לא קראתי את הספר עדיין
כך שאינני יודעת מה עמדתו של המחבר כלפי פרוג. אני יודעת שבגרסה הקודמת, היתה התמקדות על פסיכדליה ו"רוק מתקדם" בהגדרתו הרחבה, כך שסביר להניח שהמחבר, וורנון ג'וינסון, מתייחס לתחום הזה ברצינות. הספר הרבה יותר רציני מאתרים עלומים, בגלל המחקר הרב והמקיף שהושקע בו, והעבודה המוקפדת, ומשום שהביקורת הללה אותו. היינו, מבקרים אחרים מעריכים שהספר הוא אמין, וממליצים לקוראים לקרוא אותו, כמקור אמין ומקיף לתחום. הדברים מתייחסים למהדורה הקודמת; המהדורה החדשה היא עידכון. יש כאן נקודה חשובה מאוד, שאולי כדאי להרחיב עליה. לפני מספר חודשים פורסמו תוצאות של מחקר על הרגלי הגלישה באינטרנט של צעירים ישראלים. שכחתי כרגע מה המקור - אחד ממכוני החינוך, כמדומני. על פי התוצאות האלו, לצעירים ישראלים יש יכולת טכנית מרשימה לנווט בין אתרים באינטרנט, אבל בנקודה אחת הם מפגרים אחרי צעירים במדינות אחרות: הם לא יודעים להבחין בין עיקר וטפל, בין מקורות אמינים למקורות לא אמינים. האשמה היא, כנראה, במערכת החינוך, שאינה מלמדת אותם כיצד לעשות זאת, או מדוע זה חשוב - אבל זה לא משנה כרגע. מה שכן חשוב זה כיצד כן נותנים בידי הגולשים את הכלים האלו. היינו, כיצד תדע אם אתר שמתיימר לספק חדשות, למשל, הוא אתר אמין? כיצד תדע אם החדשות המועלות שם הם אמיתיות ולא מפוברקות? מדוייקות ולא מוגזמות? מלאות ולא מצונזרות? וחשוב מזה: כיצד להנחיל לצעירים את החשיבות של חיפוש אחר מקורות אמינים, במקום מקורות מפוקפקים, שמועות, אגדות אורבניות? החשיבות כאן היא הרבה מעבר לדיון עלום בפורום שלנו - זוהי מיומנות קריטית, ידע קריטי, לדמוקרטיה עצמה.
