בנימין1000
New member
חדש פה!
שלום לכולם! כבר כמה זמן שאני עוקב אחרי ההודעות בפורום והחלטתי להצטרף! אז קצת על עצמי - בנימין (שם בדוי), בן 18, גר בישוב חביב בדרום הארץ.. כרגע במסלול הדוסי הממוצע - סיימתי ישיבה תיכונית ועכשיו במכינה קדם צבאית.. יודע על הנטייה מגיל 17.. לא סיפרתי עוד לאיש.. ואני גברי בדיבור ובהתנהגות ככה שאני לא חושב שחושדים בי.. לא רואה שום סיבה הגיונית לצאת מהארון בזמן הקרוב ובכלל.. בזמני הפנוי אני בעיקר מבלה עם החברים מהישוב או מהמכינה.. בכיתה י"ב התחלנו לצאת הרבה למסיבות.. אני חולה על מסיבות, אבל בתור הומואים זה קצת יותר קשה לנו.. האם אתם מזדהים עם הדברים הבאים ? - א. אסור להשתכר ברמה מוגזמת כי חו"ח תפלוט משו על הנטייה.. ב. אסור שהחבר'ה ייקלטו שאתה מסתכל על בנים.. ואי אפשר להתחיל עם בנים.. ג. וכמובן- המשחק הרגיל עם הבנות.. בכדי לצאת לידי חובה מול החבר'ה אתה חייב מינימום להשיג מספר של מישהי, להצטלם, לרקוד, ואם אפשר גם איזה נשיקה.. שהרי מה לא נעשה בשביל שלא יחשדו אפילו?! ד. עוד משהו לאו דווקא במסיבות - לזרום עם החבר'ה שיורדים על הומואים או משתמשים במילה "הומו" כקללה לכל דבר.. (זה הכי קשה לי.. אבל אין מה לעשות..) בענייני צבא- כרגע מתאמן לקראת יום סיירות בינואר, מקווה לטוב.. אשמח לשמוע מחבר'ה פה שכבר אחרי צבא חוויות צבא (בהקשר להתמודדות עם גברים) כי זה קטע שחשוב לי.. בענייני דת- מצד אחד- עד לפני המכינה הייתי מאוד מאוד לייט, ועכשיו במכינה התחלתי ללמוד בפעם הראשונה ספרים שנחשבים בסיסיים מאוד (חפץ חיים, מסל"ש, כוזרי וספרים של הרב קוק) שלא למדתי מעולם ופתאום זה מאוד מעניין אותי ואפילו גמרא ששנאתי בישיבה פתאום מאוד מעניינת ואני לא מפסיד שיערים.. מצד שני- אני מתייחס לכל הלימודים האלה בצורה משונה.. אני בעצם מרגיש שאני לומד את זה לא כי אני עומד לקיים את מה שכתוב אלא בתור התעניינות כזאת.. כאילו בשביל השכל ולא בשביל הנפש.. כמו ללמוד הסטוריה, ביולוגיה וכו' שהרי אם אלוהים ברא אותי הומו, הוא לא באמת מצפה שאני אעשה את מה שהוא רוצה, כאילו יש גבול.. נכון?! אשמח להתייחסויות
יומטוב לכולם!
שלום לכולם! כבר כמה זמן שאני עוקב אחרי ההודעות בפורום והחלטתי להצטרף! אז קצת על עצמי - בנימין (שם בדוי), בן 18, גר בישוב חביב בדרום הארץ.. כרגע במסלול הדוסי הממוצע - סיימתי ישיבה תיכונית ועכשיו במכינה קדם צבאית.. יודע על הנטייה מגיל 17.. לא סיפרתי עוד לאיש.. ואני גברי בדיבור ובהתנהגות ככה שאני לא חושב שחושדים בי.. לא רואה שום סיבה הגיונית לצאת מהארון בזמן הקרוב ובכלל.. בזמני הפנוי אני בעיקר מבלה עם החברים מהישוב או מהמכינה.. בכיתה י"ב התחלנו לצאת הרבה למסיבות.. אני חולה על מסיבות, אבל בתור הומואים זה קצת יותר קשה לנו.. האם אתם מזדהים עם הדברים הבאים ? - א. אסור להשתכר ברמה מוגזמת כי חו"ח תפלוט משו על הנטייה.. ב. אסור שהחבר'ה ייקלטו שאתה מסתכל על בנים.. ואי אפשר להתחיל עם בנים.. ג. וכמובן- המשחק הרגיל עם הבנות.. בכדי לצאת לידי חובה מול החבר'ה אתה חייב מינימום להשיג מספר של מישהי, להצטלם, לרקוד, ואם אפשר גם איזה נשיקה.. שהרי מה לא נעשה בשביל שלא יחשדו אפילו?! ד. עוד משהו לאו דווקא במסיבות - לזרום עם החבר'ה שיורדים על הומואים או משתמשים במילה "הומו" כקללה לכל דבר.. (זה הכי קשה לי.. אבל אין מה לעשות..) בענייני צבא- כרגע מתאמן לקראת יום סיירות בינואר, מקווה לטוב.. אשמח לשמוע מחבר'ה פה שכבר אחרי צבא חוויות צבא (בהקשר להתמודדות עם גברים) כי זה קטע שחשוב לי.. בענייני דת- מצד אחד- עד לפני המכינה הייתי מאוד מאוד לייט, ועכשיו במכינה התחלתי ללמוד בפעם הראשונה ספרים שנחשבים בסיסיים מאוד (חפץ חיים, מסל"ש, כוזרי וספרים של הרב קוק) שלא למדתי מעולם ופתאום זה מאוד מעניין אותי ואפילו גמרא ששנאתי בישיבה פתאום מאוד מעניינת ואני לא מפסיד שיערים.. מצד שני- אני מתייחס לכל הלימודים האלה בצורה משונה.. אני בעצם מרגיש שאני לומד את זה לא כי אני עומד לקיים את מה שכתוב אלא בתור התעניינות כזאת.. כאילו בשביל השכל ולא בשביל הנפש.. כמו ללמוד הסטוריה, ביולוגיה וכו' שהרי אם אלוהים ברא אותי הומו, הוא לא באמת מצפה שאני אעשה את מה שהוא רוצה, כאילו יש גבול.. נכון?! אשמח להתייחסויות