חבר מהאונ'

Kutaly

New member
שאלה יותר חשובה

אתה באמת רוצה זוגיות עם מישהו שיעזוב בנזוג של כמה שנים רק בגלל מישהו שפגש לאחרונה? לי זה לא נשמע כמו תנאי התחלה כלכך טובים.
 
חבר מהאונ'

שיש לי חבר מהאונ' שאני מאוד מעריך. שהייתי רוצה בתור חבר לחיים. אחד האנשים הכי מבריקים וחכמים שאני מכיר. יש לי שיחות מאוד עמוקות איתו. תחומי העניין שלנו חופפים באופן מדהים. כריזמט, דעתן. סוחף אחריו את כל הכיתה. קשה שלא להיות בעדו. בכל מקום שהוא מגיע, אנשים מעריכים אותו ונותנים לו כבוד. אנשי מכירות נותנים לו תנאים מעל ומעבר. מגמישים חוקים בשבילו. הוא בכלל לא מתאמץ. מוקף בחברים כל הזמן. תמיד שמח. בקיצור - מוצלח ולא רק אני שם לב לזה. הרבה דברים שאני מאחל לעצמי קיימים אצלו. שמתי לעצמי מטרה להתקרב אליו מאוד. מצד שני- הוא נותן לי יחס טוב בין כותלי הלימודים ותו לא. כלומר בלי בירה בערב או מזמין למסיבות חברים. כלום. השלמתי עם זה. עשיתי הפרדה בין חבר לחיים לבין חבר ללימודים. השבוע קרה הדבר הכי לא צפוי. הבחור הזמין אותי לשיחה באחת ההפסקות. הוא אמר שהוא לא זוכר אדם שנקשר אליו כ"כ מהר. הוא רוצה לשתף אותי ויצא בפני מהארון. הייתי בשוק. בחיים לא הייתי מנחש. בלי שהספקתי לעכל הוא סיפר לי שהוא גר עם בן זוג כבר למעלה מ5 שנים. אחד השיקולים לספר לי היה שאנחנו עובדים יחד על פרוייקט וכשאני בא לעבוד אצלו הוא צריך להחביא את הבגדים של הבן-זוג. אותו בחור צעיר ממני ב4 שנים, אבל מתנהג בצורה בוגרת ממני. אני בכלל לעיתים חושב שאני מתייחס אליו כמו אח קטן. פשוט בגלל המראה המאוד צעיר שלו. כשבקשתי שיספר על היציאה שלו בפני המשפחה - הוא סיפר שיצא בפני הוריו בלבד ובפני ידידה ומעט חברים. אף פעם לא התייסר. תמיד השלים עם המצב. לא נכנס לדכאונות או ללבטים. הוא יצא בעברו הרחוק עם בנות ואז הכיר מישהו ומאז הם יחד. אני יודע שהומו יודע את נטייתו בוודאות. בכל זאת אני נורא מבולבל. אחי יצא מהארון רק אחרי טיפול פסיכאטרי ארוך. הייתי במערכת יחסים אחת עם בחורה. היא נפרדה ממני. הייתי בהמון דייטים. הבנות היו או יפות או כיף לדבר איתן. פגשתי מעט מאוד בנות שהיו בדיוק לטעמי ושגם היה לי פרפרים בבטן כשדברתי איתן. אני זוכר כבר בעבר ש"נסחפתי" אחרי כריזמה של כמה דמויות גבריות בעברי. אלה לא היו דוגמנים. שנים מהם אפילו לא נראו טוב. הרגשתי שאני תלוי בהם. שהם נותנים לי כח, תמיכה. אולי מעמד בעיני החברה. שיש לי אנדרנלין כשאני מדבר איתם. שאני מחייך רק מלראות אותם. אבל רק האחרון נתן לי פתאום פתח מאוד מוזר. הוא היחיד מבניהם שהיה הומו. הבחור האחרון- הצליח לערער אותי. מצד אחד נורא בא לי להשאר קרוב אליו. לפעמים אני אפילו תוהה אם אפגוש בחורה שאיתה ארגיש בדיוק מה שאני מרגיש איתו. מצד שני, אני לא יכול לדבר איתו. לספר לו בדיוק מה אני מרגיש. כי 1) אני לא יודע להגדיר מה אני מרגיש. 