חג שמח!

TheBlueOne

New member
חג שמח! ../images/Emo157.gif

כמה חיכיתי לפורום כזה
ובכן, עכשיו שכבר יש, אז קודם כל מברוק ובהצלחה! ובנוסף- שאלה: כרגע אני עובד על הסמנריון בנושא הבנקים: יישום תקנה 325 בבנקים המסחריים. אני מחפש על כך חומר שיבאר את המצב כיום, מדוע דווקא עכשיו התעוררה הבעיה עם ה"אוברדראפט" , כיצד התפתחה הסיטואציה בישראל (הרי אין מושג שכזה באירופה ובארה"ב, הדבר ייחודי לישראל) וכמובן- מה ההבדל בין שתי החלופות שהציע המפקח על הבנקים: א. הלקוח יסלק את החוב עד לגובה המסגרת הראשונית שהוקצתה לו. ב. הבנק יגדיל את מסגרת האשראי עד לגובה החוב הנוכחי. או במילים אחרות: אם ההר לא יבוא אל מוחמד, מוחמד יבוא אל ההר. אשמח לשמוע את דעתכם בנושא ולקבל הפניות למקורות בנושאים. תודה!
 

u 1000

New member
הרוב בכלל לא ייחודי לישראל

באירופה יש מדינות בהן יש אוברדראפט ובארה"ב (ובמדינות אירופה בהן "אין" אוברדרפט) האשראי ניתן ע"י חברות כרטיסי האשראי אבל העיקרון הוא אותו עיקרון. הייחודי בישראל היה שנקבעה מסגרת אשראי והבנקים איפשרו לללקוחות לקבל אשראי נוסף למסגרת שלא היה מעוגן בחוזה ולא ברור מתי הבנק יפסיק אותו (והוא יכל לעשות זאת בכל רגע נתון) וגם העלות לא תמיד היתה ברורה. מבחינת הבנקים היה מדובר ברישיון להדפסת רווחים ובנק ישראל ביקש להפסיק את התופעה הזו. ההבדל בין א לבין ב שלך פשוט למדי: באופציה א הלקוח נדרש להכניס באופן מיידי כסף לחשבון הבנק. באופציה ב הבנק מגדיל את מסגרת האשראי.
 

TheBlueOne

New member
זה ההבדל הברור והמיידי

אבל אם החלופות ניתנו על מנת למנוע את המצב הקיים- הרי ששתיהן משפיעות בדרכים שונות על התוצאה. החלופה הראשונה, ישנו צמצום בחוב כמו גם בחלופה השניה (אם כי החוב נהפך להיות "מאושר"), אך בחלופה השנייה- כמו אמצעי התשלום במשק גדל- דבר שמבחינה מאקרו כלכלית משנה את הניתוח, לא? אם כן, השוני הוא בדרך הניתוח של כל חלופה- כיוון שאולי שתיהן משיגות אותה תוצאה, אך ההשפעות הנובעות מכך- שונות, הלא כן? תוכל לפרט קצת יותר על העניין של האוברדראפט בארה"ב ובאירופה? (ואולי לתת לי דוגמאות לשם השוואה?)
 

u 1000

New member
אוברדרפט הוא אוברדרפט

גם אם קוראים לו בשם אחר. בארה"ב במקום הבנק מסגרת האשראי ניתנת ע"י חברת האשראי. אדם בארה"ב קונה מה שקונה בכרטיס האשראי ובסוף תקופה (חודש בד"כ) הוא מקבל פירוט של של ההוצאות שהיו לו בצירוף מכתב אותו הוא צריך להחזיר לחברת האשראי בו הוא מפרט כמה מהסכום הוא מבקש לשלם החודש וכמה הוא מבקש לדחות למועד אחר. הסכום הזה בד"כ מוגבל במינימום שעל הלקוח לשלם בכל חודש מצד אחד ובגודל מקסימאלי של אשראי שחברת האשראי מוכנה לתת לו. זהו בדיוק אותו עיקרון של האוברדרפט בישראל ושינוי "השחקן" שנותן את האשראי אינו משנה דבר. אני לא משוכנע שחיוב הלקוח להכניס כסף לחשבון הבנק אכן יביא לצמצום החוב מבחינה משקית כי מהיכן יביא את הכסף? פעמים רבות זה יהיה ממסגרות חוץ בנקאיות (כמו אלו שהחלו להציע חברות האשראי בישראל). אבל זו נקודה ראויה לבדיקה מעמיקה.
 
למעלה