חדש פה!

חדש פה!

שלום לכולם! כבר כמה זמן שאני עוקב אחרי ההודעות בפורום והחלטתי להצטרף! אז קצת על עצמי - בנימין (שם בדוי), בן 18, גר בישוב חביב בדרום הארץ.. כרגע במסלול הדוסי הממוצע - סיימתי ישיבה תיכונית ועכשיו במכינה קדם צבאית.. יודע על הנטייה מגיל 17.. לא סיפרתי עוד לאיש.. ואני גברי בדיבור ובהתנהגות ככה שאני לא חושב שחושדים בי.. לא רואה שום סיבה הגיונית לצאת מהארון בזמן הקרוב ובכלל.. בזמני הפנוי אני בעיקר מבלה עם החברים מהישוב או מהמכינה.. בכיתה י"ב התחלנו לצאת הרבה למסיבות.. אני חולה על מסיבות, אבל בתור הומואים זה קצת יותר קשה לנו.. האם אתם מזדהים עם הדברים הבאים ? - א. אסור להשתכר ברמה מוגזמת כי חו"ח תפלוט משו על הנטייה.. ב. אסור שהחבר'ה ייקלטו שאתה מסתכל על בנים.. ואי אפשר להתחיל עם בנים.. ג. וכמובן- המשחק הרגיל עם הבנות.. בכדי לצאת לידי חובה מול החבר'ה אתה חייב מינימום להשיג מספר של מישהי, להצטלם, לרקוד, ואם אפשר גם איזה נשיקה.. שהרי מה לא נעשה בשביל שלא יחשדו אפילו?! ד. עוד משהו לאו דווקא במסיבות - לזרום עם החבר'ה שיורדים על הומואים או משתמשים במילה "הומו" כקללה לכל דבר.. (זה הכי קשה לי.. אבל אין מה לעשות..) בענייני צבא- כרגע מתאמן לקראת יום סיירות בינואר, מקווה לטוב.. אשמח לשמוע מחבר'ה פה שכבר אחרי צבא חוויות צבא (בהקשר להתמודדות עם גברים) כי זה קטע שחשוב לי.. בענייני דת- מצד אחד- עד לפני המכינה הייתי מאוד מאוד לייט, ועכשיו במכינה התחלתי ללמוד בפעם הראשונה ספרים שנחשבים בסיסיים מאוד (חפץ חיים, מסל"ש, כוזרי וספרים של הרב קוק) שלא למדתי מעולם ופתאום זה מאוד מעניין אותי ואפילו גמרא ששנאתי בישיבה פתאום מאוד מעניינת ואני לא מפסיד שיערים.. מצד שני- אני מתייחס לכל הלימודים האלה בצורה משונה.. אני בעצם מרגיש שאני לומד את זה לא כי אני עומד לקיים את מה שכתוב אלא בתור התעניינות כזאת.. כאילו בשביל השכל ולא בשביל הנפש.. כמו ללמוד הסטוריה, ביולוגיה וכו' שהרי אם אלוהים ברא אותי הומו, הוא לא באמת מצפה שאני אעשה את מה שהוא רוצה, כאילו יש גבול.. נכון?! אשמח להתייחסויות :) יומטוב לכולם!
 
ברוך הבא "בנימין", שמחים על נוכחותך כאן

עברתי את כל השלבים שתארת, עם כל האיסורים ופעולות ההסחה שתיארת. רקדתי ויצאתי עם בנות וכו'. אבל...אני מתפלא שהצעירים של ימינו עדיין טורחים ומשקיעים אנרגיה בפעילויות כאלה. אני עשיתי את כל זה בשנות ה 70 של המאה הקודמת, ואילו עכשיו, בשנות העשרה של המאה העשרים, קוויתי שחלה התקדמות ושכבר אין צורך בכל המשחקים הנ"ל.. בצבא הוצבתי ביפו, כך שהייתה לי גישה למקומות המפגש של ההומואים, ונהניתי מאד. אבל בסופו של דבר זרקו אותי משירות קבע : ראה מכתב שכתבתי לרב , באתר זה http://www.hod.org.il/?en=0&sc=6&pg=3 כיום אסור לזרוק חייל מהצבא בגלל היותו הומו. מקווה שתתגבר על כל המכשולים ושתחייה חיי אמת בלי צורך להעמיד פנים כל טוב
 