2) אני לא חושב שיש טעם. הוא תפוס. אני לא יודע מה אני בכלל רוצה מהקשר איתו. האסרטביות שלו, אפילו בקבלה העצמית שלו מגיל 17- במיידי בלי שום לבטים- מדהימה אותי. שלו, מאושר. אני מרגיש שהוא בטוח כ"כ בעצמו. הוא לא מסתיר התנהגות כלשהי בפני הסביבה. אני בטוח שאף אחד לא חושד בו. הוא מדבר על הנטיה בצורה כ"כ רציונלית. כמעט מסיונרית. לרגע לא מרחם על עצמו. הכל נראה פשוט. קל. מדבר על הקמת תא משפחתי. יצא לי בחיי לשכב עם חברה אחת. תקופה של 7 חודשים. מאוד נהנתי. התאהבתי בה. התאהבתי גם בשתי ידידות קרובות בעבר. אבל בשתיהן הדברים הסתבכו ולא באו לידי מימוש. אני מוצא את עצמי באופן לא מודע משחק איתו בטיזינג (מראה לו תמונות טובות שלי בפייסבוק, שואל שאלות אישיות) מבלה איתו המון זמן. אני רואה שמאז שהוא יצא בפניי הוא גם מתייחס אלי אחרת. לחיוב. מחייך שהוא רואה אותי. יוזם הרבה זמן איתי. מצד שני, מעולם הוא לא זכר פרטים שספרתי לו. הוא מיד סיפר לי על חבר שלו ואפילו הראה תמונה. ככה שאני לא יודע לפרש את היחס שלו. היציאה שלו בפני הייתה דבר מאוד משמח. פתאום הוא נראה לי אנושי. לא מר מושלם. מצד שני זה היה נורא- כי זה גרם לי להתבלבל. מבחינת משיכה פיסית- נורא קשה לי להגדיר. יש פרפרים בבטן שאני רואה אותו. אפילו זקפה כמה פעמים כשאנחנו מדברים הרבה. מצד שני לא יצא לי לפנטז עליו. הוא נורא יפה בעיניי. לא בטוח שבמובן סקסי, אלא יופי אנושי מדהים. הוא נראה טוב. אבל לא יודע אם זו אנדקציה - אני גם מתגרה מבנות שנראות טוב. יש לי זקפה כשאני מתנשק עם בחורה. אם בעבר תהיתי אם אני הומו, אני חושב שהמחשבה על תגובות הוריי - גרמו לי להבין שאני לא רוצה לחשוב על זה אפילו. אם אני הומו - אני לא מצליח להבין איך אני נמשך לבנות. אני יודע לזהות גברים יפים. אני יודע שאלה החיים שלי- ואני לא צריך לחיות אותם בשביל אף אחד אחר. מצד שני אני לא חושב שהנטייה שלי מובהקת. ואפרופו לחיות את החיים שלי - גם לקבל החלטה שלרצות את המשפחה, להביא ילד לעולם מזרעי. כל אלה מראים שאלה החיים שלי. אחי הקטן כבר יצא מהארון בפני כולם. אחי הקטן יותר - אני חושש שהוא גם הומו. סתם רציתי לפרוק. אני לא יודע מה לעשות - להתקרב תוך ידיעה שאני רק משחק. רק מנסה. אולי מחכה שהוא ייפרד מחבר שלו וננסה לראות מה זאת מערכת יחסים עם גבר? או להתרחק. בגלל ההחלטה שקבלתי בזמנו להקים תא משפחתי עם אישה. אולי אני לא נמשך אליו פיסית באמת אלא רק מנטלית אני מרגיש שהוא בטוח בעצמו ונותן לי בטחון בעצמי. אולי אני נמשך אליו כדמות ילדותית. חבר מוצלח קרוב שמעולם לא היה לי. הכי מזורה לי המחשבה שעוברת לי בראש- אם הוא ייפרד מחבר שלו. למה אני מקנא בחבר שלו? אם ייפרד מהחבר - אני חושב שאדבר איתו. אגיד לו שאני מבולבל. לא אנסה לבלבל אותו. רק לשתף. אם לא ייפרד מחבר שלו - אני לא אעשה כלום. אמשיך כמו שהיה לפניו. אצא עם בנות. אנסה להכיר עוד. 1) האם לספר לאותו חבר על ההתלבטות שלי? מצד אחד - אני נורא סקרן אם אדבר איתו לאן זה יוביל. אולי כשיפרד מחבר שלו יהיה לי נסיון איתו? אם לא אספר לו - הוא בכלל לא יידע שאני מבולבל מינית. אולי הוא חושב שאני לא רלבנטי בכלל. מצד שני - מי אני שאשבור לו אולי את הזוגיות. כשאני לא בטוח מה אני רוצה בכלל? אני פשוט פוחד שאנחנו כן משדרים בדיוק באותו גל. יכול להיות שאנחנו באמת משלימים אחד את השני ושנינו נרגיש פספוס. האם אני צריך לרמוז לו איכשהו? בעצם אני נמנע מהחלטה ושם את הכדור לגמרי במגרש שלו. זה נכון לעשות? 2) "אל תהרוס את החיים שלך רק כי אתה חושב שאתה יודע מה ההורים רוצים" כולם אומרים את זה. אבל אולי דווקא אדם האופציה של לאכזב את הוריו שלא יהיו צאצאים בגלל שהוא ושני אחיו הומואים - היא בבחנתו להרוס לעצמו את החיים?
 

