למה אני אוהבת את בליין
אני חושבת שיש לו המון עומק רגשי ופגיעות שהוא לא מראה לעולם. הנה מתבגר, ילד בן 17 שבסך הכל אמור להיות מגוחך ומבולבל מהחיים כמו שאר הבנים בגיל הזה (ראי ערך תחת - פין, הדסון) אבל הוא מתעקש להתנהג כמו מבוגר, להשאיר הכל בשליטה, להיות תמיד מסודר ומאורגן, להחניק את התלתלים ולקבור אותם בג'ל כדי שהכל יהיה מיושר ונורמלי. אני רוצה לדעת מה עובר לו בראש, שגרם לו להדחיק את עצמו האמיתי ככה. אני אוהבת שהוא עצמו כשהוא מופיע, שאפשר לראות שהוא משתחרר ונהנה מהחיים, כמו שהוא לא עושה כשהוא מתנהל בחיי היום יום. ההנאה שלו מדבקת אני אוהבת את האכפתיות שלו- הוא פגש את קורט לפני פחות משבוע, וכבר הוא רץ לעזור לו להתמודד עם קורופסקי, בעקבות שיחת טלפון אחת. אם תחשבי על זה, זה ממש לא מובן מעליו- מישהו, מבולבל לא פחות ממנו, מתקשר אליו ואומר לו שהוא מתמודד עם בריון אלים, שעכשיו גם תקף אותו מינית. תחשבי על ההיסטוריה של בליין- אנחנו יודעים שהרביצו לו בעבר (ולדעתי גם מאוד מאוד קשה, בתהחשב באיך שהוא תיאר את זה) שחוזר להתמודד עם אותה סיטואציה בדיוק שגרמה לו טראומה בשביל מישהו אחר, מבולבל כמוהו, שהוא מכיר בערך יומיים. אני אוהבת את זה שהוא לא חושש לפרוץ גבולות אם הוא חושב שזה הדבר הנכון לעשות- ללכת לדבר עם אבא של קורט על סקס זה לא מובן מעליו! את מכירה הרבה בני נוער שהולכים לדבר על מיניות עם הורים של ידידים שלהם? אבל זה היה הדבר הנכון לעשות? או להזמין את קורט לרקוד בנשף, זה היה קשה מאוד התחשב במה שהוא עבר, אבל הוא עשה את זה. אני רוצה לראות עוד על מערכת היחסים עם אבא שלו, כי היחס שלו אליו מסקרן. לדעתי האישית, אבא שלו לא כל כך נורא, בליין עצמו מספר על העובדה שהיו הרבה נסיונות להתחברות מצידו. הוא מספר עלהעבודה שהם בנו מכונית ביחד, אבל אז אומר שלדעתו אבא שלו ניסה להפוך אותו לסטרייט. מה גרם לו לחשוב ככה? והאם בהשפעת אבא שלו הוא מתנהג ככה, מצוחצח ו"נורמלי"? וכן, אני אוהבת לראות גם את הדרך שבה הוא מתייחס לקורט- האהבה של אליו, המוכנות שלו להתמודד עם העבר בשבילו, הדרך שבה הוא מעודד ודואג לוץ מערכת היחסים שלהם, גם אם קצת דביקה בשלב הזה, היא בדיוק מה ששניהם צריכים. בליין צריך מישהו שיאתגר אותו, וקורט היה צריך מישהו שמבין ומתאמץ בשבילו, מישהו שילך את חצי הדרך לקראתו, ויראה לו שהוא מבין מה הוא מרגיש. המשפט הראשון שבליין אומר לו, אחרי שקורט מספר לו על ההתעללות בבית הספר, הוא "אני יודע למה אתה מתכוון". זאת הפעם הראשונה שמישהו אומר לקורט את המשפט הזה, שמישהו מזדהה איתו ובאמת מבין את מה שהוא עובר. וזה היה הדבר הנכון בדיוק להגיד, כי זאת האמפטיה של בליין. אז כן, אני מאוד אוהבת את בליין, בלי קשר לקליין ובלי קשר לדארן, ואני ממש מחכה לעונה הבאה!