ברוך הבא בנימין היקר בצל פורומנו../images/Emo24.gif

מרגש היה לקרוא את סיפור חייך, שהוא כל כך אופייני לביינישים. אתה כמובן מוזמן להצטרף אלינו בקביעות להביע דיעותיך, להעלות נושאים לדיון ולהגיב על פוסטים, אין לי ספק שכאן תמצא מנוח לכף רגלך ולנפשך. לגבי הסייפא של דבריך, אני מאמין שהקב"ה ברא אותנו כפי שאנחנו וכך הוא אוהב אותנו ואין זה סותר את העובדה שעלינו לקיים את תורה ומצוות כאנשים דתיים. שכר מצווה מצווה ושכר עבירה עבירה. תמיד טענתי ואמשיך לטעון שאפשר בהחלט למזג בין היותנו דתיים שומרי תורה ומצוות לבין היותנו הומואים/דומיניים. כי להיות הומו/דומיני - הוא לא איסור מהתורה או מדרבנן. האיסור היחידי דאורייתא הוא: משכב זכר. לאהוב את בני מיננו הוא לגיטימי וטבעי בהחלט (ואני סובר שיש בו אף קיום מצוות "ואהבת לרעך כמוך"). מאחל לך בעז"ה שתמצא את מקומך איתנו ותדע להלך בין הטיפות כהומו בחברה שבה אתה נמצא והעיקר שתהיה שלם עם עצמך ועם מעשיך (אגב, גם אני ועוד רבים מאיתנו בארון ולי בכל אופן טוב כך). אם תרצה אשמח לגלגל איתך שיחה בפרטי ותבין כמה שאפשר לשלב בין חיי הדת וההומואיזם.
 
בעייתי להיות "בצל הפורום"..

שהרי הוא נקודת אור גדולה מאוד :) ומדוע אתה חושב שהמסלול אופייני לביינישים? אני לא בייניש וממה שתיארתי חיי שונים מהבייניש הממוצע.. לא?
 
בייניש הוא בן ישיבה (גם תיכונית)

וזה אופייני מבחינת החבר'ה כפי שאתה עצמך סיפרת וסקרת, איך לעשות הכל כדי לא להזדהות כהומו ולהיחשף (רק לזו הייתה כוונתי) ויש כאן בחברתנו לא מעט בחורי ישיבה (ולאד דווקא חרדים) שיכולים להעיד על כך. טוב לשמוע שצל הפורום הוא נקודת אור גדולה כדבריך, ב"ה. ויש עוד נקודת אור גדולה יותר והוא: הרב רון יוסף, מייסד ארגון הו"ד (הומואים דתיים) - ממליץ לך בחום להכיר רב זה, שלדעתי זו זכות שיש לדור ההו"ד הצעיר רב בשיעור קומה כמו הרב רון. (אגב, בסוכות התארחתי עם עוד כמה חברים אצל הרב בסוכתו וזכיתי לראות את תעודת ההסמכה שלו לרבנות "יורה יורה וידין ידין") הנה הקישורים לאתר האינטרנט של הארגון ולפייסבוק של הו"ד: http://www.hod.org.il/ https://www.facebook.com/hod.org
 

טיףטף2

New member
ברוך הבא מותק

כל כך ריגש אותי לקרוא שאתה התחלת להביע עניין רב ורצינות בלימודי גמרא ולימודי מוסר!!! זה רק מעיד שנפש שלך גבוהה למרות כל התאוות שמעיקות עליך. אמליץ לך לפנות לרב רון יוסף שליט"א בנושאים שמטרידים אותך בין דת והומוסקסואל.
 

