חדשה ומיואשת.

[tooty246]

חדשה ומיואשת.

אני לא יודעת ממה להתחיל....נראה לי שאם אספר שהוא פוטר לפני קרוב לשנה ומאז יושב בבית בחוסר מעש, יסביר הרבה גם בלי להרחיב. אני מרגישה שאין לי כוחות לעבור עוד יום של להגיע הביתה ולמצוא אותו ליד הטלויזיה או עם העיתון. כמובן שהוא בעצמו פקעת עצבים וכבר אי אפשר להגיד לו כלום. הכל מקבל משמעויות דמיוניות. אפילו חוש ההומור אבד לו. אני מבינה שהוא מתוסכל, משועמם אולי גם מבויש (אדם ברמה מאד גבוהה), אבל לא נראה לי שהמצב הולך להשתנות בקרוב (הייטק כמובן). אם אני רק אעלה אפשרות של למצוא משהו זמני בשביל התעסוקה וכן גם הפרנסה, הוא יתפוצץ. כל הבית במתח. יש פה גם ילדים. כרגע באמת לא ברור לי למה אני פה.........או שיותר נכון ברור לי שלולא הילדים כבר לא הייתי פה. מה עושים?

 

[Master Stav]

ילדים הם סיבה להישאר ?

עצוב לי שבשעת משבר הזוגיות קורסת .... אולי זו תעודת ענייות למה היא באמת ובכל זאת ...חשבת לנער אותו לא בקטע של עבודה אבל אולי תחביב ? משהו לעשותך ולמכור נגיד דרך אי ביי ? שיהיה בהצלחה

 

[pasa24]

הכי קל לברוח, ויותר קל להאשים.

ויותר יותר קל זה לתלות הכול על הילדים.

 

[מריוס זכריה]

הדבר היחיד שאת צריכה לעשות זה לתמוך בו

ולסמוך עליו שימצא את הדרך החוצה בעצמו. אם הוא ירגיש שמאמינים בו, זה יעודד אותו. אם הוא מקבל מסרים שהוא כשלון, לא רק בעבודה, אלא גם בתור אבא ובן זוג, איך יהיו לו כוחות? וגם אם הוא יצליח להוציא את עצמו למרות חוסר אמונתך, הוא בצדק ינטור לך על כך. לכן שוב: תפקידך הוא לקבל אותו ולתמוך בו, כמה זמן שזה יקח. איך היית רוצה שהוא יתנהג אליך אם היית חו"ח פצועה או נכה, וצריכה תקופת שיקום ארוכה? היית רוצה שהוא יצעק עליך שתקחי את עצמך בידיים? בהמיואש האמיתי זה הוא, לא את. היאוש שלך הוא קטנטן לעומת היאוש של אדם שלא מצליח לפרנס את משפחתו ואין לו תחושת ערך משום כיוון. מריוס

 

[seeyou]

כמה אגויסטית את יכולה להיות?

"ברור לי שלולא הילדים כבר לא הייתי פה"

נכון ,המחשבות שלך הם לילדים לעצמך-הוא?הוא מתוסכל, משועמם אולי גם מבויש -אז הכושי עשה את שלו הכושי יכול ללכת? המילים שלך הם כמו תמרור הזהרה לכול הרווקים. זאת ה"האמנות" שהאישה. ברגע שהגבר במשבר -מחליפים אותו . אני חושב שתעשי לו טובה אם תתגרשי יש סיכוי שהוא ימצא עבודה ואולי אישה נאמנה יותר. יוסי

 

[הזוייה]

