חיכיתי חיכיתי, ובסוף זה קרה. ספר שלישי בסדרת "רוזלינדה".
הספר החדש והשלישי בסדרת "רוזלינדה" של הסופרת המוכשרת איריס ארגמן והמאיירת המופלאה נטעלי רון-רז, נקרא "רוזלינדה עוברת דירה" (הוצאת מטר). האבולוציה של רוזלינדה, כפי שלמדנו, החלה מחיים בבדידות גמורה על עץ ("רוזלינדה"), והמשיכה בחיים בבית, כשהיא מכירה בספר הקודם, את חברתה סלינה הגרה בטירה ("רוזלינדה יורדת מהעץ"). כעת, היא מחליטה לעבור דירה לבניין גבוה.
אולם מדוע היא מחליטה לעבור דירה?
"מגדלים ובתים גבוהים צצו וצמחו ודחקו את הבתים הקטנים. בגלל זה רוזלינדה החליטה לעבור דירה, לבניין גבוה, בקומה השביעית".
הסקרנות של רוזלינדה, מלווה ברצון להיות חלק מהתנועה הסובבת, קוראת לה לעזוב בית אחד, ולעבור לבית שני. המילה "דחקו" רבת משמעות ומוכרת לכל יושבי הערים, שחוזים בעצב בהפיכת כל מבנה קטן למגדל. בדרך כלל בספרי ילדים מעבר דירה מתואר כאירוע דרמטי ומעורר חרדות. והנה, רוזלינדה מציעה לנו מבט אחר על האירוע. מעבר דירה טבעי, מסקרן, שמצריך אמנם הסתגלות, אבל אין בו אלמנט טראומטי אלא להפך – צעד שמזמין את הרחבת העולם החברתי והתודעתי.
הבחירה ברוזלינדה המכשפה כמובילה עלילתית, מסתבר, הופכת את הדמות לקרובה יותר לדמותם של ילדים. שכן רוזלינדה היא מעין אנתרופולוגית, בדומה לילד שנקלע לעולם ומתחיל לפענח את הקודים שמסביבו. כפי שחקרה בספר הקודם מה זאת חברות, בספר זה היא חוקרת את החיים העירוניים. אלו מתחילים כבר בחדר המדרגות, שבו היא חוזה בשלטים התלויים על הדלתות. השלטים הללו מקפלים בתוכם את העובדה, שבבניין מתגוררות משפחות שונות. מיהם "דן, דנית ורקסי"? אולי זוג עם כלב? אולי אב יחידני לילדה, המגדלים כלב? מיהם "נעמה, מיכאל וגילי"? שתי אימהות וילד? זוג וילד? האפשרויות כולן מתקיימות במקביל, ומראות לנו שבבניין ניתן לפגוש מודלים משפחתיים שונים. המשותף לכל הדיירים הוא שהם מהווים חלק ממשפחה, ורק רוזלינדה חיה בגפה. ספרות הילדים, על פי רוב, להוציא את "המפוזר מכפר אז"ר", מאוד לא אוהבת גיבורים נטולי משפחה. מכאן הבחירה האמיצה ברוזלינדה, שמשפחתה הם חתול ודרקון, ונראה כי היעדר המטען המשפחתי, הוא שמאפשר לה לצאת בכל ספר ולבחון את העולם מתוך עיניים רעננות.
החלטתה הראשונה של רוזלינדה היא לתלות גם כן שלט על דלתה. השלט הופך למטונימיה לאופן שבו אדם מעוניין להציג את עצמו במרחב הציבורי: "היא ציירה את עצמה יושבת על עץ, והתלבטה אם להוסיף את הדרקון. 'אולי זה יבהיל... אצייר רק את שמשון החתול... בעצם לא כדאי, כי אז ייעלב הדרקון'". בסופו של דבר השלט כולל אותה, ישובה על עץ, כלומר – העזיבה אל המגדל אינה משכיחה ממנה את ביתה הראשון ואת שורשיה. להפך. היא מציגה את עצמה בפני העולם המתוחכם של הבניינים כפי שהיא, בלי לנסות לשנות פרטים, או להסתיר את עברה. מנגד, היא אינה מוכנה לחשיפת יתר, ומשאירה את שותפיה החתול והדרקון מחוץ לשלט. זוהי הדגמה יפה לילדים של ניהול המידע של אדם אודות עצמו. מה למסור, ומה לא למסור. מה להסגיר ועם מה לחכות להמשך.
ממרום קומתה יכולה רוזלינדה לתצפת על סביבתה. שתי דמויות שובות את לבה – אם שמקריאה לבנה סיפור. מטבע הדברים, מכל שכניה, רק הילד, איתי, רואה אותה, שכן רק ילדים עדיין לא איבדו את היכולת להתבונן בעולם ולמצוא בו את הלא רגיל. איתי אף שולח לה הזמנה – ציור שלו ושל אמו, קוראים סיפור ביחד איתה. כשרוזלינדה פוגשת את איתי ואת אמו מיכל, הם יוזמים עמה שיחה. אין לפנינו שיחה קולחת כי אם שיחה מגומגמת, שממחישה כמה קשה לרוזלינדה לדבר עם אנשים חדשים ולהביע את עצמה. מיכל ואיתי שולחים לרוזלינדה פתק עם הזמנה לביתם, והיא קוסמת עוגה ומגיעה להתארח. היא מתגברת על הביישנות, אוזרת אומץ, ומצלצלת בפעמון. רוזלינדה חווה ערב משפחתי עם מיכל ואיתי – שאיננו יודעים דבר עליהם בהיבט הסוציולוגי. האם מיכל היא אם יחידנית? האם לאיתי יש אב? – אלו סוגיות שאינן נידונות בסיפור כדי להשאיר מרווח פרשני. כל ילד יוכל למקם את עצמו בסיפור. וזוהי גם הדרך לכתוב סיפורים שמעודדים הכלה. כי התא המשפחתי שרוזלינדה מתארחת בו, יכול להתאים כמעט לכל תא משפחתי שקיים (האב יחזור מאוחר? בת הזוג של מיכל נמצאת בחדר העבודה? מיכל מגדלת את איתי לבדה?).
כפולת הסיום של הסיפור מציגה את רוזלינדה ישובה עם מיכל ואיתי על העץ, ולידם החתול והדרקון. בכפולה נטולת טקסט זו, טמון סופו המאושר של הסיפור. רוזלינדה לא רק התארחה בביתם של מיכל ואיתי ונחשפה למשפחתם ולעולמם, אלא חשפה בפניהם את שורשיה ואת סודותיה, אלו שאינם מוצגים על שלט ביתה. שהרי מהי משפחה, אם לא המקום שבו אנו חשים בנוח להיות מי שאנחנו. וכאן טמונה הצעתו של הסיפור, לפיה משפחה, היא מי שאנו בוחרים להיות נטולי מסכות בחברתו, וכמו כן – האומץ לשנות דפוס חיים מוכר, יכול להפוך את החיים לטובים יותר, הרבה יותר.
מומלץ לילדים בגיל הרך, בגילי 6-4, וכן יכול להוות ספר ראשית קריאה מוצלח לתלמידים בכיתות א' וב.
באדיבות:
קריאת חובה -ספרות ילדים מומלצת, ד"ר שי רודין