גנימדס

New member
ברוך הבא!

תמיד נחמד לקבל עוד מישהו.... כתבת הרבה דברים ועל כולם יש לי מה להגיד (איזה פה גדול יש לי) קודם כל...לא "חושדים" בך שאתה הומו, חושדים במישהו שגונב, במישהו שעשה פשע. חושבים שאתה הומו... יחי ההבדל הקטן. אני שונא מסבות כך שאני לא מזדהה כלל ,, אך אני כן יודע מה זה להסתיר משהו ולבנות תדמית של משהו שאתה לא. זה עושה לך טוב? מהודעתך נשמע שלא. קודם כל כי מדובר במשחק שדורש המון המון אנרגיה. אנרגיה שמושקעת באיך לעשות רשם על מישהו אחר. עד כמה חשוב לך להרשים את חבריך? עד כמה זה משנה? סעיף ד הכי צרם לי.... גם בגלל שהומו זו אמורה להיות מלת קללה, צריך לרדת על אנשים. זו החברה שלך? שם אתה רוצה להסתובב? זה הכייף? אתה חייב לעשות את זה? נשמע שהלחץ החברתי משפיע עליך מאד. אתה עושה מה שמצפים ממך לעשות , מתנהג איך שאחרים רוצים שתתנהג. ומה עם איך שאתה רוצה להתנהג? מה עם איך שאתה רוצה להיות? אתה באמת רוצה להיות מישהו שיורד על הומואים? או בכלל להיות מישהו שיורד על אנשים אחרים? הייתי בצבא. הרבה זמן. לא בסיירות אבל במקום שלא שייך לג'ובניקים. אני מניח שמה שמפריע לך זה מה שמטריד את כולנו, עוד לפני הקשיים , הטירונות, המדים, השמירות - האימה מהמקלחות המשותפות!!! קצת מוזר להגיד את זה, אבל זה מה שהכי מפחיד בהתחלה לא היה לי מושג איך אתמודד ישר נכנסתי למקלחת , הסתובבתי לקיר ויצאתי תוך דקה וחצי מבלי לראות אף אחד , מבלי לתת לעצמי להסתכל. אחרי תקופה מסוימת קצת התרגלתי, עדיין מדובר בעירום של גברים רבים-שחלקם נראו ממש לטעמי- אבל למדתי להכיר את עצמי ולדעת להשתלט על ייצרי. ואני בטוח שגם אתה תלמד, אם תרצה שארחיב בנושא אעשה זאת מאוחר יותר. אתה נשמע כמו מישהו שמתבגר, ,מתפתח וצומח. גילית שמשהו מעניין אותך ואתה נמשך אליו. הרב קוק קרא לזה "הנצוץ האלוקי" יש בך ניצוץ שנמשך לדברים מסוימים והנצוץ הזה מדבר אליך יותר מהבגרות או הציונים. זה לא רע להתעניין. ההפך! זה בדיוק מה שיגרם לך להתפתח , להעמיק ולמלא את חייך בתוכן!!! ואי אפשר להתעלם מהפאנץ' ליין. מהמכה האמיתית מתחת לחגורה : אלוקים ברא אותך הומו , אבל הוא מצפה שתעשה מה שאתה יכול. אני מניח שאתה יכול לשמור שבת, להניח תפילין, ללמד תורה , אחד הדברים היפים ביהדות זה שהיא שונה בבסיס ממה שהדתיים הפכו אותה להיות.... אל תתן לנושא אחד להשפיע על כל השאר... ברוך בואך!
 
