חברה שהיא כמו אמא !?

[קרן של תקווה]

חברה שהיא כמו אמא !?

תגידו , הייתה לכם איי פעם חברה שממש לא היה לכם סבלנות אליה? כלומר היא חברה שלי ואנחנו מדברות הרבה , אבל אין לי סבלנות אליה. יש לה נימת דיבור של ילדה קטנה (למרות שהיא מתקרבת לגיל 19) ולעומת זאת לפעמים היא מדברת כאילו היא כבר אמא לשני ילדים עם נסיון של לפחות 40 שנה בחיים . אני ממש לא מבינה אותה . לפעמים אני מדברת איתה ואני מתפלאת כמה שהיא חכמה וכמה שהיא עוזרת , ולפעמים אני פשוט לא מבינה מאיפה הילדותיות שלה מגיעה. לדוגמא : היום לא היה בראש שלי ללכת לבית הספר , זה בסדר כי אני ב"יב וכבר לא ממש מתיחסים אלינו בבית הספר . אבל היא הלכה, והיא הייתה בסיפריה שלנו ורצתה לקחת ספר, אבל לפני חודש אני השאלתי ספר על שמה כי לא היה לי כרטס תלמיד. הייתי אמורה להחזיר אותו לפני שבועיים אבל לא היה לי זמן . אז עכשו היא חוזרת הבייתה ומתחילה לצעוק עלי שהיא נתקעה בלי ספר ובלה בלה בלה ... והיא צודקת אני באמת אשמה , אבל , כשאמרתי לה שהיא צודקת ואני מבטיחה שבפעם ההבאה זה לא יקרה , היא המשיכה לצעוק עלי ולדבר איתי במילים "גבוהות" כאליו שגרמת לי "עוגמת נפש" והיא רגישה שהספרניות צועקות עליה וזה בכלל לא באשמתה . אז אמרתי לה להרגע דבר ראשון , ושאנחנו יודעות שהן סתם עושות הצגה הספרניות האלו רק בשביל להפחיד , ואז היא שוב התחילה ללמד אותי איך לחיות ושזה לא בסדר ובלה בלה בלה ... וכשאמרתי לה להרגע שוב היא אמרה לי שהיא כבר רגועה ושאני זו שדווקא לא רגועה (אני לא !? ) דווקא הייתי שלווה מאוד , היא כאילו עשתה התקה של התגובה שלה כלפי : היא הייתה לחוצה אז היא אמרה שאני לחוצה . ושוב דיברה איתי כאילו היא אמא שלי (יש לה קטע כזה לפעמים). בקיצור , היא סתם עלוקה קטנה על הנפש שלי , ובאמת שיש דברים שחברות פשוט לא צריכות להעיר אחת לשניה אלא לשמור בבטן (עם כל הפתיחות שיש בקשר של חברות)

 

[וונקי]

אני מבניה אותך

יש לי חברה האחת כזאת מה שאני לא עושה היא תגיד לי שלא עושים את זה אלה ככה עד שבסוף נשברתי ממינה ולקחתי מרחק אנחנו עדין חברות אבל פשוט לא מדברת איתה על דברים חושבים מדי כי נמאס לי מי שטפית מוח שהיא עושה לי. מספיק לי אמא פולניה אחת שעושה לי שטפית מוח. אז תנסי פשוט לשמור מרחק אולי זה יעזור

 

[ת מ ו ז]

האמת שכן

ופשוט לא יכולתי לסבול אותה אז ניפטרתי ממנה. אמרתי לה שאני לא רוצה שנדבר יותר, היא נעלבה אבל עבר לה. לדעתי לא שווה חבר שמעצבן אותך... סתם חבל... לדעתי תעיפי אותה בצורה הכי נחמדה שיש

 

[sh53]

לא יודעת באיזה ספר מדובר

ועד כמה הוא היה חשוב/הכרחי לה באותו רגע. אני מנסה לצדד אותך, ואז אני אומרת לעצמי - סה"כ המדובר בספר, היא יכלה לשבת בספריה עוד שעה שעתיים ולסכם את זה שם ולא חייבים ממש את כל הספר. מצד שני אני מנסה לצדד בה - אם לא היה לה את הזמן הזה כדי לשבת בספריה? אולי היא היתה עייפה? אולי היא צריכה את כל הספר ולא לסכם דף או שניים בלבד? יכול להיות שיש כמה דברים שהצטברו אצלה והספר היה מעין "הקש ששבר את גב הגמל", ולא הספר הוא העיקר כאן, ולכן שווה לדבר אחת עם השניה - אם החברות ביניכן ממש חשובה לך או שאת יכולה להסתדר בחייך גם בלעדיה. בקשר לנימת הדיבור שלה - יכול להיות שזאת בעיה עם מיתרי הקול ולא שהיא משחקת אותה ילדותית? האם היא מדברת כך תמיד או רק בפעמים מסויימות? יש תחומים שאנשים מבינים בהם יותר והם יותר קרובים ללבם, ויש תחומים שאנשים לא מבינים בהם כלל, הם מנסים לעזור אך מה שיוצא בסוף שהם מדברים שטויות (זה נראה לנו כך מהצד, כי אולי אנו מבינים יותר מהם בתחום מסויים), השאלה היא האם היא מנסה לעזור לך כשהיא יודעת (ואז היא נראית חכמה) וגם כשאינה מבינה או יודעת דבר בנושא (ואז היא מצטיירת בעינייך כטיפשה כסילה, אך סה"כ יתכן וכוונתה טובה - לעזור).