PurpleFilth

New member


תודה ששיתפת אותנו בהתלבטויות שלך. נשמע באמת לא כל כך כיף, להסתכל בהערצה על בחור כל כך החלטי, ולהיות מבולבל בעצמך. זה לא עושה טוב לביטחון העצמי. אבל אני חייבת להגיד, אחד השיעורים המשמעותיים בחיים שלי היה ללמוד את הערך של פקפוק ו"בילבול". אנשים שנדמה להם שהם יודעים הכל מרתיעים אותי. תמיד יש במה להטיל ספק ולשאול יותר לעומק. לגבי הבחור, נראה לי כדאי לשתף אותו. לא בשביל שיעזוב את בנזוגו, אלא פשוט בשביל לחלוק איתו, בתור חבר טוב. חוצמזה, אולי הוא היה בעצמו באותה סיטואציה. ואולי יש לך המון המון מזל והם לא מונוגמיים =] בהצלחה!
 
מקווה להחזיק מעמד כמה שבועות

לפני שאקח אותו לשיחה. אולי עד אז אוכל לאסוף עוד מידע. אגב איסוף מידע- איך כדאי לברר אם הוא מעוניין בלי לשאול ישירות? לשאול הרבה על החבר שלו? לראות איך הוא מרגיש כלפיו? לשאול אם הוא מדבר עם ידידות שלו על אותו בן זוג? אני לא אסגר על המניות שלי כי אני חושב שאני ביסקסואל. עד שלא אמצא מישהו/י שישלים אותי אני לא רוצה להסגר. גם במצב של בי סקסואל היית ממליץ לי לשתף אותו? כמו שאני מכיר את עצמי- ברגע שנדבר, תוך כדי שיחה אני אקצין את הרגש שלי אליו. ככה יוצא לי בדיבור.
 