היי בנימין, ברוך הבא! ../images/Emo140.gif

וואו ... המשפט שלך "שהרי אם אלוהים ברא אותי הומו, הוא לא באמת מצפה שאני אעשה את מה שהוא רוצה, כאילו יש גבול.. נכון?!" הדהד בי חזק. חשבתי עליו שוב ושוב ושוב, במטרה לנסות להבין את ההיגיון שלך העומד מאחוריו. מסקנתי היא שאתה סובר שהומו=רשע=חוטא מטבעו, ועוד אתה סובר שהומוסקסואליות עצמה בכללותה היא אסורה ובניגוד לדבר ה'. כלומר אלוקים ברא אותך (ולא נהיית כזה, או שאתה מבולבל, אלא אתה כזה מרגע שנבראת)- וזאת בניגוד גמור למה שהוא מצפה ממך שתעשה.כאן בעצם הסתירה, למה שאלוקים ייברא דבר שהוא אוסר על כל גילוי או ביטוי שלו במעשה או במחשבה? זה פשוט לא הגיוני, לא מוסרי, לא מוסיף טוב בעולם ולא צודק! כלומר לא אלוקי :) אז יש את הגישה של גנימדס שסובר שאלוקים מצפה ממך לעשות הכי הרבה שאתה יכול ממה שכתוב בתורה. אם זה אומר שאתה לא מקיים מצווה אחת, אבל מקיים את כל השאר, קנית את עולמך בעולם הבא. אלוקים ורק הוא יודע כמה קשה וכמה טבעית היא הנטייה ההומוסקסואלית, והוא בטח לא ישפוט אותך בדין. אני סובר אחרת. אני חושב שהאיסור בתורה נוגע רק למשכב זכר עצמו (החדירה האנלית). כל שאר הרגשות, החיבה וגם ביטויי החיבה הפיסיים האחרים לא נאסרו בתורה. וזו האינטגרציה שלי בין אהבה ותורה, גברים ואלוקים. זה כמובן הרבה יותר מורכב מזה, אבל אני לא חושב שאלוקים ברא אותי באופן כזה שלא אוכל לעמוד בדיבורו. "אין מעמידים אדם בניסיון שהוא לא יוכל לעמוד בו" הרי...והאיסור בטח ובטח שכוון כלפי ההומוסקסואלים שמרגישים צורך לשכב עם גבר, ולא כלפי אותם סטרייטים אותם זה כלל לא מעניין. לאחרונה גם ניהלנו דיון בנושא: http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ForumPage.aspx?ForumId=1190&PageNumber=2 לעניין המקלחות בצבא, אני זוכר כמה חרדה הייתה בי לפני הטירונות בגלל הנושא הזה. אז כן, בהתחלה הייתי מגיע אחרון למקלחות, כמעט בסוף שעת ת"ש. אבל מהר מאוד גיליתי, שכאשר מגיעים כ"כ עייפים וגמורים, אז גם מראה של "בשר" לא מעניין אותך ברגעים שכאלו. כמובן שבד בבד השתדלתי לא להסתכל במקלחות בכוונה תחילה, כדי לצמצם את הניסיון הקשה הזה. שאני חושב על זה, דווקא המקלחות הן לא החוויה הקשה ביותר בצבא בהקשר הזה! המקלחות המשותפות הם by far overrated! מה שתעיק יותר היא דווקא הבדידות. בדידות ללא נפש אוהבת שתרגש אותך ותשמח אותך; בדידות של רגשות, הידלקויות, תסכולים וכעסים בלי פנים מקבלות, כתף לבכות או ידיים מחבקות. כתבת שאתה לא רואה את עצמך "יוצא מהארון" (ביטוי מכובס בעיניי, נקרא לזה- משתף את סודותיך הכמוסים ביותר והטבעיים ביותר עם אף אחד) בקרוב ובכלל. אבל האינטינסיביות של שהייה עם אנשים כל הזמן, כאשר הם ידברו על כמה שהם מתגעגעים לחברות שלהם, כשאתה לא יכול להוציא מילה - היא זו שתתסכל אותך הכי הרבה. העובדה שהם יחזרו עם סיפורים מרגשים מהסופ"ש, ואתה לא תוכל לחלוק דבר. אפילו אולי אם תנהל קשר ולא תוכל לדבר על הגעגועים או על החוויות שלך עם אף אחד בצבא במשך אותם 3 שבועות, חודש או יותר שאתה עם החבר'ה מהפלוגה יום וליל. יש גם את הסיכון להתאהב במישהו שמשרת איתך בלי הזדמנות לחמוק ממנו כי כל הזמן משרתים ביחד... לא בא לבאס אותך. אבל אלו בטח דברים שאתה מכיר מהישיבה/מהתיכון. בצבא הם רק מועצמים... מאחל לך המון בהצלחה ומקווה שבאמת הפורום הזה יצליח להפיג חלק מהבדידות הזאת...
 

