הדרכת בתי ספר - מול האגודה
משך שנים נלחמתי בנושא הזה, כולל תלונות לכל מאן דבעי ולא עזר לי שום דבר. אף אחד לא שם בכיוון שלי (גם לא אגודת מורי הדרך לתיירות נכנסת). התחלתי עם חוזר המנכל המגדיר את כל נושא הטיולים, אין כלל הגדרה למורה הדרך ושום התייחסות, ועוד כתוב שאת הטיול מוביל מבוגר המכיר את הדרך. פעלתי גם בנושא התכנים בטיול, ולא הזזתי לאיש. התלוננתי והגבתי גם בנושא הפעלת הדרכה בלתי מוסמכת של כל מיני "מדריכים" שבאים ממקורות שונים שהמשותף לרובם שאינם מורי-דרך. מורי-הדרך נופו די מהר, ומסתבר ש-"מדריכים" או יותר "מדריכות" טובים להם יותר כי הם משחקים עם המטיילים התלמידים, מקבלים שכר נמוך ובעצם מהווים "ביבי-סיטר" לתלמידים וכך גם המורה וגם המלווים בטיול לא מוטרדים. כל השאלות שלי למשרדי החינוך והתיירות איך מרשים למשרד החינוך לפעול באופן בלתי חינוכי כשזה בניגוד לחוק, וללא התייחסות. משך שנתיים ניסיתי לתת הדרכה ראויה בטיולי בתי ספר, תוך שילוב של ענין שאיננו הדרכה טהורה, כמו חידונים ופעילויות אחרות (וכמובן שלאף אחד אין לצורך זה כלי כתיבה, וכך גנבו לי כ-100 עפרונות בשנה,כולל המורות) וישבתי ובניתי מערכים שלמים שמיועדים להפעלת התלמידים גם באוטובוס וגם באתרים (את משחק תל חדיד אני המצאתי), ולא עזר שום דבר. רוב המורות סרבו לשתף פעולה בטענה ששמעתי שוב ושוב "תיזרום איתם", שפירושו או שתשב ולא תדבר ותן להם להשתולל, או תקרין להם סרטים בוידאו באוטובוס וכדומה. שלא לדבר על כל המעלולים שלהם כלפי נותני שירותים או אחרים, שזה היה פשוט מדהים. אחרי שנתיים של הדרכות אינטנסיביות בבתי ספר, משראיתי שרוב בתי הספר מתנהגים באופן בלתי ראוי, נכנעתי ונשבעתי שלעולם לא אדריך אלק בתי ספר. כאשר החל נושא תו-התקן, ניסיתי להצביע על העובדה שזה בניגוד לחוק, וכל מיני אנשים שלא מבינים בחוקים ניסו "להסביר" לי שאני טועה, והיום הבומרנג הזה חובט במורי הדרך במלוא עוצמתו. גם בנושא האגודה, ניסיתי משך השנים, התלוננתי על חוסר התייחסות למורי דרך לתיירות פנים, ולדוגמא ערכתי סקר נושאי במורשת דרך והוכחתי זאת, אבל זה לא עזר לי, הוסיפו דף אמצע, אבל לא התייחסו למורי הדרך לתיירות פנים כלל. בקיצור, יש לי מספר קלסרים שמנים מלאים חומר של שנים של נסיונות מאבק בנושאים שונים הקשורים בהדרכה(ולכן זה מכעיס אותי מאוד כשמישהו בא ואומר לי שצריך לעשות ולא רק לדבר...), עד שפשוט נמאס לי, ופרשתי ממאבקים. היום אני צריך לדאוג לעצמי ולצאת לעבוד מכיוון שאשתי פוטרה מעבודתה בהסתדרות, ובעזרת חברים אני משיג פה ושם ימי עבודה ולמרות שישראלים הם עם קשה ולעיתים (מזומנות...) לא נעים, אני אוהב להדריך ועושה זאת מאז 1960 ובכל טיול אני משקיע, אבל הפסקתי עם מאבקים ולא נכנס לנישות שלא רוצות אותי כמו בתי ספר, אני מורה דרך ולא גננת. ואני יודע שאצלכם זה אחרת.....