בית חלומותי
New member
חדשה כאן (ט)
היום זה כמעט קרה... נכנסתי להתקלח , רק נעלתי את הדלת וכבר שמעתי את הדלת שלו נפתחת. עוד לא התפשטתי, חיכיתי, ושמעתי אותו הולך לדלת האחורית, ישר יצאתי, והוא גם הלך משם מהר, הוא יודע שאני יודעת, לעזאזל, איומים לא עוזרים כנראה. מיותר לציין שלא נכנסתי להתקלח , בטח מחר מוקדם בבוקר. אני שונאת להתקלח, שונאת לשים מגבת על הידית כדי שהוא לא יציץ דרך החור של המנעול, שונאת להתפשט, שונאת שלפני שאני יוצאת מהמקלחת עצמה אני בודקת אם המגבת נפלה, שונאת לשים עליי מגבת מהר, שונאת להתקלח!!!!!!! לא יודעת איך פתאום עליתי על זה, לא יודעת כמה זמן זה היה לפני שגיליתי, לא רוצה לדעת. אני רק יודעת שיום אחד פתאום אני רואה עין מציצה מחור המנעול כשאני מתנגבת, וכדי להיות בטוחה אני מתקרבת ומציצה בחזרה ואז רעש מאחורי הדלת , הוא ברח לחדר שלו, ואני בהלם מסתכלת על עצמי במראה ובוכה, איך??? כמה זמן אחרי זה שוב קרה, כנראה הוא חשב ששכחתי, ואני גם בטפשותי לא כיסיתי את חור המנעול, וקלטתי אותו שוב, ןצעקתי עליו, ואיימתי וזהו. מה כבר אני יכולה לעשות? ואחרי כמה זמן נסעתי לטיול, לא הייתי בארץ חודשיים, וחזרתי ושכחתי, אבל הוא היה חייב להזכיר לי, וזה קרה שוב, הוא מציץ, ואני ערומה ובוכה, שום איום לא עוזר. אני שונאת להיות בבית, אני שונאת אותו, אני שונאת לשבת על כסא שהוא ישב עליו, אני שונאת שלא עובר יום מבלי שאני אחשוב על זה, אני שונאת שיש לי חלומות שהוא עושה לי דברים, אני שונאת שאני לא מסוגלת לאהוב מין כמו פעם, ואני שונאת שכמה שחבר שלי תומך אין לו דרך לעזור ואני הכי שונאת להתקלח.
היום זה כמעט קרה... נכנסתי להתקלח , רק נעלתי את הדלת וכבר שמעתי את הדלת שלו נפתחת. עוד לא התפשטתי, חיכיתי, ושמעתי אותו הולך לדלת האחורית, ישר יצאתי, והוא גם הלך משם מהר, הוא יודע שאני יודעת, לעזאזל, איומים לא עוזרים כנראה. מיותר לציין שלא נכנסתי להתקלח , בטח מחר מוקדם בבוקר. אני שונאת להתקלח, שונאת לשים מגבת על הידית כדי שהוא לא יציץ דרך החור של המנעול, שונאת להתפשט, שונאת שלפני שאני יוצאת מהמקלחת עצמה אני בודקת אם המגבת נפלה, שונאת לשים עליי מגבת מהר, שונאת להתקלח!!!!!!! לא יודעת איך פתאום עליתי על זה, לא יודעת כמה זמן זה היה לפני שגיליתי, לא רוצה לדעת. אני רק יודעת שיום אחד פתאום אני רואה עין מציצה מחור המנעול כשאני מתנגבת, וכדי להיות בטוחה אני מתקרבת ומציצה בחזרה ואז רעש מאחורי הדלת , הוא ברח לחדר שלו, ואני בהלם מסתכלת על עצמי במראה ובוכה, איך??? כמה זמן אחרי זה שוב קרה, כנראה הוא חשב ששכחתי, ואני גם בטפשותי לא כיסיתי את חור המנעול, וקלטתי אותו שוב, ןצעקתי עליו, ואיימתי וזהו. מה כבר אני יכולה לעשות? ואחרי כמה זמן נסעתי לטיול, לא הייתי בארץ חודשיים, וחזרתי ושכחתי, אבל הוא היה חייב להזכיר לי, וזה קרה שוב, הוא מציץ, ואני ערומה ובוכה, שום איום לא עוזר. אני שונאת להיות בבית, אני שונאת אותו, אני שונאת לשבת על כסא שהוא ישב עליו, אני שונאת שלא עובר יום מבלי שאני אחשוב על זה, אני שונאת שיש לי חלומות שהוא עושה לי דברים, אני שונאת שאני לא מסוגלת לאהוב מין כמו פעם, ואני שונאת שכמה שחבר שלי תומך אין לו דרך לעזור ואני הכי שונאת להתקלח.