אלב85

New member
אני אוחזת בפירוש אחר למצווה

בתקופת כתיבת התורה אישה נחשבה לרכוש בעלה/בועלה, ודיברה התורה בלשון בני אדם, לכן לדעתי הפירוש הוא: לא ישכב גבר משכב בו אחד מהם הוא אובייקט/רכוש. לדעתי זהו ציווי חזק ונכון מאוד, ובימינו צריך לחול על כל משכב, גם הטרוסקסואלי.
 

אלב85

New member
וגילוי נאות: חזרתי בשאלה ועכשיו אני אתאיסטית

אבל אני מאמינה שבכל טקסט מכונן, על פיו האדם חי את חייו, אפשר למצוא פירושים ערכיים יותר וערכיים פחות, וזוהי הבחירה שלנו.
 

Nחמן

New member
ממש לא.

כבר הגבתי קודגם, שאני מאמין, שכדור הארץ הוא מרובע. אז מה? יש מי שיגיד אחרת? או שהוא שקרן או שהוא אינו יודע בין ימינו לשמאלו. תסתכלי על הקרקע, שעליו את עומדת: היא ישרה או עגולה? מממ... רוב בני האדם סוברים אחרת? אז מה? איפה כתוב, שהרוב תמיד צודק? שמעתי פעם על רבי יהונתן אייבשיץ, שהיה מיודד עם כומר העיירה, שבה התגורר. יום אחד העז הכומר ושאל את רבהי יהונתן: הלוא כתוב בתורה שלכם "אחרי רבים להטות". אם כן, למה היהודים לא הולכים אחר רוב העולם? מה השיב לו רבי יהונתן? על כך בתגובה הבאה (אלא אעם כן את יודעת את ההמשך). המון הצלחה ונא לא להיבהל מדברי הביקורת. הן אינן מכוונים כלייך אישית אלא כלפי דעותייך. גם בין החברים וגם במשפחה יש לא מעט אפיקורסים אבל במישור האישי אנחנו מסתדרים יפה מאוד. מקווה להבנה.
 

Nחמן

New member
אלב יקר!

ברוך הבא לפורום גם ממני. מנין לך, שבתקופת המקרא האשה נחשבה לרכוש? יש לך אסמכתאות לכך? אני, למשל, חושב, שהעולם הוא מרובע. אתה יכול להוכיח לי, שלא כך הדבר? לדעתך.... מדוע לא תכתוב ספר על פירוש אלב למקרא? האם ידעתי, שרש"י למשל - גדול פרשני המקרא, כתב לפחות 900 פעם בפירושלים: "לא ידעתי", "איני יודע" וכו'? מדוע? יכול היה לשתוק כפי שעשה זאת במקומות אחרים. המשנה במסכת אבות מציינת את אחד מתכונותיו של החכם: לומר "איני יודע" על דבר שאינו יודע. מסתבר, שגם לא ידעת זו חכמה, אם רק מכירים בזה. ואתה? האינך רוצה להיות חכם?
 

