חדשה פה....

Eden Bon

New member
חדשה פה....

ואשמח להכיר אנשים חדשים... לאחרונה שמתי לב שכולם מסביבי כל כך עייפים מחיי היומיום, מעבודה ולחצים כלכליים, מלימודים, ממשפחה, ובכלל אנשים נהיו טו מאצ' אנשי פייסבוק... ומצאתי את עצמי מכירה מליארד אנשים (בערך) אבל אף אחד מהם כבר לא מוצא זמן לחיי חברה. לא מאשימה אותם. החיים באמת מתישים, אבל הם חולפים כהרף עין ועצוב לי שלשם אנשים נמשכים. מה דעתכם?
 

shmickey

New member
ברוכה הבאה!


גם לי יוצא להרהר בזה לפעמים אבל אני מניחה שזו דרכה של החיים, אנשים מוצאים עיסוקים/מגדלים משפחות/שוקעים בחובות ככה שחיי החברה הופכים לדבר שולי יחסית. יוצא לי לשים לב לזה יותר כשיש לי הרבה זמן פנוי
stick around אני בטוחה שמהר מאוד תראי שהפורום שלנו מדהים. לטעמי הוא הרבה מעבר לעיסוק באופנה, נוצרה פה חבורה של נשים מקסימות ותומכות ובמילים אחרות- כיף!
 
ברוכה הבאה
תישארי...

ואני לעומת זאת מכירה באמת אולי שני אנשים (שלושה אם ממש אתאמץ לחשוב...) מחוץ למעגל המשפחתי, כאלה שלא זקוקים לתיחזוק חברתי אינטינסיבי אבל הולכים איתי שנים וכשעוצרים רגע מהמירוץ הם תמיד תמיד שם. במשך השנים המון קשרים שחשבתי שיהיו לנצח התגלו כזמניים בדיוק בגלל הדברים שציינת. אבל אני מלכתחילה לא טיפוס שזקוק לחברה כך שבכנות זה לא מאוד מטריד אותי. אני לא יודעת בת כמה את, אבל מהמקום שלי אני יכולה לומר שעם השנים דוקא המירוץ הופך לפחות מתיש, יותר איטי, ובאופן כללי אני מוצאת שאני אדון לזמן של עצמי הרבה יותר מאשר נניח לפני 10 שנים כשהבנות היו קטנות, למדתי ובניתי קריירה. אז אולי יש תקוה
 

Eden Bon

New member
טנקס..

דווקא חסר לי קצת הביחד של לפני כל הבלגן של הבגרות.. שמישהו יחזיר אותי בבקשה לגיל 19
כן. אולי יש תיקווה :)
 
אוי לא...

כלומר הייתי חותמת על הגוף, הרזון ועור הפנים הנפלא
אבל ממש לא על כל השאר. החיפוש העצמי, התהיות, ההתלבטויות. היום הכל הרבה יותר פשוט לי. אבל כמובן שזה אינדוידואלי.
 

Eurogirl

New member
אני אותם אנשים שעליהם את מספרת

החיים כיום (לפחות בארץ) באמת מטישים. מקומות עבודה רוצים את השנים הכי יפות שלך ואת כל כולך - שישה ימים מהשבוע שלך, שעות נוספות וכו', עד שאתה מגיע לסופהשבוע הרוג ולמי בכלל יש כוח לחשוב על לצאת עם חברים. זה במידה, כמובן, שאתה לא עובד גם בסוף השבוע, בעבודה השנייה שלך. המחסור בכסף מאלץ אותך לקחת כל עבודה נוספת שיש, אחרת ממה תחייה? לקחת פסק זמן ולחשוב על כל זה גם אי אפשר, כי שוב, מאיזה כסף תחייה? אני אישית מוצאת שאין לי זמן לנהל חיי חברה בכלל. יודעת מה, זה אפילו לא זמן פיזי. זה יותר זמן רגשי - השגרה מטישה אותנו רגשית, ככה שגם בשעות הבודדות שכן פנויות כל ערב, ממש אין כוח לצאת ולהתעייף עוד. ההודעה שלך באה לי בול בזמן, האמת. בדיוק היום התעייפתי לגמריי מהמרוץ הזה ושאלתי את עצמי אם אלו החיים שאני רוצה. לצערי, אין לי זמן לחשוב על זה ברצינות כי העבודה, איך לא, מחכה לי בסיבוב.
 

Zorikit

New member
אני מאוד מזדהה

נכון להיום אני עובדת ב 2 וחצי עבודות ותלמידת תואר שני, אני גמורה... אין לי כוח לכלום. בן הזוג שלי עובד כל יום 10 + שעות, אנחנו פשוט מגיעים לסופ"ש סחוטים ואז יש את מטלות הלימודים... אני אומרת לעצמי כל הזמן שזה תקופה, אלו לא יהיו החיים שלי וגם לא שלך. זה ישתנה, זה ישתפר.
 

Eurogirl

New member
השאלה היא האם זה באמת יגמר אי פעם?

כשהייתי בתואר הראשון ועבדתי במקביל, חשבתי שהסיוט יגמר אחרי שהלימודים יסתיימו. אבל זה לא ממש קרה, כי נאלצתי להוסיף עבודות כדי לכסות את כל החובות הכספיים של התואר הראשון. אז גם עכשיו אין לי זמן לעצמי או לחברים, ואולי אפילו יותר מבאס בשבילי: אין לי זמן ליצור ולעשות מלא דברים שאני חולמת עליהם מלא זמן, למשל: לפתוח בלוג אופנה, לחזור לנגן, ועוד מלא דברים שכבר שכחתי לצערי. המוח פשוט לא מצליח להמציא כלום כשהוא בלחץ ורק חושב על העבודה והעומס.
 

Eurogirl

New member
לפחות להנות ממנו אני כן נהנית


בקניות. חייבת להפסיק עם זה
.
 

Eden Bon

New member
לגמרי מבינה

אלו באמת הקשיים שאני מדברת עליהם וניסחת את זה יפה ממני:) מקווה שנמצא זמן לפסק זמן (אחרי שירד המחיר שלו) ונמצא זמן גם להגשמה עצמית
 
ברוכה הבאה


מבחינתי החברות שלי הן אוויר לנשימה. לא מסוגלת בלי. אז אני מפנה לזה זמן גם מתחת לאדמה, אם צריך, אבל לא מוכנה לוותר
 

Eden Bon

New member
תודה /tapuzforum/images/Emo13.gif

שמחה שלמישהי נשאר הכח להיות חברה אמיתית כן ירבו כמוך/tapuzforum/images/Emo8.gif אמן
 
למעלה