לירון צודקת בקטע הזה האמת...
זה נורא קשה. אני פה רק שלושה חודשים, אבל הגעתי די ישר לתחילת בצפר. וכל יום בשבילי זה שעות של שיעורים עם המילונים שלי, כי אחרת אני פשוט לא מבינה את הטקסטים שאני צריכה לקרוא. מבחנים זה בכלל בעיה. נורא מפריע לי שאנשים אומרים "הייתי מת/ה להתחלף איתך" כי זה לא כמו לבקר פה. לפני שבאתי מתתי להגיע, רק כדי לטייל, כי מנסיון קודם ידעתי שלבוא לארץ חדשה זה קשה. זו הארץ הרביעית שלי כבר. אבל אפילו לטייל לא ממש יצא לי, ואני די בשוק מכל הסיפור הזה. תזכרי גם שיש את הקטע של לשאיר הכל מאחור ואת לא רואה את הבית , את החברים, את המשפחה, את המקומות שהם "רק שלך" (מה לעשות, יפו עושה לי את זה... וגם סניפי היקר - סניף גבעתיים...), ואת כל מה שאת רגילה אליו, בעצם. אז לפני שאנשים ממהרים לומר כמה הם מקנאים, תעשו טובה ותחשבו איך אתם הייתם מתמודדיםץ ואם כל זה לא היה מפריע לכם, אולי האישיות שלכם חזקה יותר משלי.
זה נורא קשה. אני פה רק שלושה חודשים, אבל הגעתי די ישר לתחילת בצפר. וכל יום בשבילי זה שעות של שיעורים עם המילונים שלי, כי אחרת אני פשוט לא מבינה את הטקסטים שאני צריכה לקרוא. מבחנים זה בכלל בעיה. נורא מפריע לי שאנשים אומרים "הייתי מת/ה להתחלף איתך" כי זה לא כמו לבקר פה. לפני שבאתי מתתי להגיע, רק כדי לטייל, כי מנסיון קודם ידעתי שלבוא לארץ חדשה זה קשה. זו הארץ הרביעית שלי כבר. אבל אפילו לטייל לא ממש יצא לי, ואני די בשוק מכל הסיפור הזה. תזכרי גם שיש את הקטע של לשאיר הכל מאחור ואת לא רואה את הבית , את החברים, את המשפחה, את המקומות שהם "רק שלך" (מה לעשות, יפו עושה לי את זה... וגם סניפי היקר - סניף גבעתיים...), ואת כל מה שאת רגילה אליו, בעצם. אז לפני שאנשים ממהרים לומר כמה הם מקנאים, תעשו טובה ותחשבו איך אתם הייתם מתמודדיםץ ואם כל זה לא היה מפריע לכם, אולי האישיות שלכם חזקה יותר משלי.