרה, כמו שאמרתי, שבירה מיותרת שמציקה לעיניים ומכחידה את הקצב והטון שהוגדר בשתי השורות הראשונות.] אני מתלבטת בקשר לבית השני. מצד אחד הוא מבהיר את השיר, אבל מצד שני... הקריאה בו מעיקה איכשהו. יש בבית השני משהו מפוספס, איזו אמירה כלשהי שמתפוגגת לאט ככל שממשיכים לקרוא. הייתי אומרת שהקצב הלא אחיד של השיר והשבירות מטביעות איכות שחבויה בשיר. כתיבת סיסמאות שכזו ("ואני רק כלואה/ במחול השדים") לא הולמת את השירה שלך, לא יודעת איך להגדיר את זה יותר טוב. הבית השלישי בהחלט נותן קצת פייט ומחזיר משהו מהמתקתקות האפלה שהמשפט בתחילת השיר (או שזו הכותרת? אם כן, אז קצת מסורבלת) מעניק. אהבתי את השבירה של השורות האחרונות, מאוד הולמת לסיום של שיר סֵמי-אירוטי, מילה אחרי מילה. מה שכן החלוקה של המשפטים בבית על ידי סימני הפיסוק מפריעה לי מעט. אין שום סיבה לפסיק לאחר "בעוצמה", גם נקודה תעשה את העבודה (ואפילו יותר טוב מהפסיק). אז חלק מהדברים שאמרתי בקצרה (כי אני לא זוכרת ולמקרה שיש לי עוד משהו להגיד): - החזרה של "רק" בכל בית, לא ממש פיוטית, ומעצבנת. - "יצרים בוראים אהבה אחרת": רק אחרי קריאה חוזרת ונשנית של השיר, חלחלה המשמעות במלואה. המשפט מעניק תשתית חושנית במיוחד לשיר, לפני ובמיוחד אחרי שקוראים את השיר.