את פה כדי לתמוך בו

כדי לדעת שגֶּבֶר שרואה את עצמו כמְפַרְנֵס בגלל התכתיבים החברתיים, נשבר לו הכבוד והאגו ופתאום הוא מוצא את עצמו בתפקיד האישה. את פה כדי להבין שרגעים כאלו ככל שימשכו, בת הזוג נמדדת באהבה שלה וביכולת לפרגן ולעודד עד כמה שזה מעייף. את פה בעיקר כדי לשאול את עצמך, האם האַבְטָלָה היא באמת הסיבה שאת כבר לא יכולה לשהות בחברתו או היא רק הטריגר למערכת היחסים שאיבדה את תשוקת החיים ואין לך כוח לעבור את המְשׂוּכָה הזו שנקראת, זוגיות. זה כמו להיות שמן במשך שנים, להפוך לקורבן ואז להתעורר ביום בהיר אחד ולהבין שעשית לעצמך נזק עצום ובזבזת זמן במצב שהבאת את עצמך במו ידייך. והסיכוי להינצל הוא לצוף ולא לטבוע. זה בא אחרי שנים, ימים, חודשים של סבל- אבל בסוף זה. בדיוק כשכולם כבר מתרחקים יש את סֶדֶק האור הזה שחייבים להיאחז בו כדי להינצל.

 

[mesan]

כמה אגואיסטית את יכולה להיות? תתביישי לך

מקווה שאין כאן הרבה נשים שחושבות כמוך!!!!! אני יודע שאני נשמע אולי קיצוני אבל דחילק, צאי מהסרט שלך. איך את לא מתביישת.!!!!! מה אז זהו?! אם הוא כבר לא מביא לך על מגש את ה- 15 או 20 אלף של ההיטק אז הוא כבר לא גבר? באיזה סרט את חייה? תיהיי שם לתמוך בו, לעזור לו למצוא עיסוקים תחליפיים, שיהיה עם הילדים כשהם חוזרים ממוסדות החינוך, שיהיה איתם בגינה הציבורית, שבבוקר יעזור לך בכביסה, גיהוץ, ניקריון הבית ובישול אם צריך. תעזרי לו לחפש עבודה, ליצור לו סביבה תומכת וטיפוח אגו. את הרי יודעת כמה אנשי הייטק איבדו את מקום פרנסתם, תעזרי לו תתמכי בו.

 

[גל1 האחת]

כשהספינה טובעת

העכברים בורחים מתי אישה מוכיחה את עצמה בזוגיות ? כשטוב ? וכשחיים ברמה גבוהה ? כשהבעל עובד "בהייטק כמובן" ומביא משכורת יפה ? והכל דופק כמו שעון ? ויש לך כסף לבזבוזים קניות מסעדות ובתי מלון ? כאן חמודה את לא מוכיחה את עצמך כי נוח לך וטוב לך אבל מה קורה שבאופן בלתי צפוי בעלך מאבד את עבודתו ומה לעשות אין משכורת של 30,000 שקל בחודש ? אז עכשיו לא ברור לך למה את פה ???? לפני כן היה ברור לך יפה מאוד שאת פה את יורקת לבור ששתית ממנו

 

[גארוטה]

ביום שתחזרי הביתה

עם פרצוף לא מאשים שצועק ללא קול "שוב אתה יושב בחוסר מעש מול העיתון והטלויזיה"... ותבואי בגישה אחרת של הבנה, אמפטיה, אכפתיות והכלה של הכאב והבושה שלו, באותו יום יחול השינוי. אני בטוחה שלא חסכת במילים מאשימות לאורך השנה ואם לא במילים אז בטח במבטים מאשימים וכעס שהתבטא בתנועות הגוף שלך. אין לי מה להוסיף על כל מה שכבר כתבו לך אבל פשוט אי אפשר להתעלם מהגישה שלך חסרת הרגש והמקפיאה וחבל שכל מה שאת רואה בו זה רק מכונת כסף...

