חג שמח
1. מה הביא אותי לפצפיזם.... האמת שתמיד הייתי נגד אלימות, נגד לפתור סכסוכים באלימות... ככה אימא שלי לימדה אותי, ואני חושבת שבעצם ככה אימא של כולנו לימדה אותנו.... "לא לאלימות כן לסובלנות"-- הססמה בערוץ 6.... ואני באמת האמנתי בכל ליבי, שאפשר- כן, אפשר לפתור דברים בלי אלימות, בלי הרג בלי רצח בלי דם כאב בכי וצער... רק שתדע שהתחזית לעולם שלנו היא שיום אחד תפרוץ מלחמה והעולם ייחרב... פצצת אטום אחת ועוד אחת נגדה... ונגמר העולם. אלא אם כן מתישהו אנשים יפסיקו עם הרדיפה הבלתי נשלטת שלהם לעוצמה כוח והרס של האחר- ויסכימו על הסכם פריקת נשק. כל כך הרבה מדינות מפתחתות להן נשק גרעיני... והכל מתחיל מזה שהטכנולוגיה בכלל תומכת בייצור נשק חדש ופיתוח נשק... בזמן שיש מליוני אנשים רעבים, ילדים יתומים, זיהום אויר... בני האדם מחפשים להם עוד דרכים כיצד להרוס את עצמם ואת הסביבה שלהם... נשק- זו לא הגנה. נשק זה תקיפה. מי שמשתמש בנשק פוגע בצד האחר... הגנה זה מגן, זה קסדה... זה מגן עליך מלהפגע. ברגע שיש לך נשק, אתה בעצם תוקף את מי שתוקף אותך... מה שמביא ליותר הרס מוות וכ'ו... תסכים איתי שבמדינה שבה יש 20 אנשים אלימים תהיה פחות אלימות מבמדינה שבה יש אלף אנשים אלימים? אחרי הכל אלימות היא עניין יחסי, וכן, אני חושבת שאת תרומתי לעולם פחות אלים אני עושה בכך שאני לא מוכנה לשתף פעולה עם ההשמדה העצמית וההדדית של בני האדם... לא, אני לא רוצה להחזיק בידיי דבר שנוצר בכדי לפגוע באחר, ואני לא אתרום לגוף התומך בשיטה זו ל"הגנה" ו"פתרון סכסוכים". 2. אני לא רואה מה לא מוסרי ברצון שלי לא להזיק לא להרוג ולא לשתף פעולה עם נורמות אלימות... האם אתה לא חושב שהעובדה שאתה תומך באלימות היא לא מוסרית?