טוב, השעשוע הוא בעיני המתבונן.
נו, אל תקחו קשה, באמת. זה לא עמוק, ממש לא, ואני לא נהנית מכאב ולא עושה את זה לעיתים קרובות ואין לי נטיות אובדניות, וגם לא צורך בצומי, רחמים או וואטאבר. כמו שציינתי, זה לא כאב לי, וזה סתם, לגמרי סתם. ואותי זה מצחיק, כי רמת האובססיה שלי נוגעת בשחקים, ואני לא ממש רואה בזה פסול. מכיוון שזה פורום הארי פוטר, חשבתי שאולי יעניין אותכם לשמוע שעשיתי משהו קצת מרחיק לכת שקשור בהארי פוטר. אלה שהגיבו בשעשוע- בדיוק לזה ציפיתי, וככה צריך להגיב לעניין הסתמי הזה. לכל המודאגים, הבהרתי את עצמי?