חברים יש רק ב"אגד".....
המכתב הזה ממוען לכל אלה שיודעים רק לקחת... ובייחוד לאחד מהם.... נמאס כבר, באמת שנמאס. רק לקחת אתה יודע? החברות שלנו התחילה פתאום, מתוך רצון שלך להבין כמה דברים... עם כל שיחה חשבתי לעצמי, הנה, מצאתי חבר טופ, חבר שתמיד אפשר לדבר איתו על הכל.... כמה שטעיתי.... כן, בהתחלה היה אפשר לדבר על הכל, אח"כ התחלת לשפוט כל דבר, ובאיזה שלב..... נהיית היית עסוק.....תמיד עסוק... אבל אתה, אתה ידעת טופ מאוד לפנות אלי ולדבר איתי.... כשטופ לך ובייחוד כשרע לך..... אני זוכרת את אותו הלילה כשהתחלת לרוץ ולרוץ.... ופתאום מצאת את עצמך ליד בית הקברות. התקשרת אלי אחרי זה, בכית כל כך. וכאב לי שכאב לך. כל התלבטות שהיתה לך, ידעת לבוא ולשאול, כל דבר שקרה לך... טופ או רע באת וסיפרת. ואני הייתי כותל, והייתי כתף, והייתי אופטימית ונתתי יד. ופירגנתי ותמכתי וחיזקתי... באמת מכל הלב. והייתי שם בשבילך.... לא כי הכריחו אותי ולא כי היה לי אינטרס כזה או אחר.. הייתי שם כי רציתי. במהלך השבוע האחרון קרו לי כל מיני דברים, כשבאתי לנסות ולשתף... כהרגלך היית עסוק. ואם כבר הייתי מצליחה להשחיל מילה או שתיים... נתקלתי בתגובות מבקרות, בהרגשה שאתה עושה טובה שמקשיב לי בכלל. (איך הגבת כשפעם אמרתי לך משהו בנושא.... אמרת שיש לי רגשי נחיתות...) כן, בפנים אתה אדם טופ, מאוד טופ... אבל אכזבת אותי יותר מדי. אני צריכה כבר ללמוד לא לצפות מאנשים לכלום. להנמיך ציפיות. ללמוד לא להפגע יותר. לדעת שאנשים מרוכזים בעצמם, שאנשים פועלים ע"פ אינטרסים, שאנשים נמצאים שם כשהם צריכים אותך.... הרבה זמן שלא היה לי "משבר אמון". אולי כי לא נתתי להרבה אנשים להתקרב. וכנראה שזאת התשובה לשאלה .. איך לא להפגע.
המכתב הזה ממוען לכל אלה שיודעים רק לקחת... ובייחוד לאחד מהם.... נמאס כבר, באמת שנמאס. רק לקחת אתה יודע? החברות שלנו התחילה פתאום, מתוך רצון שלך להבין כמה דברים... עם כל שיחה חשבתי לעצמי, הנה, מצאתי חבר טופ, חבר שתמיד אפשר לדבר איתו על הכל.... כמה שטעיתי.... כן, בהתחלה היה אפשר לדבר על הכל, אח"כ התחלת לשפוט כל דבר, ובאיזה שלב..... נהיית היית עסוק.....תמיד עסוק... אבל אתה, אתה ידעת טופ מאוד לפנות אלי ולדבר איתי.... כשטופ לך ובייחוד כשרע לך..... אני זוכרת את אותו הלילה כשהתחלת לרוץ ולרוץ.... ופתאום מצאת את עצמך ליד בית הקברות. התקשרת אלי אחרי זה, בכית כל כך. וכאב לי שכאב לך. כל התלבטות שהיתה לך, ידעת לבוא ולשאול, כל דבר שקרה לך... טופ או רע באת וסיפרת. ואני הייתי כותל, והייתי כתף, והייתי אופטימית ונתתי יד. ופירגנתי ותמכתי וחיזקתי... באמת מכל הלב. והייתי שם בשבילך.... לא כי הכריחו אותי ולא כי היה לי אינטרס כזה או אחר.. הייתי שם כי רציתי. במהלך השבוע האחרון קרו לי כל מיני דברים, כשבאתי לנסות ולשתף... כהרגלך היית עסוק. ואם כבר הייתי מצליחה להשחיל מילה או שתיים... נתקלתי בתגובות מבקרות, בהרגשה שאתה עושה טובה שמקשיב לי בכלל. (איך הגבת כשפעם אמרתי לך משהו בנושא.... אמרת שיש לי רגשי נחיתות...) כן, בפנים אתה אדם טופ, מאוד טופ... אבל אכזבת אותי יותר מדי. אני צריכה כבר ללמוד לא לצפות מאנשים לכלום. להנמיך ציפיות. ללמוד לא להפגע יותר. לדעת שאנשים מרוכזים בעצמם, שאנשים פועלים ע"פ אינטרסים, שאנשים נמצאים שם כשהם צריכים אותך.... הרבה זמן שלא היה לי "משבר אמון". אולי כי לא נתתי להרבה אנשים להתקרב. וכנראה שזאת התשובה לשאלה .. איך לא להפגע.