PurpleFilth

New member
אני לא לגמרי מבינה

"אני לא אסגר על המניות שלי כי אני חושב שאני ביסקסואל" אני לא בטוחה שאני מבינה למה אתה מתכוון. רובינו כאן בפורום מתמודדות/ים עם המון לחץ "להסגר על עצמינו" ו"לבחור צד", עם או בלי קשר למיניות שלנו. יש כאן ביסקסואליות/ים שלגמרי "סגורים על עצמן" (והן עדיים לגמרי ביסקסואלים), ויש כאן כאלה שהלבטים, ההתנסויות והבלבול הוא חלק מהזהות שלהן/ם. ככה שלהיות ביסקסואל זה לא דווקא אומר שאתה "לא תיסגר על עצמך". מצד שני, אתה גם לא חייב =] אני קצת סקפטית לגבי הרעיון הזה שלכל אחד/ת יש אהבה אחד ויחידה בעולם ש"משלימה" אותנו. לי יש כלמני א/נשים בחיים שלי שעושים/ות לי טוב, כל אחד בדרכה, כל אחת כפי יכולתו ורצונותיה. אבל היי, אם אתה בטוח לחלוטין שאי שם יש איזה מישהו/י שת/ישלים אותך - בהצלחה בחיפושים =] ואל תשכח שגם את תבחר בנ/בתזוג, זה לא אומר ש"בחרת צד". אפשר להשאר ביסקסואלים/ות גם במונוגמיה. זה שתקצין את הרגש שלך, אתה חושב שזה רע? שרגשות זה משהו שצריך להסתיר?
 
הקצנת רגשות

זה עלול להרתיע. בייחוד אדם בזוגיות ארוכה, עלול לחשוש שמישהו מדבר עליו בכזו הערצה. למרות שאני ממש מרגיש זה משהו הדדי עם אותו חבר. כאילו שנינו מבינים בלי לדבר. איך אוכל לדעת מה הוא מרגיש בלי לפגוע? אני אוכל לשלוח לך בה"פ נקודות של השיחה שאני רוצה לקיים איתו?
 

PurpleFilth

New member
זה נשמע כאילו

שאתה חושש שהוא יעלב או משהו אם הוא יגלה שאתה מרגיש כלפיו משהו וזה לא יהיה הדדי. אני (כנראה) לא מכירה את מי שאתה מדבר עליו, אבל רב הא/נשים שאני מכירה דווקא מוחמאות/ים כשאומרים/ות להן/ם כזה דבר. בוא נהיה כנות לרגע - יכול להיות ש*אתה* חושש להפגע, ולא הוא? אני יכולה להבין למה, כולנו רוצות/ים שמי שאנחנו אוהבים/ות ת/יאהב אותנו בחזרה. אבל נראה כרגע שהחשיבה עליו כל כך מטרידה אותך, שאולי עדיף לשים הכל על השולחן (ומקסימום להשאר ידידים) מאשר שזה יאכל אותך כל הזמן. לא יודעת, ככה לי נראה. מה אתן/ם אומרים/ות? כל אחד/ת מוזמן/ת לשלוח לי כל הודעה פרטית בעולם, אני כולה מנהלת פורום, לא איזה קיסר סיני. אבל אני חושבת שאם תצליח להיות אמיץ ולכתוב את הדברים על גבי הפורום, אולי עוד א/נשים ילמדו מזה משהו (כולל גולשות/ים שרק קוראות ולא כותבים). בהצלחה!
 
