רוחות סתיו
New member
חדשה פה
המקום נראה חם ומזמין והחלטתי להצטרף. אם חד הורית לשלושה ילדים מקסימים שנמצאת כרגע בבעיה. הגרוש שלי חי זמן רב עם מישהי אחרת שבסך הכל מתייחסת מאוד יפה לילדים, דואגת להם, קונה להם ובזכותה הילדים גם מבלים יותר. בשבת הילדים חזרו מאצלו, והבן הגדול סיפר לי שאבא שלו והחברה שלו מצפים לתינוקת ואף הראו להם את האולטרסאונד, ובנוסף הם מתכוונים להתחתן בקרוב. החשש שלהם שהועלה בפני שהקשר עם אביהם לא יהיה כפי שהוא כיום. ואני אפרט. הם הולכים אליו כל שבת שניה ומעבר לזה אין שום קשר, לא באמצע השבוע ולא טלפונים, מעבר לזה הוא גם לא משלם מזונות (זה בטיפול ההוצאה לפועל). הילדים רואים אותו מעט מאוד וחוששים שגם המעט הזה כבר לא יהיה. הבן שלי הביע רצון לבלות עם אביו יותר ולכן הרים אליו טלפון ואמר לו זאת, תשובתו הייתה שאין הדבר אפשרי משום שהוא מסיים לעבוד בשעה 18:00 והוא לא יספיק לקחת אותם ולהחזירם(אנו גרים במרחק נסיעה של יותר משעה). אתמול הזעיקו אותי לבית הספר כי הבן הגדול (בן 12) ברח מהכיתה ואינו מוכן להיכנס חזרה. אני הייתי בעבודה והצלחתי להגיע רק כעבור כשעה וחצי ומצאתי אותו עומד בחוץ רטוב כולו. מסתבר שכל הזמן הזה היה בגשם, סירב להיכנס ואף אמר שהוא רוצה למות ואיים להתאבד. כשסיפרו לי זאת רציתי לבכות, המצוקה שהילד הזה חש, כזה ילד רגיש שלוקח ללב כל דבר. מכיוון שאני לא מדברת עם אביו העברתי לו מסר דרך אחותו שיש בעיה בהולה שצריכים לדבר עליה ולטפל בה והוא מסר דרכה שהוא יצור איתי קשר. היום יועצת בית הספר שוחחה עם הילד ונראה שהוא חש קצת יותר טוב, עם אביו הקשר עדיין לא נוצר. אני מרגישה חסרת אונים ביכולת שלי להגן עליהם, עם כל ההתמודדות הלא קלה שאני מצליחה להתגבר ופתאום דבר כזה. אני יכולה לעטוף אותם, לתת תמיכה, אבל כאן הפיתרון מצוי בידי אביהם שעד היום לא היה קשוב למצוקות שלהם ואני חוששת שגם במקרה זה לא אראה ישועה ממנו. הלוואי ואתבדה.
המקום נראה חם ומזמין והחלטתי להצטרף. אם חד הורית לשלושה ילדים מקסימים שנמצאת כרגע בבעיה. הגרוש שלי חי זמן רב עם מישהי אחרת שבסך הכל מתייחסת מאוד יפה לילדים, דואגת להם, קונה להם ובזכותה הילדים גם מבלים יותר. בשבת הילדים חזרו מאצלו, והבן הגדול סיפר לי שאבא שלו והחברה שלו מצפים לתינוקת ואף הראו להם את האולטרסאונד, ובנוסף הם מתכוונים להתחתן בקרוב. החשש שלהם שהועלה בפני שהקשר עם אביהם לא יהיה כפי שהוא כיום. ואני אפרט. הם הולכים אליו כל שבת שניה ומעבר לזה אין שום קשר, לא באמצע השבוע ולא טלפונים, מעבר לזה הוא גם לא משלם מזונות (זה בטיפול ההוצאה לפועל). הילדים רואים אותו מעט מאוד וחוששים שגם המעט הזה כבר לא יהיה. הבן שלי הביע רצון לבלות עם אביו יותר ולכן הרים אליו טלפון ואמר לו זאת, תשובתו הייתה שאין הדבר אפשרי משום שהוא מסיים לעבוד בשעה 18:00 והוא לא יספיק לקחת אותם ולהחזירם(אנו גרים במרחק נסיעה של יותר משעה). אתמול הזעיקו אותי לבית הספר כי הבן הגדול (בן 12) ברח מהכיתה ואינו מוכן להיכנס חזרה. אני הייתי בעבודה והצלחתי להגיע רק כעבור כשעה וחצי ומצאתי אותו עומד בחוץ רטוב כולו. מסתבר שכל הזמן הזה היה בגשם, סירב להיכנס ואף אמר שהוא רוצה למות ואיים להתאבד. כשסיפרו לי זאת רציתי לבכות, המצוקה שהילד הזה חש, כזה ילד רגיש שלוקח ללב כל דבר. מכיוון שאני לא מדברת עם אביו העברתי לו מסר דרך אחותו שיש בעיה בהולה שצריכים לדבר עליה ולטפל בה והוא מסר דרכה שהוא יצור איתי קשר. היום יועצת בית הספר שוחחה עם הילד ונראה שהוא חש קצת יותר טוב, עם אביו הקשר עדיין לא נוצר. אני מרגישה חסרת אונים ביכולת שלי להגן עליהם, עם כל ההתמודדות הלא קלה שאני מצליחה להתגבר ופתאום דבר כזה. אני יכולה לעטוף אותם, לתת תמיכה, אבל כאן הפיתרון מצוי בידי אביהם שעד היום לא היה קשוב למצוקות שלהם ואני חוששת שגם במקרה זה לא אראה ישועה ממנו. הלוואי ואתבדה.