שיר עצב אחרון. אני פורשת.
המרחק / מאת אליזה מיטראן יום אחד תהיה שלי, אני בטוחה. בנתיים אתה רחוק, במסדרונות האוניברסיטה הפתוחה. אז אולי אתה סטודנט בלאי, ובעצם בכלל לא סטודנט, אבל עדיין אני מוכנה לטעום לך מהבאגט. הייתי נותנת הכל כדי להיות כמו הלפטופ בידיים שלך, אפילו להיות "סתם" גבינה צרפתית מסריחה. שפמך הצרפתי אותי משגע, אתה כל כך סקסי כשאתה מנשנש עוד צפרדע. המבטא שלך מזכיר לי את פלאטו שרון, בשבילך אפילו לירן מוכן לצאת מהארון! בשבילך קדוש מוכן להעלות עוד אחוז של שומן, מי יודע, יאנוש, אולי יום אחד עוד תדוג לוייתן?