TOMA המקורית
New member
חברות מורכבת
בני בן 12.5 מאובחן PDD -NOS, עם הרבה מאוד קשיים חברתיים. עד לפני שנה וחצי לא היו לא בכלל חברים, בגלל שהוא לא היה מוכן ולא היה מעוניין בכלל.
לפני שנה וחצי הוא התחבר עם ילד, נקרא לו משה לצורך העניין. משה גדול מבני בשנה, והוא מאובחן כאספרגר.
לילדים יש תחום עניין משותף שמחבר אותם מאוד - מבוכים ודרכונים, וגם משחקים במחשב ובXBox.
הם לומדים במסגרות שונות - בני בכיתת תקשורת בחטיבה ומשה בחינוך פתוח.
בדרך כלל הם נפגשים בבית של משה, וזה אחד הדברים שמפריעים לי בקשר. משה אף פעם לא מעוניין לבוא אלינו וזה תמיד תחת כל מיני סיבות שונות, לרב הסיבה הרשמית זה חוסר נכונות מצד הוריו לעשות את ההסעות, למרות שמדובר בנסיעה של 10 דקות בלבד. בני מאוד מעוניין בשמירה על הקשר ולמעשה זה חבר יחיד שהוא נפגש איתו אחה״צ, ולכן אני לאורך כל השנה שיתפתי פעולה והסעתי אותו תמיד לביתו של משה, ואוספתי אחרי מספר שעות.
בכל הפעמים שהפעלתי קצת לחץ כדי שמשה יבוא אלינו, לא היה שיתוף פעולה. כשניסיתי להסביר לבני שזה לא נראה לי כל כך מתאים שהוא אף פעם לא מגיע אלינו, בני סירב לקבל את זה והמשיך להתעקש ללכת אליו.
היו כמה פעמים שבני נשאר לישון אצל משה. וכאן הבעיה האמיתית - בכל הפעמים שהוא ישן שם הוא חזר הביתה ״מפורק״, נראה במצב נפשי מעורר מעט, היה עצבני, בכה מכל שטות והגיב באופן פשוט להגיוני לכל דבר שקצת מרגיז אותו או לא מצליח לו. בפעם הראשונה שזה קרה היתי בטוחה שהוא פשוט עייף. ואז דרשתי ממנו להקפיד ללכת לישון שם עד שעה 11- 11:30 לכל המאוחר. אבל גם בפעם אחרי זה הוא חזר מחוק, אבל לא נראה שהוא היה עייף. היה שם משהו אחר.
הסברתי לבני שבמצב כזה אני לא מוכנה לאפשר לו לישון שם. הוא התחנן והבטיח שהם ישנים בזמן ושהכל בסדר , ואז הרשתי לו שוב. ושוב המצב חזר על עצמו.
אתמול היתה פעם רביעית שהוא ישן שם, והיום הוא שוב חזר מחוק לגמרי, ופרץ בבכי בכל הזדמנות.
אני חייבת לציין שבני מידי פעם ישן אצל חבר נוסף ושם תמיד הכל בסדר והוא חוזר במצב לגמרי תקין.
הוא ילד מאוד חכם ובעל תפקוד מאוד גבוה.
אני לצערי לא מכירה את המשפחה של משה. בכל הפעמים שהבאתי את בני לשם או אספתי אותו הם לא היו בבית, והיתה רק אחות הגדולה.
פעם אחת ניסיתי להזמין את הוריו של משה לארוחת ערב אלינו הביתה וזה לא יצא לפועל. אומנם אני יש לנו חבר משותף והוא אמר שמדובר באנשים נחמדים אבל מאוד מבולגנים ולא מסודרים, ושהבית שלהם מאוד מבולגן ושאין שם בכלל גבולות בחינוך וגם לא בקרה על תכנים במחשב ובטלויזיה. אצלינו בבית יש גבולות מאוד ברורים, שעות שינה קבועות, יש הגדרות מאוד ברורות במה מותר לשחק או במה מותר לצפות, אין לנו בכלל חשיפה לתכנים אלימים או לא הולמים ושם אני מבי זה לא ממש ככה.
היום הרגשתי שהמצב פשוט לא תקין ושאני לא יכולה יותר לאפשר לחברות הזאת להתקיים.
מצד שני כפי שכתבתי, מדובר בחבר כמעט יחיד, למרות שלדעתי הקשר הזה מונע מבני לפתח קשרים אחרים.
אני אובדת עצות, ממש מתקשה להבין מה קורה שם בבית שמשפיע על בני בצורה כל כך קיצונית. ואני ממש לא יודעת מה לעשות ואיך לאכול את המצב.