נקודות לשיחה איתו

בשיחה ראשונה אשאל: אם הוא דיבר עם הידידה הטובה שלו אחרי שנפתח בפניי. איך היא הגיבה? מה היא יעצה? מה המשוב שנתת לה? בשיחה הבאה אשלח הודעה: רוצה לדבר איתך בכנות, אבל מפחד. אני מסכן משהו שחשוב לי מדי. בשיחה עצמה אדבר על חלק מהנקודות האלה: שיחה ארטלאית. ללא מטרה. אנחנו כמה פעמים מדברים ברמת דיון. יותר בשביל הקלה בשבילי. בעבר דיברתי בכנות מול מישהי שנעלמה לי בין הידיים. ספרתי לה שהייתי מאוהב. הבנתי על בשרי שהחיים הם לא כמו סרט של דיסני. למרות שקיוותי שהיא תבין אותי ונהיה יחד דברים רק הסתבו. מצד שני הרגשתי הקלה. אפתח את השיחה- בשאלה אם הוא מוכן לכנות. אם יש סיכוי ששיחה כנה תהרוס חברות- אני מעדיף שלא לדבר. מצחיק שאני מדבר איתך כל יום. על כל נושא ובכל זאת אני לא יכול לדבר על הכל. החברות שלי איתך חשובה לי אני שמח כשאני רואה אותך. אני מחייך רק מלראות את החיוך שלך. החיוך שלך שובה. כל כך אמיתי. העיניים שלך כ"כ כחולות. אומרים שבן יוצא מהארון, שאר המשפחה נכנסת לארון משלה. אני חושב שהפלת עלי סוג של פצצה עם ההודעה שלך. אם לא היית יוצא בפני, אני חושב שהייתי פחות מתוסבך. מצד אחד הייתי מאושר. נראת לי כ"כ אנושי. מצד שני הייתי מפוחד. כי נכנסתי ללופ של רגשות. מהרגע שהגעת אני זוכר שהסתכלתי עליך מלא. הייתי מדוכא כשלא התייחסת. הייתי מאושר כשישבנו לאכול יחד. אני חושב שיש בך משהו מיוחד. אתה בחור יפה. אבל האופי שלך מעצים את החיצוניות. אם היית רווק, אני מאמין שאחרי היציאה שלך הייתי מנסה לנסות לצאת איתך. אני משתף אותך רק כדי לא להרגיש החמצה. באונ' תמיד הייתי רגוע אחרי מבחנים כי ידעתי שנתתי את המקסימום שלי. לא הרגשתי החמצה. גם פה אני חושב שאהיה רגוע שארגיש שאין החמצה. אני בחור מאוד מאוד מחושב. פתאום אני לא מצליח לכמת ולהסביר את מה שאני מרגיש. זה מפחיד. השלווה שלך. הבטחון העצמי שלך. בחיי לא ראיתי אותך מהסס. אף פעם לא תוהה. תמיד מחייך. תמיד מוביל. אחרי שמדברים איתך חיו של הומו לא נראים קשים. הם אומנם גם לא קלים אבל הם נראים הדרך היחידה. הקבלה העצמית שלך ראויה להערכה. אני לא יודע להגדיר. לפני שיצאת בפני הרגשתי שאני נסחף אחריך לאחר מכן אפילו השארת לי זיק של תקווה שאולי משהו קיים שם. מעטות הפעמים שהרגשתי כך למישהו. אני מאושר בשביל בן הזוג שלך. מקווה שהוא מעריך נכון את מה שיש לו. נפל לי האסימון כשהרגשתי שאני שם את עצמך לפני. מישהי שיצאתי איתה פעם אמרה לי שהיא הבינה שהיא התאהבה במישהו כשהיא כל הזמן חשבה: איך הוא היה מגיב כרגע אם היה בסיטואציה כלשהי. זה מה שאני מרגיש כלפיך. אני כל הזמן חושב איך נכון להתנהג, כשאתה הרבה פעמים קרטריון להתנהגות נכונה. נתלקתי כמה פעמים בהומואים. פעם ראשונה ממקור ראשון. אחד שלא מוחצן. שלא מצועצע. בשום אופן לא מתכוון להרוס לך זוגיות. להיפך, אני שמח בשמחתך. מקווה שיום אחד אני גם אמצא את החצי שלי- בצורת גבר או אישה.
 

Kutaly

New member
תזהר עם תכנון כזה מורכב

אתה רוצה לתפוס איתו שיחה או לעשות לו תחקיר בטחוני? חוצמזה, אם כלכך תתעמק במה תגיד ומתי... בסוף הוא יענה לך משהו לא צפוי ויהרוס לך את כל התוכנית...
 
