חדשה
אני לא יודעת כנראה שחיפשתי מקום להוציא את כול האיכסה ה"משעשעמת" משל עצמי .. אני תיכוניסטית שסיימה בגרויות מוקדם(בת 17) שוכרת דירה לבד,מחפשת עבודה ובין היתר לומדת לימודי יהדות(אני חוזרת בתשובה) מצאתי את עצמי ביום אחד,מנערה מתבגרת נורמאלית(או שלא) עם הרבה חברים ואלכוהול וסמים לבוקר לבחורה בת 17 שנראת אחרי צבא,תשושה,בודדה בלי שום חברים מהעבר אלא רק חברה אחת נשואה ומשפחות בגרעין התורני אליו אני שייכת. לא שרציתי לנתק קשרים איתם,פשוט עם הזמן הבנתי שזה לא בריא לי,שאני מעל לכול זה. והקשרים התנתקו מעצמם. אני לגמרי בודדה.. מעולם לא היו לי בעיות חברתיות כאלה ואחרות.. כבר כמה ימים שהשותפה שלי בדירה לא כאן ואף אחד לא מתקשר אלי חוץ מאמא. בכול פעם שאני זזה בין ראיון עבודה למרכזי הערכה וכאלה אני רק מתפללת שמישהו ידבר איתי.. היה לי חבר דתי במשך שנה וחצי סטודנט במכון לב (למי שמכיר זה אחד המקומות הכי נחשבים אם בכלל במגזר הדתי והחרדי ללימודים אקדמאיים) ולפני חודש הוא עזב את הארץ. אחרי קשר נורא שבמהלכו אני הרסתי את הכול. הוא היה כול העולם שלי, בזכותו אני יצאתי מכול הדברים הרעים שהייתי בהם,בזכותו אני עומדת על הרגליים ואוהבת את החיים אבל כול כך חסר לי החברה הזאת. חברים אמיתיים. בקיצור.. באסה.
אני לא יודעת כנראה שחיפשתי מקום להוציא את כול האיכסה ה"משעשעמת" משל עצמי .. אני תיכוניסטית שסיימה בגרויות מוקדם(בת 17) שוכרת דירה לבד,מחפשת עבודה ובין היתר לומדת לימודי יהדות(אני חוזרת בתשובה) מצאתי את עצמי ביום אחד,מנערה מתבגרת נורמאלית(או שלא) עם הרבה חברים ואלכוהול וסמים לבוקר לבחורה בת 17 שנראת אחרי צבא,תשושה,בודדה בלי שום חברים מהעבר אלא רק חברה אחת נשואה ומשפחות בגרעין התורני אליו אני שייכת. לא שרציתי לנתק קשרים איתם,פשוט עם הזמן הבנתי שזה לא בריא לי,שאני מעל לכול זה. והקשרים התנתקו מעצמם. אני לגמרי בודדה.. מעולם לא היו לי בעיות חברתיות כאלה ואחרות.. כבר כמה ימים שהשותפה שלי בדירה לא כאן ואף אחד לא מתקשר אלי חוץ מאמא. בכול פעם שאני זזה בין ראיון עבודה למרכזי הערכה וכאלה אני רק מתפללת שמישהו ידבר איתי.. היה לי חבר דתי במשך שנה וחצי סטודנט במכון לב (למי שמכיר זה אחד המקומות הכי נחשבים אם בכלל במגזר הדתי והחרדי ללימודים אקדמאיים) ולפני חודש הוא עזב את הארץ. אחרי קשר נורא שבמהלכו אני הרסתי את הכול. הוא היה כול העולם שלי, בזכותו אני יצאתי מכול הדברים הרעים שהייתי בהם,בזכותו אני עומדת על הרגליים ואוהבת את החיים אבל כול כך חסר לי החברה הזאת. חברים אמיתיים. בקיצור.. באסה.