חדשה עם שאלה

[לאה_מ]

מסכימה שנשמע שהילד במאבק שליטה

השאלה היא מה ההורים בוחרים לעשות - לנטרל את זה או להתעמת איתו. אני מעדיפה, אם אפשר, לנטרל את המאבק - פשוט להוציא את העוקץ ולהפוך את ה"מאבק" לחסר טעם. אפשר, כמובן, כמו ש-kokopeli הציעה להכנס למאבק - שיבכה, לא להכנע, שילמד... אני אישית חושבת שעדיף להוציא מכל הסיפור הזה את העוקץ. ואני רוצה לסייג את דברי - גם בתחום של מאבקי שליטה - צריך שניים לטנגו. ילד לא נכנס למאבק עם עצמו. צריך עוד צד לזה - כשההורה משתף פעולה - בכל צורה שהיא, בין אם על ידי "מלחמה" ובין אם על ידי "כניעה" - יש מאבק, ואז ההתנהגות של הצדדים ממשיכה להזין אותו. כשאחד הצדדים יוצא מהמשחק - המאבק נפסק. ואני מסכימה שלא כל הורה יודע, ולא לכולם יש את היכולת הנפשית, לנטרל את המאבקים.

 

[vered4]

אני חושבת שכדאי להבין למה הוא לא רו

רוצה ללכת לחדרים אחרים. הרי בדרך כלל שומעים על מקרים שהאמא רוצה ללכת לשרותים והילד רוצה ללכת איתה ולא מצב שהילד לא נותן לאמא לזוז מהמרובע שלו.

 

[לאה_מ]

../images/Emo45.gif

 

[kokopeli1]

"כל עוד זה לא מפריע להורים"

זו מילת המפתח. ואני לא אומרת שלא צריך לפעמים לעשות דברים שלא נוח לנו איתם כדי לספק את צורכי הילדים שלנו. אבל - ישנו כאן מצב שבו אין אפשרות לעשות כלום, אם במקרה הילד בחר בך כהאדם איתו ירצה לשהות בחדרו. אפילו לא ללכת לשירותים. ולכן, אני שוב אומרת - זה בסדר גם אם הילד בוכה. הרי לפי התיאור, גם אם יעזבו את הילד לפרק זמן קצר הוא יבכה. והא גם לא רוצה לבוא לחדר אחר. כך שהעצה של להגדיל בהדרגה את פרקי הזמן של חוסר הנוכחות בחדר תיתקל באותה הבעיה בדיוק. ואז, זה מוביל בדיוק לאותו המצב של "מאבקי שליטה". יש כאן דפוס ואותו צריך להפסיק, או להמשיך בו באי נוחות, ורק השאלה היא של מי המילה האחרונה- של ההורים או של הילד.

 

[לאה_מ]

יש בכי ויש בכי.

אולי זה נשמע סמנטי, אבל אני לא חושבת שזה סמנטי בלבד. אני לא מתארת את מערכת היחסים שלי עם הילדים שלי במונחי מלחמה - מאבקים, קרבות, מנצחים, מפסידים, כניעה שליטה, המילה האחרונה... בסיטואציה הזו אין לי בעיה עם בכי. זכותו של ההורה להיות בסלון וזכותו של הילד להרגיש מאוכזב מזה. וגם לבכות. אבל הבכי לא צריך (לדעתי) להתפס כמלחמה או כמניפולציה. אפשר להכיל את הרגשות של הילד, אפשר לשוחח איתו ולמצוא פתרון שמוסכם על כולם, אבל לדעתי החכמה היא לדעת איך לנטרל את המאבקים האלה מלכתחילה, ולא איך לנצח בהם.

 

[She Dolphin]

../images/Emo45.gif ושימי לב לחלק השני של

החתימה שלי...

 

[vered4]

אני מסכימה עם ההרגשה שיש "דרמות

שליטה". האמא אמרה בעצמה- הילד בוחר מי יבוא איתו ומשפיט את כולם.

 

[haya301]

חשוב../images/Emo91.gif

אני אמא לארבעה ואני מבינה אותך מניסיון והתיעצות עם בעל מקצוע,אם אינך רוצה להיות תלותית וכמובן לא חסר מה לעשות בבית,את צריכה להקציב לו זמן אני אתך כשעה,ואח'כ מתפנה לעיסוקי(אם את חושבת שזה קצת או הרבה זמן זה לשיקולך),כמובן שברגע שתעזבי אותו הוא יבכה אבל אין מה לעשות כמו שאמר הרופא של הילדים שלי:" זה או את או הם" אז בהתחלה הוא יבכה עד שהוא יתרגל,ואת צריכה להיות חזקה.

