חברות גידלתי..

[gitta]

.../images/Emo45.gif

 

[gitta]

מיוקול?

anybody here?

 

[giulietta]

אויש....ממש דוחה../images/Emo5.gif

אבל יתכן שהחברה הזאת מרגישה מאד "בבית". אולי זו תחושה שנשארה לה מה תקופה בה הייתן קרובות יותר (למרות שלטעמי תמיד יש מקום לבקש רשות להיכנס לחדרים. כך עושים חבריי). תתחילי לצנן את הקשר למרות ה"מס" ההוא שתיארת (ומה משמעות ה"מס"? אם תפסיקי להזמין אותה יפגם הקשר שלך עם החברה השלישית? כמה זה נורא?)

 

[dana2909]

מה שתיארת די מדויק

זה שהיא נוטה פשוט להכנס הביתה בלי לדפוק בדלת (והיא די גאה בזה), ושפעם היינו יותר קרובות, היא מרגישה בבית. אני לא חושבת שאפשר לצנן את הקשר הזה יותר ממה שהוא, חוץ מלנתק אותו לגמרי, וזה יצור אי נעימות ואף מעבר לזה עם כל השאר, כי הם לא מרגישים כמוני כלפיה.

 

[If6Was9]

אני על פחות מזה זרקתי חבר מהבית

פשוט נמאס מהדפיקות שלו על בסיס יומי ב-22:50 ע"מ לטחון לי את השכל. כשאומרים לו ש22:50- זה די מאוחר הוא שואל: "מה? בשעה כזאת אתה הולך לישון?" או "אז באיזה שעה כן?". בנוסף, היינו שנינו פחות או יותר באותו מקצוע, והוא *יין ת'שכל עם איזה שאלת קיטבג הקשורה באיך אני עושה את העבודה שלי. אף תשובה שלי לא סיפקה אותו, היה כל כך צמא לאינפורמציה... כאילו מה הוא יעשה עם האינפורמציה הזאת? חברים כאלה גורמים לי להעריץ את ורדה רזיאל ז'קונט. פעם גם קראתי ספר על פנג שואי שבו הומלץ להיפטר מחברים לא טובים.

 

[מוּסקט]

לא צריך לקרוא

ספר פנג שוי כדי להיפטר מחברים לא טובים - צריך לזרוק עליהם את הספר כשהם עוד בחנייה. >> מוסקט בעד לזרוק כל מה שלא צריך - כולל חברים לא טובים.

 

[If6Was9]

אבל הספר בכריכה רכה

 

[גנגי]

אז עדיף אבן-שושן במהדורה מורחבת.

 

[אטיוד5]

ככה זורקת ספרים מקודשים?

חשבתי שאת דווקא מחזיקה ממר רוזנשטיין.

 

[גנגי]

מחזיקה ממנו ואותו,

ואני גם לא זורקת ספרים על אלו שאני לא אוהבת, מקסימום זורקת אותם מחיי. סתם חשבתי על כרך עב-כרס עם כריכה קשה ועמידה. ואתה הרי יודע שיש לי ליד היד תמיד שלושה: אב"ש, אב"י (שלא ייזרק לי!) והקונקורדנציה (ישמור עליה אלוהים מכל רע). אז עשיתי את בחירתה של סופי. סליחה, של גנגי.

 

[gitta]

דנה, היקום שלח אותה אליך ../images/Emo13.gif

אולי את לא תמיד סובלנית, לכן היא הגיעה אלייך כדי שתוכלי לבדוק עם עצמך את גבולות הסובלנות שלך.

 

[giulietta]

../images/Emo12.gif

מה זה???? ומהם גבולות הסובלנות הראויים לדעתך? (להזכירך, מדובר בטריטוריה הפרטית שלה, ביתה, מבצרה וכו').

