חדשה...

L L B

New member
חדשה... ../images/Emo140.gif

כן, גמלי קשה להתמודד עם החיים... עד כדי כך שבעבר ניסיתי לסיים את הרומן המכוער שלי איתם...
לפעמים אני אומרת שאולי לא שווה להתמודד עם החיים... שאולי זו התמודדות לחינם, שלא יצא לי ממנה שומדבר מועיל בסופו של דבר... טוב חאלס. מספיק לברבר. התקבלתי
 
בוודאי שהתקבלת ../images/Emo24.gif

תודה על השיתוף
מסקרן אותי לדעת, אם זה לא אישי מידי, מה היה הקש ששבר את גב הגמל, מה העיק עלייך כל כך ברמה שלא יכלת יותר ורצית/ניסית להתאבד
האם את מצטערת על הרצון/ניסיון הזה
שמחה שאת איתנו פה
 

L L B

New member
לא אישי מדי.. ../images/Emo9.gif.

אכתוב בקצרה, ממש על קצה המזלג חלק מהדברים שגרמו לי להישבר - שכן שלי ניצל אותי מינית מכיתה ד' או ה' עד כיתה ח', אלימות בבית, עוד טראומות מיניות ושאר ירקות... לא משו רציני... אני לא מצטערת על הניסיונות, מצטערת רק שלא הצלחתי...
שב"ש
 
תודה על השיתוף ../images/Emo24.gif

כאב לי מאוד לקרוא את מה שכתבת, במיוחד את המשפט האחרון שאת מצטערת שלא הצלחת בניסיונות האלה. ומה בכל זאת משאיר אותך חיה- מהם הדברים החיוביים והטובים בחייך
האם טופלת אצל פסיכולוג בהקשר של הניצול המיני
האם המשפחה הקרובה יודעת על כך
ותזכרי שאת לא לבד!!!
 

L L B

New member
מה משאיר אותי חיה... מממ....

שאלה טובה שאין לי ממש תשובה טובה לתת עליה =/ אני נמצאת כרגע בטיפול פסיכולוגי (העשירי במספר) אצל מטפלת מקסימה ומיוחדת...
על השכן אימא יודעת, אבל זה משו חדש משנה האחרונה... לפני זה היא לא ידעה כלום
. לזכור שאני לא לבד
אם כך, אני צריכה שתגלו לי מה זה ביחד... שבוע רגוע...
 
../images/Emo124.gif כווולם, לומר למקסימה שלנו פה למה היא

לא לבד ומה זה ביחד... מבטיחה לספר לך למה את לא לבד יותר מאוחר כשאחזור מהלימודים, או אפילו אני אשתדל מהלימודים... אלף חיבוקים
וזוהי רק ההתחלה, כי באמת את לא לבד.
 

L L B

New member
כווולם כנראה לא פה.. ../images/Emo13.gif.

מקווה שהיה בסדר בלימודים...
 
היי ../images/Emo13.gif, גם אני לא הייתי פה-

אתמול הייתי במירוץ של לימודים ואז תור לספר ואז חתונה (לא שלי
), אז לא היה לי שניה לנשום... בכל מקרה, איך את תרגישי בעצמך שאת לא לבד- מה דרוש לשם כך
 

L L B

New member
חתונה../images/Emo35.gif בקרוב

אצלך...
בעיקרון אני לא "ממש לבד". אני מוקפת במשפחה וחברים... אבל זה בדיוק העניין - שלא משנה כמה אנשים יהיו סביבי, תמיד ארגיש לבד... ניקח דוגמית - יש לי חברה שהיא החצי השני שלי, אנחנו חברות כבר יותר מ-8 שנים. לפני כמה חודשים היא גילתה ממש במקרה את הבלוג שלי (ואף הגיבה שם באנונימיות ובלי שאדע שזו היא) ולאחר שהיא התוודתה בפניי שזו היא שמגיבה לי שם, היא אזרה אומץ וגם אמרה "חשבתי שאני מכירה אותך. מסתבר שלא..." בצדדים ה"פחות יפים" והכואבים אצלי אני לא משתפת אנשים. ורק בגלל זה אני לבד...
 
אז אולי הגיע הזמן כן לשתף אותם?

אני הרבה זמן בפורומים וגם היה לי בלוג ואז נוצר מצב שחברות שלי קראו אותי בבלוג ובפורומים במקום שאני אספר להן מה עובר עליי, מה עשיתי, מה קניתי, מה מרגישה וכו' ופה הייתה הטעות שלי, אבל גם הטעות שלהן מבחינתי כי הרגשתי שהפרטיות שלי הופרה, אבל מצד שני מה לאינטרנט ולפרטיות
תעשי ניסוי קטן- תתחילי לספר דברים שלא נהגת לספר מעולם לחברה קרובה מאוד שאת בוטחת בה, תני לה להכיר את הצדדים האלה שהיא אינה מכירה בך. וספרי מה הרגשת לפני ואחרי. איך היא התייחסה לכך.
 
למעלה