לא חושב שהוא יעלב

חושב שהוא יחשוש מפני ויתרחק. אני מאמין שאפגע, אבל זה עדיף על חוסר הידיעה. אני חושב. "אבל אני חושבת שאם תצליח להיות אמיץ ולכתוב את הדברים על גבי הפורום, אולי עוד א/נשים ילמדו מזה משהו " אני גם חשבתי כמוך, אגב קבלתי תגובות שלא מקובל לרשום דברים כ"כ אישיים. שהרי אין תשובה נכונה ואין לאנשים באמת איך לעזור לי בתגובות. אני דווקא חושב שפורקן ועין של גורם שלישי תמיד יכולות לעזור אפילו בהערות והארות.
 

Unrelated

New member
אני יותר זהירה לגבי לספר ,האמת...

זה לא משהו שתמיד נעשה בקלילות, בטח ובטח כשהבחור נמצא במערכת יחסים מונוגמית ועשוי לקחת את זה לא נכון. ובוודאי לאור העובדה שיש כאן פקטור של ביסקסואליות, וכמו שכולנו יודעות/ים, זה יכול לגרור תגובות עוינות מא/נשים גם אם הם/ן פנויים/ות לקשר. אני הייתי ממליצה לך לחשוב קודם כל איך הוא יגיב, ודבר שני איך לנסח את זה כך שהכוונות שלך יהיו מובנות. זה אומר, מן הסתם, קודם לחשוב מה הכוונות שלך - כלומר, מה אתה מנסה להשיג? סתם ליידע אותו, כדי שלא יכביד? להתייעץ איתו לגבי התלבטויות? להתחיל איתו? (לא מומלץ). ואם אתה מחליט לספר לו, לוודא שאתה מבטא את עצמך בצורה ברורה ואומר מה הכוונות שלך, וגם מה הן לא. למשל, אם אתה רוצה לחלוק איתו ולהתייעץ איתו, אבל לא להתחיל איתו - להגיד את זה. אם יש לך חששות מהתגובה שלו - להגיד את זה, ולהגיד גם איזו תגובה היתה עוזרת לך (למשל: "מאוד יעזור לי אם תקשיב לי בלי לשפוט"). להזהר לא לכפות עליו סיטואציה שהוא לא מעוניין בה או שתהיה קשה לו. ומאוד להזהר לפני שאתה מספר, כי דבר כזה יכול לשנות קשר חברי מהיסוד.
 
המטרה שלי

1) שחרור. הקלה. ידיעה שלא החמצתי כלום- כי הצד השני יודע. 2) אני כן רוצה להתקרב אליו. אולי להתחיל איתו. 3) לעתיד- יוכל להבין את הסיטואציה שלי ולא להעמיד אותי במצב לא נעים - נניח אם ירצה לדבר על חבר שלו. לא טוב?
 

Unrelated

New member
במחילה, מהרושם שלי

נראה שאתה לא באמת מעוניין לשתף אותו, אלא פשוט להשתמש בו בתר כלי לפורקן. נסה לזכור שיש אדם לפניך ושלא תפקידו לספק את הצרכים שלך.
 
את צודקת לגמרי

אבל אני סקרן. אולי אני אפילו מנסה להשיג משהו שלא אפשרי. מנסה בינתיים לברר לגבי אותו בחור בשאלות מנחות. בשיחה האחרונה שלי איתו שאלתי אותו לגבי תא משפחתי. הוא סיפר שעד לפני חצי שנה חשב שיקים עם החבר הנוכחי, אבל אז נפל לו האיסמון שהם שונים מבחינת השכלה ומקצועית - הוא חושב שלא יקימו יחד תא משפחתי. 1) איך אני יכול למנף את זה? אם בכלל? להמשיך לשאול? אני לא בטוח שאני רוצה להיות אחראי ישיר לפרידה שלהם. כמה חששות שיש לי: 2) אני נמשך גם לבנות. אני מפחד לדבר עם הבחור כי בסופו של דבר אני לא יודע מה אני יכול להבטיח לו. רק לנסות. לא יותר מזה.
 
למעלה