 

[vered4]

אני בעד ללכת לקראתו באופן חלקי

לפי מה שמתאים ומסתדר עם הצרכים שלך.

 

[נורית מ.]

אפשר לנסות לתקופה הקרובה

להיות את היוזמת של המפגש בחדר שלו. כלומר, שירגיש שאת שם כי את היא זו שרוצה ולא כי הוא דרש ואת בלית ברירה הסכמת. עוד לפני שהוא מבקש לבוא איתו לחדר תזמיני אותו למשחק משותף בחדר. באופן כללי, לדעתי, כדאי לך לספק לו את הצורך הזה ולהיות איתו בחדר כמה שהוא רוצה. אבל בכיף ובשמחה ולא במרמור וכעס. אצלי זה מתכון מנצח לסיום תקופות מסוג זה.

 

[לאה_מ]

../images/Emo45.gif

 

[ashlaya]

עוד שאלה בנושא

קודם כל תודה על התגובות למרות שרובן חוזרות על העובדות... לשבת איתו... אז דעתנו היא שהוא חייב גבולות ונתעקש איתו אבל...שוב בא אבל החברים (שלנו) בכייף באים ויושבים איתו ככה גם הדודים שלו אז ? הגיוני שרק אנחנו לפעמים נגיד לו לא???

 

[לאה_מ]

למה לא? הגיוני שאתם כל הזמן גרים

בבית והחברים והדודים רק לפעמים. אז הגיוני שלהם יהיה נוח לשבת איתו כל הזמן ולכם יהיה נוח לפעמים לשבת איתו בחדר ולפעמים להיות בחדרים אחרים. אני מציעה לך לא "להתעקש איתו", אלא פשוט להבהיר לו שגם לך יש רצונות וצרכים משלך. אם הוא בוכה תהיי אמפתית כלפיו "אתה רוצה שאני אהיה בחדר שלך" אבל אם את רוצה או צריכה להיות במקום אחר - אל תתביישי בכך "עכשיו אני מבשלת, אבל כשאגמור לבשל אשמח לשתות איתך קפה בחדר שלך". ואני מאד מציעה לך לנסות לשוחח איתו, להביע הבנה לרצונות שלו ולפרוש בפניו גם את הבעיה שנוצרת בשל הסתירה לרצונות שלכם, ואז לנסות יחד למצוא פתרונות. את יודעת מה עובד אצלי? (וממש לא האמנתי שזה יעבוד עד שלא ניסיתי) - אני רושמת את מה שהילדים רוצים ואני לא יכולה לאפשר להם עכשיו. נסי להציע לו (כאחד הפתרונות) שאת תקחי דף ותרשמי שהוא רוצה שאתם תהיו בחדר שלו. אצלנו למילה הכתובה יש כח מאגי מאד משמעותי.

 

[ashlaya]

תודה

וכמובן שהכל בהסברים ברורים שיבין אנחנו לא מאמינים בעובדות בלי הוכחות /סיבות לגבי ה"לכתוב" נראה לי שהוא עוד קטן..שנה ו 8 חוד' למזלנו הוא בוגר ומבין ובאותה מידה מאוד מאוד עקשן!

 

[לאה_מ]

לא ניסיתי בגיל כזה צעיר, אבל הנסיון

שלי הוא גם עם ילדה שלא קוראת. מסתבר שלמילה הכתובה יש כח מאגי גם כשעדיין לא יודעים לקרוא אותה

 

[צימעס]

הכח של המילה הכתובה

הילדים נהנים מהטכס הזה. עשינו פעם רשימה של מוזמנים לטיול. הטיול לא יצא לפועל מכל מיני סיבות (רואים את רגשי האשמה מבעד להתנצלות?

), אבל עצם כתיבת הרשימה היתה עבורם משחק נהדר. להערכתי, זה יעזור לכם (ashlaya) "להוציא את העוקץ", כמו שהציעה לאה למעלה.

 

[ashlaya]

תודה

 

[ענבל30]

ורומי ואני עושות רשימת קניות יחד../images/Emo13.gif