 

[gitta]

הגבולות שציינת

הם ההתגלמות הפיזית של המחשבות והרגשות שלה, והגבול האמיתי נמצא בלב. זהו גבול אינדיבידואלי, ולב פתוח יכול להכיל יותר. אני רוצה להפנות אותך לתגובתו המקסימה של אטיוד, הלוואי והייתי סובלנית כמוהו. לאטיוד

 

[צימעס]

אולי כדי לתרגל שמירה על גבולות אלה?

 

[dana2909]

היקום בודק את הסבלנות שלי

בעבודה הנוראית והמזעזעת שלי. עצם העובדה שאני עוברת יום בלי לחנוק שם אף אחד זה שיר הלל לגבולות הסבלנות שלי. אני לחלוטין מאמינה בזה שאנחנו מזמנים את מה שקורה לנו, ומה שצריך לקרות קורה. הסיבה היחידה שהבחורה הוזמנה היא שהחברות שלי עם שאר הבנות היתה נפגעת, וזה לא תשלום מספיק מוצדק לשלם על אדיוטית שכזו.

 

[gitta]

סבל בעבודה

זה נשמע באמת מזעזע, צר לי שאת נמצאת במקום קשה כזה. מאחלת לך שתוכלי לשפר את סביבת העבודה שלך, או להחליף עבודה, למקום יותר טוב.

 

[shellyland]

לדעתי גיטה צודקת,

אבל כמו שאמרו חכמים: הפוך, גיטה. גם לדעתי היקום שלח אותה אליה, כדי שתלמד היכן נמצאים הגבולות שלה ואיך להציב אותם, לפני שהמצב הופך בלתי-נסבל. הסובלנות של דנה דורשת טיפול מדכא, לא מעצים. זאת לא הפעם הראשנה בה היא מתקשה לעמוד על שלה בזמן - ואז מסתבכים לה הדברים.

 

[gitta]

את צודקת שלי

גבולות שומרים מפני היסחפות לקיצוניות, וידוע ששביל הזהב הוא דרך האמצע. אם נותנים לאחרים לכלות את כוחותינו, אנחנו פועלים בניגוד לטבע היקום וזהו פתח למחלות חס וחלילה. יום טוב לכולם פה, ותשתו הרבה מים.

 

[צימעס]

ולפינת הפרקטיות

את חיבת להזמין אותה עם כל החברה? סיגרי דלתות בבית. אימרי לה מפורשות שאת מבקשת שהילדים לא יכנסו לחדרים (יש גיל בו מדרגות מענינות אותם, אבל מכאן ועד להכנס לחדר שינה בלי רשות המרחק עצום), ותבקשי שלא תביא את הכלב (אימרי: "כי אתם לא אוהבים שהאו יהיה בגינה ואני לא אוהבת שוהא יהיה בבית"). הכי גרוע - היא תעלב מכל הדרישות שלך, ולא תבוא.

 

[האגס 1]

מה שברור זה

שלחלוטין את לא מגזימה, אבל כמו שכבר נכתב כאן - בלט לי שפעם הייתן חברות טובות, ואולי כאן טמון המוקש - אולי בתקופה הטובה שלכן זה היה לגיטימי שהיא תיכנס חופשי לבית שלך ותסתובב, והיא עדיין חיה תחת הרושם ההוא. אז כמו שאת מתארת - אי אפשר להגיד לה באופן גורף שלא תבוא, אבל אם היא מזדמנת שוב (דרך אותם חברים משותפים, מן הסתם) אפשר מראש להציב לה גבולות מסויימים - כמו למשל, שלא תבוא עם כלבה, כי זה לא נוח (נשמע לגיטימי על פניו), ובמקביל, לנסות לגשש בין אותם חברים משותפים (שאני מבין שהקשר שלך איתם יותר טוב) לגביה - האם היא מתנהגת ככה גם אצל אחרים, ואיך הם חושבים שכדאי להעביר לה את המסר - לא שהיא לא רצויה, אלא שלא תעבור את הגבול.