אלב85

New member
אין צורך לכתוב פירוש למקרא

יש צורך לפסוק הלכות. לכל תקופה נקבעות הלכות בהתאם לרוח התקופה. כאשר רוח התקופה תשתנה והומואים ייחשבו כדבר טיבעי ונרומלי (אנחנו בדרך הנכונה, אבל רק בתחילתה), גם ההלכות יישתנו בהתאם. הלכות תמיד נסמכות על רוח התורה ודברי התורה, אך לעולם לא על הטקסט כפשוטו (לדוגמא: עין תחת עין). אם נסתכל על היחס להומואים, אז מבחינה הילכתית - בתחילה היו בני מוות, לאחר מכן נשמרה המשמעות כפשוטה אך היחס לה השתנה (סנהדרין קטלנית), לאחר מכן הפירוש עצמו השתנה (לא הורגים הומואים), עכשיו אנחנו במגמה מבורכת בה הומואיות מתחילה להיות מקובלת הלכתית פרט למכחול בשפורפרת מה שנקרא - והשלב הבא לדעתי יהיה פירוש רוחני לחלוטין לפסוק כפי שהדגמתי וקבלה מוחלטת של מערכת יחסים ובניית תא משפחתי בין בני זוג מואותו המין. מטרתי אינה להיות חכמה, אלא להיות הומנית ולהפוך את העולם למקום טוב יותר, ובין הכלים שיש לי בארסנל נמצאת גם החוכמה שלי בה אני משתדלת לעשות שימוש מושכל. בעזרת זה ברי לי כי ההלכות הן שיקוף של ערכי הדור, וכל ערך יכול למצוא לעצמו חיזוק בדברי התורה, המשנה, התלמוד וההלכה הפסוקה לכל דור. אפילו אם נשתמש בדבריך להדגמה - לפני 1000 שנה לא היית מתרעם על כך שהאישה נתפסית כרכוש. זו הייתה פרקטיקה מוסרית ומקובלת בכל העולם ואנו מוצאים אותה בשלל מקומות בתורה ובגמרא - לא תחמוד אשת רעיך, אישה נקנית (קניין) ב-3 דרכים, המילה בעל ועוד. מכיוון שאנו חיים בתקופה אחרת בה האישה היא אדם בפני עצמו וכל גישה אחרת אינה מוסרית, הרי שאנחנו מבינים את משמעות הכתובים בצורה בה לא מתפרש כי האישה היא רכוש. כלומר: הפירוש המקובל הוא שיקוף של הערכים המקובלים. אם נמנע מלפרש דברים בהתאם לערכי התקופה היהדות תהיה במצב גרוע מאוד, אבל לשמחתינו זה לא מה שקורה.
 

Nחמן

New member
12 נקודות!


