אינקוגניטו28
New member
"חברה" לעבודה
שלום לכולם... חיפשתי מקום בו אוכל לפרוק את מה שיש לי באמת להגיד, בלי שזה יעשה יותר מידי נזקים לחיי היומיום שלי, והנה - מצאתי את הפיתרון כאן, אז קודם כל תודה שיש מקום שמאפשר לי להוציא את כל הרעל בבת אחת.
לענייננו- אני כותבת את המכתב הזה לך, שעובדת איתי כבר למעלה מ-3 שנים ויושבת איתי באותו החדר. את גדולה ממני ב-25 שנים כמעט וראיתי בך דמות אם מידי עם הגעתי למקום העבודה לראשונה. התחברתי אלייך ושמחתי להיות חברתך.
אבל, לאט לאט גיליתי דמות שלא ממש אהבתי - דמות כוחנית, שמשפילה אחרים, חושבת שהיא יודעת יותר טוב מכולם אבל בפועל יודעת הכי פחות, חושבת שרק היא מבינה ורק היא עובדת הכי מהר והכי טוב, אבל בפועל עסוקה כל היום בלקשקש בטלפון, לרכל, לנהל את כל העולם מהפלאפון, לקבוע פגישות לציפורניים ופן, לצעוק ולאכול.
את כלום ושום דבר ויחד עם זאת, אני בוכה בגללך לבעלי בלילה.
את חייבת להיות בריב לפחות עם אחד מהעובדים במשרד בכל זמן נתון, ומידי פעם התור שלי מגיע.
אמרת לי כמה דברים מאוד מאוד פוגעים בתקופה שאנחנו מכירות, למשל: אחרי שהציעו לי נישואין אמרת לי שלא חשבת שאני אמצא משהו ושעכשיו אני חייבת לעשות דיאטה ולא לאכול כלום, איחלת לי שלא יהיו לי הרבה אנשים בחתונה, בכל פעם שיש לי קושי בעבודה או שקורה משהו מרגיז ואני משתפת אותך את שותקת ולא מגיבה - אבל כשלך קורה משהו את דורשת שאתייחס ולא מרפה עד שאני מתייחסת ואומרת לך שאת צודקת, את לא עושה את העבודה שלך וכתוצאה מזה אני נאלצת לעשות אותה - למרות שזו בכלל לא העבודה שלי ולא קשורה אליי.
את טוענת שאת עובדת פה הכי קשה אבל בפועל את עובדת פה הכי מעט - בואי אני אחדש לך משהו שאולי לא ידעת - להתכתב כל היום בווטס אפ, לדבר עם חברות ומשפחה, ללכת באמצע היום לקניות בסופר ולגלוש באינטרנט כל היום - לא נקרא לעבוד.
אז די נמאס לי!!!!! עכשיו שוב אנחנו בריב, אין לי מושג למה וגם לא מעניין אותי - החלטת בוקר בהיר אחד שאת מתהפכת עליי וכבר כמעט שבוע את לא מדברת איתי, אבל בהחלט מדברת עליי... אז גברת יקרה - אני אומרת לך בקול ברור:
לכי חפשי מי ינענע אותך!!!!!!!
אני סיימתי עם המשחקים האלו, סיימתי איתך וסיימתי עם העצב שאת גורמת לי והדכאון שאת מכניסה אותי אליו.
ובנימה זו - אני מאחלת לך שתתקדמי ולעצמי אני מאחלת שאמצא מקום עבודה טוב יותר!!
תודה על ההקשבה.
שלום לכולם... חיפשתי מקום בו אוכל לפרוק את מה שיש לי באמת להגיד, בלי שזה יעשה יותר מידי נזקים לחיי היומיום שלי, והנה - מצאתי את הפיתרון כאן, אז קודם כל תודה שיש מקום שמאפשר לי להוציא את כל הרעל בבת אחת.
לענייננו- אני כותבת את המכתב הזה לך, שעובדת איתי כבר למעלה מ-3 שנים ויושבת איתי באותו החדר. את גדולה ממני ב-25 שנים כמעט וראיתי בך דמות אם מידי עם הגעתי למקום העבודה לראשונה. התחברתי אלייך ושמחתי להיות חברתך.
אבל, לאט לאט גיליתי דמות שלא ממש אהבתי - דמות כוחנית, שמשפילה אחרים, חושבת שהיא יודעת יותר טוב מכולם אבל בפועל יודעת הכי פחות, חושבת שרק היא מבינה ורק היא עובדת הכי מהר והכי טוב, אבל בפועל עסוקה כל היום בלקשקש בטלפון, לרכל, לנהל את כל העולם מהפלאפון, לקבוע פגישות לציפורניים ופן, לצעוק ולאכול.
את כלום ושום דבר ויחד עם זאת, אני בוכה בגללך לבעלי בלילה.
את חייבת להיות בריב לפחות עם אחד מהעובדים במשרד בכל זמן נתון, ומידי פעם התור שלי מגיע.
אמרת לי כמה דברים מאוד מאוד פוגעים בתקופה שאנחנו מכירות, למשל: אחרי שהציעו לי נישואין אמרת לי שלא חשבת שאני אמצא משהו ושעכשיו אני חייבת לעשות דיאטה ולא לאכול כלום, איחלת לי שלא יהיו לי הרבה אנשים בחתונה, בכל פעם שיש לי קושי בעבודה או שקורה משהו מרגיז ואני משתפת אותך את שותקת ולא מגיבה - אבל כשלך קורה משהו את דורשת שאתייחס ולא מרפה עד שאני מתייחסת ואומרת לך שאת צודקת, את לא עושה את העבודה שלך וכתוצאה מזה אני נאלצת לעשות אותה - למרות שזו בכלל לא העבודה שלי ולא קשורה אליי.
את טוענת שאת עובדת פה הכי קשה אבל בפועל את עובדת פה הכי מעט - בואי אני אחדש לך משהו שאולי לא ידעת - להתכתב כל היום בווטס אפ, לדבר עם חברות ומשפחה, ללכת באמצע היום לקניות בסופר ולגלוש באינטרנט כל היום - לא נקרא לעבוד.
אז די נמאס לי!!!!! עכשיו שוב אנחנו בריב, אין לי מושג למה וגם לא מעניין אותי - החלטת בוקר בהיר אחד שאת מתהפכת עליי וכבר כמעט שבוע את לא מדברת איתי, אבל בהחלט מדברת עליי... אז גברת יקרה - אני אומרת לך בקול ברור:
לכי חפשי מי ינענע אותך!!!!!!!
אני סיימתי עם המשחקים האלו, סיימתי איתך וסיימתי עם העצב שאת גורמת לי והדכאון שאת מכניסה אותי אליו.
ובנימה זו - אני מאחלת לך שתתקדמי ולעצמי אני מאחלת שאמצא מקום עבודה טוב יותר!!
תודה על ההקשבה.