 

[מיציפיצי1]

ואני דווקא מבינה אותך

אני ממש לא חושבת שאת אגואיסטית, שנה שלמה של תמיכה בדרכו זה לא אגואיסטית, זה בת זוג נפלאה, עכשיו הזמן שיקשיב גם קצת לרעיונות שלך ויתחשב גם בצרכים שלך ושל המשפחה, כי בדיוק כמו שהוא "מפוטר, מסכן ומתוסכל" ויש לו צורך בתמיכה שלך וצורך שתהיי מודעת ומתחשבת בקשיים שלו, ככה גם את "אשת מפוטר מסכן ומתוסכל" וצריכה שהוא יתחשב בקושי שלך... גם אני חושבת שבמקביל לחיפוש עבודה שהוא רוצה, אין שום סיבה שלא יתרום לכלכלת המשפחה ב"סתם" עבודה. יש לו אחריות כלפי משפחתו ואם מתעוררת בעיה כלכלית הוא צריך לסייע בפתרונה במיידי, גם אם זה דורש לשים בצד את האגו (אדם ברמה מאוד גבוהה). רבים פה מאשימים אותך ב"חוסר נאמנות" (לא במובן של בגידה, כמובן) אבל אני חושבת שזאת התייפייפות, אחרי הכל האדם שאיתו את חיה היום לא דומה לאדם שאיתו בחרת לחלוק את חייך, אמנם נסיבות חייו השתנו אבל אם הוא רוצה לשמור על הזוגיות שלו הוא עדיין צריך לשמור על העקרונות שהינחו אתה מן ההתחלה (חלוקת נטל משותפת, הקשבה ושיתוף וכו'). אם הוא לא עושה מאמץ בכיוון הזה, גם הוא במידה מסויימת "לא נאמן", אחרי הכל מדובר רק בפיטורים ועדיין יש לו שליטה רבה על חייו, להבדיל ממחלה קשה חו"ח. ועכשיו איך משיגם שיתוף פעולה? אולי מכתב ממך אליו שיעביר לו את המסר שאת זקוקה לו לצורך תפקוד המשפחה ובמצב שבו הוא שרוי כיום את מרגישה שהתפקוד של המשפחה נפגם, אולי ייעוץ זוגי שיעזור לכם לתאם ציפיות, אולי הוא כן יסכים לשיחה גלויה של תאום ציפיות ואת סתם חוששת. אני חושבת שחלק גדול מהעונים לך פה לא חווה את המצב הזה ולכן קל להם להגיד "תתמכי בו כמה זמן שזה יקח" או "הוכחת שהוא טוב בשבילך רק כשהוא מביא 20000 ש"ח הביתה" כי את לא יכולה לשים את חייך וחיי ילדייך בפאוז כי הוא מרגיש שעולמו חרב ואני לא הבנתי מדברייך שאין לו מה לחזור מהעבודה עם תלוש של פחות מ -20000 ש"ח. בעיני הבקשות שלך שיקח חלק פעיל בחיי המשפחה ויתרום ככל יכולתו לפרנסת המשפחה, הן סבירות.

 

[I C E M A N 7]

הפתעת אותי

היא לא מתלוננת על זה שהוא לא לוקח חלק פעיל בחיי המשפחה וגם את הפרנסה הזכירה בהערת אגב (כנראה פיצויים יפים). מה שמפריע לה זה הבטלה התעסוקתית ומצב הרוח של האיש. הפיטורים אירעו לפני פחות משנה והיא טוענת שלולא הילדים כבר היתה עוזבת קודם (לא היום). כלומר כל הקרדיט של שנים שבהן היה מפרנס ומשעשע מסתכם בכמה חודשים. זהו. תשמעי, בתור רווק אני חייב לציין שזה לא ממש מעודד לרוץ להתחתן

נכון, זה קשה להיות "אשת מפוטר מסכן ומתוסכל". זה גם קשה להיות בעל לאישה עם דכאון לאחר לידה (גם לנשים במצב כזה יש נטיה לאבד את חוש ההומור..). איך היית מגיבה אם בעל כזה היה מגיע לפורום וקובע שלולא הילדים הוא כבר היה עוזב?

 

[Master Stav]

הבנת הנקרא

ציטוט : כרגע באמת לא ברור לי למה אני פה.........או שיותר נכון ברור לי שלולא הילדים כבר לא הייתי פה כל השאר שטויות .....ותירוצים .