דברים נפלאים! רק כמה הערות קטנות וחשובות: אכן יש להתאים את ההלכה למציאות של דורנו דור ההיטק והטכנולוגיות המתקדמות. עם זאת יש גם להתאים את המדע להלכה. אין סתירה בין השניים. להיפך! כל אחד תורם את חלקו להעשרת הצד השני. כדי לפרש את המקרא לא מספיק להבין אותו בשכל שלנו. עלינו גם להיכנס לראשם של חכמי התלמוד. יש דברים, שנכתבו במפורש בתורה ויש דברים, שלמדים באחת מ- 13 מידות, שבהן נדרשת התורה. גם הלימוד מתוך 13 המידות מוגבל לתנאים מסוימים אולם רוב המידות יכולות להידרש על ידי כל אחד. למה רק "עין תחת עין"? הגמרא במסכת "מכות" אומרת: "כמה טיפשאי אינשי דקיימי מקמי ספר תורה ולא קיימי מקמי גברא רבה. כתיב 'ארבעים יכנו לא יוסיף' ואתו רבנן ובציר חדא". תרגום: כמה טפשים הבריות, שקמים מפני ספר תורה (כאשר הוא מחוץ למקומו) ולא קמים מפני תלמידי חכמים. כתוב בתורה: 'ארבעים (מלקות) יכנו לא יוסיף' ובאו חכמים והפחיתו מכה אחת. לא אכנס כאן לדרך, שעשו זאת, אבל בוודאי לא הייתה המצאה של מישהו אלא של מיטב חכמי הדור, שישבו ודנו בכל ההשלכות ההלכתיות ובכל הכתובים, שמהם ניתן היה ללמוד שלמדו (ולא רק מפסוק אחד). ההומואים מעולם לא היו בני מוות. עונש המוות הוא רק על המעשה. לכן לא השתנה דבר גם היום פרט לכך, שאין לנו סנהדרין ואין לנו גם כוח מהרשות לדון דיני נפשות. התיאור "מכחול בשפופרת" לא מוסב דווקא על משכב זכר על על כל סוגי העריות. כך היו בית הדין חוקרים את העדים, שמא ראו את כל מעשה הביאה החל מהעראה (מגע של האיבר הזכרי עם האיבר הנקבי) ועד לביאה עצמה וזאת על מנת למצוא ספק בעדות ולהציל את הנאשם (אף זאת מגזירת הכתוב). יפה להיות הומני. האם יש לך ספק בהומניות של התורה? ראי כמה עבירות, שהעונש עליהן הוא מוות, ובכל זאת המשנה מציירת בית דין חובלנית, שהורגת פעם בשבע שנים או בשבעים שנה! 39 מלקות במקום ארבעים זה לו הומני? מהמלקות הללו אפשר היה גם למות (או "להתקלקל" = לעשות את הצרכים לעיני כל). טעות בידך. האשה מעולם לא נקנתה לבעלה. היא רק התקדשה לו וכדי שהקידושין יחולו נעשה מעשה קניין. הראייה: האשה יכולהנ ללכת בכל עת לבית הדין ולבקש ניתוק הקשר על ידי גירושין. גם כיום מי שחושב את האשה לרכושו הוא פושע. לא רק במובן הפלילי אלא גם במובן ההלכתי. האשה היא גוף מקודש ויש לנהוג בו כבוד בהתאם. האיסור "לא תחמוד" באמת חל על כל דבר הקדש. האמיני לי, שגם לי יש עוד הרבה מה ללמוד. ככל שאני לומד יותר, כך אני מגלה מגלה את בורותי הרבה. לא נורא! נתגבר.
 

אלב85

New member
פשוט שהגדרתי העצמית אינה נובעת מן המילה נקב

נא לכבד את זה.
 

Nחמן

New member
בלי לפגוע

מה פירוש הפסוק "זכר ונקבה ברא אותם"? על מי זה נאמר? לא צריך להיעלב ממה שכתוב בתורה.התורה דואגת לכבוד לכל אדם והמלה "נקבה" ריננה הגדרה עצמית של אשה זאת או אחרת אלא של המין. כאשר אומרים "שלוחה", שהיא שם עצם ממין נקבה, האם מתכוונים לנקב כלשהו? כאשר אומרים "אומה", "שררה", "כנסת", "כיפה", "דירה", "כניסה", "כתיבה", "צלחת", "כוס", "ביצה", "עגבניה", ועוד כהנה וכהנה... מה פסול במילים אלו שהן ממין נקבה? ועוד: איך שכחתי? "מלה". אז אין שום בעייה במין ואין קשר בין אשה ממין נקבה לנקב, כפי שאין קשר בין זכר לזֵכֶר. מסכימה? ...
אוף! שוב יצאה לי מלה ממין נקבה...
ולמעלה מצאתי "תחילה", "הדגשה", "העתקה", "תצוגה", "שליחה", "הנהלה", "שאלה", "קומונה", "קנייה", "תגובה"... ראי איזה כבוד יש לנקבה!...
 

אלב85

New member
כבוד זה לכבד את איך שאדם מגדיר את עצמו

מה שאתה עושה זה לא כבוד, אז אנא די.
 
למעלה