חדשות לימור:

Idan91

New member
אולי זה היה חוק בבית הספר

בו למדת, ולא בכל הארץ?
 

גנגי

New member
הי, הי, גם אצלי זה היה ככה בבי"ס

ולא למדתי ברוסיה אלא בארץ. וזה לא היה רע בכלל, תאמיני לי.
 

shellyland

New member
אבל יש שכונות

וספציפית בקיבוץ של עידן יש "שכונת הנשמות הטהורות" שלעיתים מכונה גם "שכונת הפולנים".
 

Idan91

New member
ל-א!

יש שיכונים, לא שכונות! אכן, קיים אצלנו "שיכון פולני". אבל אני לא גרה בו... הוא לצעירים.
 

גנגי

New member
ברור.

גם אמא שלי, צעירה חמת מזג ונועזת, גרה בשיכון הפולנים בדיור מוגן.
 
לוידע, גמני קמתי. 12 שנה. ולא קרה

לרגליים שלי שום נזק בלתי הפיך. מה אתם יודעים, גם קראנו למורה "המורה" (ולא בשם פרטי). אני מסכים שזה לא הדבר שישנה את מעמד המורה ובטח שלא הדבר שיישנה את רמת הלימודים, אבל אני לא רואה שום פסול ברגע השקט שבו השעור מתחיל ובאקטים חיצוניים שמזכירים לתלמיד שהוא יכול לעשות כמעט כל מה שהוא רוצה - אבל רק כמעט. אני אף פעם לא חשבתי שיש בקימה בתחילת השעור משהו שהשפיל אותי כתלמיד לעומת המורה. אני אשמח אם תסבירו לי מה כל כך משפיל בקימה. כשאני יושב ונכנס לחדר מישהו ואני נותן לו יד לשלום, בהרבה מקרים אני אקום כדי ללחוץ את ידו (ולא אעשה את זה בישיבה), זה נראה לי חלק מנימוס בסיסי, שלא לדבר על העובדה שכך לא יכול להיות שהשעור יתחיל והתלמידים לא שמו לב שהמורה בכלל בכיתה... בכל אופן, אנחנו מסכימים שמן הראוי להשקיע במורים איכותיים יותר ובחינוך טוב יותר והחלפת הקנקן אולי תהפוך את המשקה למעורר חשק יותר (או פחות), אבל לא תשפר את טעמו.
 

Idan91

New member
לא אמרתי מעולם שיש

לי בעייה לקום, רק ציינתי שעד כמה שידוע לי, כרגע, לא "אמורים" לעשות את זה. ולא, ממש לא יהיה לי איכפת לקום לקראת המורה, אני רק חושבת שזה קצת פתטי. זאת מעין "דרישת כבוד", וכבוד, לדעתי, צריך לבוא מתוך רצון...
 

גנגי

New member
שטויות.

כבוד לא בא "מתוך רצון" אלא מתוך נימוס, ונימוס בא מחינוך טוב, וחינוך טוב בא מהבית, ומי שלא קיבל חינוך טוב לא יהיה אדם מנומס ולא ירחוש כבוד לזולתו. אין כאן שום עניין של רצון.
 

nutmeg

New member
לא מסכימה איתך עידן

כלומר, באופן רגיל בעולם, בין אדם לחברו, כבוד לא בא מתוך "רצון" אלא מתוך הפנמה של ערכים ומתוך נורמות שמתהוות באותו הקשר. הרצון או חוסר הרצון לפעול על פיהם מגיע אחר כך. הרבה אחר כך. אין מקום יותר ראוי להתחיל ללמוד ולהפנים ערכים מבית ספר. ילדים לא יודעים ולא אמורים לדעת מהם גינוני "כיבוד" הנובעים מתוך ערכים מראש, ויש מקום שבית הספר ילמד אותם לא רק הוריהם. אני טוענת שיש בעייה גדולה עם הערכים בכלל, לא רק עם כבוד לזולת; בכל מקום ציבורי, לא רק בבית הספר. הקימה היא מחווה "מכבדת" ואם הילד לא באמת מכבד, לפחות הוא ידע שזה המקום לכבד גם אם הוא לא מרגיש כך, או לא "בא לו". לפחות שידע שיש מקום לכבד גם אם הוא לא מכבד. הסתירות הללו בין מד ערכים פרטי שמגיע מהבית לבין מד ערכים ציבורי לא מתחילים ונגמרים במחוות כבוד זו או אחרת. מה עם ילדים שחווים אלימות פיזית ומילולית בבית אבל בבית הספר מקבלים מסר אחר? ומה עם אותם ילדים שהוריהם לא מכבדים אף אחד בסביבתם ועונים לסלולארי בקולנוע? חסר דוגמאות בשטח? אחת הבעיות שהכי צורמות לי הוא חוסר כבוד לזולת כאן בארץ. ההתנהגות הזו של "אני ואפסי" היא רעה חולה שמתחילה מכל אלו שמעשנים במקומות ציבוריים מאפרים ומועכים בדלי סיגריות על הרצפה, עוברת דרך כל אלו שחושבים שהם ממהרים יותר ממני לעבודה ומסכנים אותי ואת עצמם בעקיפות נהיגה רשלנית, ומסתיימת (כנראה) בחוסר ידע לגבי המקום הראוי למחוות כבוד פשוטות ביום יום. אני לא טוענת שקימה לכבוד המורה ימגר את כל זה - אבל צריך להתחיל איפה שהוא. ו-כן גם אני קמתי, ולמורה קראנו "מורתי" או "המורה"... ולא מתנו מזה.
 