 

[נונה17]

אני דווקא לא חושבת שאת אגואיסטית

אבל אני כן חושבת שהוא שקוע בדיכאון עמוק ומצוקה נפשית קשה ואני חושבת שאת צריכה להפנות אותו לטיפול ולנער אותו קצת, שיסכים לטפל בעצמו. ועוד הערה לכל אלו שתקפו אותה - היא עכשיו צריכה לסחוב את המשפחה על הכתפיים *לבד*, לבד! אני בטוחה שגם עול עבודות הבית והטיפול בילדים עליה, והיא למעשה ממלאת את כל התפקידים. אני בטוחה שכולכם הייתם מיואשים ומתוסכלים אם הייתם במצב שלה. אין לזה שום קשר להאם הוא מרוויח 20 אלף בחודש או אם הוא מכונת כסף או לא, אלא לעובדה שהמשפחה שלה הפכה מיחידה שנסחבת על כתפי שני אנשים ליחידה שנסחבת על כתפיה בלבד, ועוד מצפים ממנה שתכיל ותבין ותתמוך ותסתום את הפה.

 

[czar]

לגמרי מסכים

הוא אכן בבעיה, אבל גם מי שנתון בבעיה יכול להיות חיובי, לסייע, להוריד את שאר מטלות הבית ממי שמפרנס..... כל זה אלא אם הוא בדיכאון קליני ואז הכל אחרת, על כל פנים, אני לא מצדד בהתקפות עליך אלא קצת רגישות...

 

[Master Stav]

מתום הדברים שכתבה ....

כרגע באמת לא ברור לי למה אני פה.........או שיותר נכון ברור לי שלולא הילדים כבר לא הייתי פה אחד המשפטים היותר עצובים שקראתי בתפוז .....סוג של תירוץ השלמה עם "גורל רע ממוות " וכן אני ציני ..... לא מצפה ממנה לכלום ... ילדים כתירוץ הוא סוג של תירוץ עלוב ....

 

[נונה17]

עלוב עלוב

אבל משתמשים בו כל הזמן. חבל, כי בסך הכל אלו שחושבים שהם מקריבים את עצמם למען הילדים הרבה פעמים מקריבים את עצמם (ואת הילדים) על מזבח הפחדים שלהם משינוי.

 

[Master Stav]

מי שמשתמש בתירוץ עלוב ....

מה זה אומר עליו ?

 

[נומלה]

כמה זמן בדיוק היא צריכה "לתמוך"

תמיכה זה גם ניעור כאשר צריך. תמיכה זה גם להגיד את האמת בפנים למי שאוהבים כדי שיבין את המציאות. וחוץ מזה ראוי לזכור: היא לא רק רעיה "שצריכה לתמוך" היא גם אם. ואם כל הכבוד לאגו הגברי החבול, הילדים קודמים.

 

[גארוטה]

לכל המצדדים והתומכים

כל מה שכתבתם היה יכול להיות נכון אם היא לא היתה כותבת בסוף דבריה את משפט המפתח כרגע באמת לא ברור לי למה אני פה, לולא הילדים כבר לא הייתי פה. מבחינתי המשפט הזה אומר הכל, כאילו כל הזוגיות שלהם, האהבה, החברות, המשפחתיות הכל עומד או נופל על דבר אחד - כסף. אם היא היתה מתלוננת על בעל פרזיט, שכל שני וחמישי עוזב עבודות, לא אחראי, בזבזן שמעולם לא דאג לפרנסת המשפחה אז הכל נכון, אבל היא בעצמה מציינת שהוא אדם ברמה גבוהה שעבד שנים בהייטק ויום בהיר אחד עולמו חרב עליו, האגו נפגע, התסכול והשעמום הפכו להיות "חבריו הטובים", חוש ההומור אבד והוא כולו פקעת עצבים, ז"א שגם בעיניו לא מוצאת חן העובדה שהוא לא עובד. היא גם לא ממש מלינה על בעיות פרנסה בעקבות פטוריו שאם היו היא בוודאי היתה מדגישה זאת.אם כל מה שיש לה להגיד זה שהיא לא יודעת מה היא עושה שם אז כנראה זו לא הסיבה.

 

[גל1 האחת]

../images/Emo45.gif