בני בן 12.5 מאובחן PDD -NOS, עם הרבה מאוד קשיים חברתיים. עד לפני שנה וחצי לא היו לא בכלל חברים, בגלל שהוא לא היה מוכן ולא היה מעוניין בכלל.
לפני שנה וחצי הוא התחבר עם ילד, נקרא לו משה לצורך העניין. משה גדול מבני בשנה, והוא מאובחן כאספרגר.
לילדים יש תחום עניין משותף שמחבר אותם מאוד - מבוכים ודרכונים, וגם משחקים במחשב ובXBox.
הם לומדים במסגרות שונות - בני בכיתת תקשורת בחטיבה ומשה בחינוך פתוח.
בדרך כלל הם נפגשים בבית של משה, וזה אחד הדברים שמפריעים לי בקשר. משה אף פעם לא מעוניין לבוא אלינו וזה תמיד תחת כל מיני סיבות שונות, לרב הסיבה הרשמית זה חוסר נכונות מצד הוריו לעשות את ההסעות, למרות שמדובר בנסיעה של 10 דקות בלבד. בני מאוד מעוניין בשמירה על הקשר ולמעשה זה חבר יחיד שהוא נפגש איתו אחה״צ, ולכן אני לאורך כל השנה שיתפתי פעולה והסעתי אותו תמיד לביתו של משה, ואוספתי אחרי מספר שעות.
בכל הפעמים שהפעלתי קצת לחץ כדי שמשה יבוא אלינו, לא היה שיתוף פעולה. כשניסיתי להסביר לבני שזה לא נראה לי כל כך מתאים שהוא אף פעם לא מגיע אלינו, בני סירב לקבל את זה והמשיך להתעקש ללכת אליו.
היו כמה פעמים שבני נשאר לישון אצל משה. וכאן הבעיה האמיתית - בכל הפעמים שהוא ישן שם הוא חזר הביתה ״מפורק״, נראה במצב נפשי מעורר מעט, היה עצבני, בכה מכל שטות והגיב באופן פשוט להגיוני לכל דבר שקצת מרגיז אותו או לא מצליח לו. בפעם הראשונה שזה קרה היתי בטוחה שהוא פשוט עייף. ואז דרשתי ממנו להקפיד ללכת לישון שם עד שעה 11- 11:30 לכל המאוחר. אבל גם בפעם אחרי זה הוא חזר מחוק, אבל לא נראה שהוא היה עייף. היה שם משהו אחר.
הסברתי לבני שבמצב כזה אני לא מוכנה לאפשר לו לישון שם. הוא התחנן והבטיח שהם ישנים בזמן ושהכל בסדר , ואז הרשתי לו שוב. ושוב המצב חזר על עצמו.
אתמול היתה פעם רביעית שהוא ישן שם, והיום הוא שוב חזר מחוק לגמרי, ופרץ בבכי בכל הזדמנות.
אני חייבת לציין שבני מידי פעם ישן אצל חבר נוסף ושם תמיד הכל בסדר והוא חוזר במצב לגמרי תקין.
הוא ילד מאוד חכם ובעל תפקוד מאוד גבוה.
אני לצערי לא מכירה את המשפחה של משה. בכל הפעמים שהבאתי את בני לשם או אספתי אותו הם לא היו בבית, והיתה רק אחות הגדולה.
פעם אחת ניסיתי להזמין את הוריו של משה לארוחת ערב אלינו הביתה וזה לא יצא לפועל. אומנם אני יש לנו חבר משותף והוא אמר שמדובר באנשים נחמדים אבל מאוד מבולגנים ולא מסודרים, ושהבית שלהם מאוד מבולגן ושאין שם בכלל גבולות בחינוך וגם לא בקרה על תכנים במחשב ובטלויזיה. אצלינו בבית יש גבולות מאוד ברורים, שעות שינה קבועות, יש הגדרות מאוד ברורות במה מותר לשחק או במה מותר לצפות, אין לנו בכלל חשיפה לתכנים אלימים או לא הולמים ושם אני מבי זה לא ממש ככה.
היום הרגשתי שהמצב פשוט לא תקין ושאני לא יכולה יותר לאפשר לחברות הזאת להתקיים.
מצד שני כפי שכתבתי, מדובר בחבר כמעט יחיד, למרות שלדעתי הקשר הזה מונע מבני לפתח קשרים אחרים.
אני אובדת עצות, ממש מתקשה להבין מה קורה שם בבית שמשפיע על בני בצורה כל כך קיצונית. ואני ממש לא יודעת מה לעשות ואיך לאכול את המצב.
.