zarn

New member
דעת מיעוט

קימה לכבוד המורה (בחירת המילה מכוונת) יוצקת בתלמידי הכיתות הנמוכות משמעות בעניין הלימודים, הכיתה, מעמדם כת*למד*ים (שתפקידםל*למוד*) זילזול בסמכות וזילזול בהשכלה הן תופעות קיימות בישראל, ואני מאמין שיש קשר בינהן לבין גינונים חיצוניים - הרי זילזול (וכבוד) מתבטאים בגינונים חיצוניים. לטעמי זה מנהג בעל משמעות עמוקה.
 
כמי שהיתה גם כאן וגם שם...

היה לי הכבוד ללמוד בתיכון של רשת אליאנס, שמצד אחד היה ידוע באוירה המתירנית שלו ובהליכה לקראת התלמידים ושגיונותיהם אך מצד שני בכל מה שקשור בלימודי הצרפתית (5 יחידות חובה) - היו כללים נוקשים ושמרניים. כמה מן המורות לצרפתית עמדו על כך (
) שנקום לכבודן. לא רק שזה לא גרם לנו לכבד אותן יותר, זה יצר תגובה הפוכה: לתלמיד הישראלי זוהי פעולה נלעגת שמסמלת משהו חיצוני ומזוייף. היתרון היחיד שהיה לעמידה הזאת הוא בכך שיתה מעין "יריית פתיחה" לתחילת השיעור, מה שאולי חסר בשיעורים אחרים, אבל זה משהו שהמורה חייב ללמוד להתמודד איתו בלי טקסים רק עם השלטת מרות בכיתה. בגדול אני מאוד מסכימה עם מה שגרי כתב. אני גם מסכימה עם מה שהמוזרה כתבה, לגבי העלאת יוקרתו של מקצוע ההוראה. כשאני למדתי באוניברסיטה, סטודנטים היו נוגים לחקת קורסים מהחוג לחינוך בשביל להעלות את הממוצע כי הם נורא קלים. ואני למדתי ספרות, אל תשכחו! אבל את הקטע הכי חשוב בכתבה פיספסתם, וזה ביטול שעת האפס. כבר שנים רבות מונחים על שולחנות משרד החינוך דו"חות ומחקרים נוירולוגיים שמצביעים על כך שבשנות גיל ההתבגרות החומר שאחרי על יצירת העייפות והשינה במוח מתחיל להופרש בשעה הרבה יותר מאוחרת בלילה ומפסיק להופרש בשעה הרבה יותר מאוחרת בבוקר. בגלל זה לבני נוער הרבה יותר קל לשמור על עירנות בשעות הלילה ומאוד קשה להם להיות עירניים ולהתרכז בשעות המוקדמות של הבוקר. ומה אנחנו עושים? מבקשים מהם לבוא לבית הספר בשבע וחצי. ממש יופי. תבוטל שעת האפס לאלתר!
 

גנגי

New member
אני גאה בך!

ואת בטח יודעת על מה (לא, לא על הדעות שלך בענייני הקימה). נו, טוב, אני אצטט את המשפט הרלוונטי (
סקאלי!) בשביל אלה שלא יודעים על מה אני מדברת: "...החומר שאחרי* על יצירת העייפות והשינה במוח מתחיל להופרש בשעה הרבה יותר מאוחרת בלילה ומפסיק להופרש בשעה הרבה יותר מאוחרת בבוקר..." (*אחראי, מותק) כן ירבו! ~ גנגי, מיוזמי האקדמיה-החלופית-ללשון-עברית שתקום בקרוב, בעזרת השם והפועל ~
 

shellyland

New member
אחראי לצנחנים

את כל הקרדיט על ההפנמות הלשוניות שלי אפשר לתת לעידן.
 

zarn

New member
גם אני הייתי כאן ושם

ראשית, במקרה שתארת - של מורים בודדים העומדים על כך - ברור שהם כיוצאי דופן יהיו מושא ללעג. שנית, אני חושב שמנהג זה יניב את מירב התועלת בכיתות הנמוכות, שאז מתקבעת תודעת הדרדק הרך על תפיסה זו או אחרת באשר למקומו בבית-הספר. בכיתות גבוהות יותר (מכיתה ח' להערכתי) ניתן לוותר על הקימה. כמובן שאת צודקת באשר לשעת האפס המקוללת. מי האפס שקבע אותה מלכתחילה?
 
למעלה