חבר'ה, איך היה ראש השנה?

[חנול]

חבר'ה, איך היה ראש השנה?

אצלנו החג הגיע רק 3 ימים אחרי שחזרנו משבוע באילת, מה שאומר שדי עברנו מחופש לחופש. בין החופשים, בשלושת הימים הקטנה התחילה גן ברגל ימין, ונקווה שימשיך ככה-השבוע הקרוב יהיו לה 5 ימים מלאים כולל שינה, ואני תמהה אם זה ימשיך חיובי כמו שזה התחיל.. מעבר לזה ארוחות חג נחמדות, וחוץ מיום שלם של הקאות לא ברורות שעברו עלי אתמול, אני כבר עסוקה בלחשוב על השבוע הקרוב ועל התארגנויות בו.. ספרו איך היה.

 

[aviah]

קצת יותר מדי משפחה, אם שואלים אותי

אני מקווה שההקאות עברו.

 

[חנול]

עברו תרתי משמע

עברו ממני ישר לשנו.....

 

[SpringSeason]

הרבה יותר מדי לחצים ומשפחה

אני לא מבין למה חג זה תירוץ לאמהות ללחוץ ולהחצין חוסר התחשבות.

אני מסכים עם aviah.

 

[schlomitsmile]

שנים לא הבנתי, בדיוק כמוך... חרדתי במיוחד מליל-הסדר, כי לכבודו אמי שהיא בד"כ אדם נעים, רגוע מתחשב וקשוב, היתה הופכת לצונאמי מאיים. אז למה זה קורה להן? פשוט מאד: הן עצמן נמצאות בלחץ נורא. זה המבחן השנתי שלהן כבעלת-בית/אמא/רעיה ראויה לשמה. הכל חייב להיות מושלם- וזה, תסכים איתי- מלחיץ מאד. אנשים לחוצים נוטים להיות לא כ"כ נחמדים... אבל הסיוט הוא שלהן קודם כל.

 

[SpringSeason]

שלומית - אני לא מסכים איתך

"שנים לא הבנתי, בדיוק כמוך" - קודם כל, אני לא חושב שיש לי בעית הבנה. אמא שלי יוצרת לחצים מטורפים, עולה לטונים מאד גבוהים לפעמים גם על שבתות רגילות. היא לא טורחת רבות במטבח - מה שחשוב לה זה הביחד המשפחתי. אני מבין אותה יותר מדי טוב. היא לא נמצאת במבחן כי היא לא אוהבת לבשל - היא קונה חלק מהמנות. "הסיוט הוא שלהן קודם כל" - את יודעת לאיזה ריבים זה מכניס אותי עם אשתי? לאיזה ריבים זה מכניס אותנו עם אמא שלה ואמא שלי? איך הגעת למסקנה שהסיוט הוא שלהן קודם כל? משיחה קלילה עם חברים נדמה לי שלכולם יש סיוט כזה. לומר שהסיוט הוא שלהן? הסיוט שאני אהיה אצל המשפחה השניה? למה זה הסיוט שלהן? מה לגבי הצד הזה? אשתי ואני שונאים את החגים בגלל המכבש המטורף הזה. אמא ראויה לשמה? למה זה אומר לאשתי ולי תמיד אמא מלחיצה? רעיה? אבא שלי לא מחפש את זה, ונדמה לי שגם אבא של אשתי לא לחוץ על זה. אני פשוט חי בסביבה שונה כנראה...

 

[schlomitsmile]

אתה כתבת "אני לא מבין למה" לא טענתי שיש לך "בעיית" הבנה- כולנו לפעמים, כמו שאתה העדת על עצמך, לא מצבינים את פשר התנהגותו של הזולת. נכון, אני לא מכירה את אמא שלך או של אישתך. אבל אתה שאלת שאלה כללית לגבי אימהות, ולכך התייחסתי. העובדה שאינן מבשלות או שהבעל והילדים אינה מצפים מהן למושלמות כלשהי באירוח, גם אינה בהכרח פוסלת את האפשרות שהסיוט הוא קודם כל שלהן, ואח"כ "נשפך" על כל סביבתן. לאנשים רבים (לא לכולם, נכון) יש דיקטטור קטן, שיושב להם בבטן, בראש, בלב. יושב ומצליף משפטים כגון:"את/ה לא בסדר!" "זה (האירוח/הפרוייקט בעבודה/העבודה האקדמית/כל 'זה' אחר) חייב להיות מושלם!" ועוד מיני משפטים מטריפי-דעת. הוא חזק בהסוואה, הדיקטטור הקטן הזה, רבים בכלל לא מזהים אותו בעצמם. וגם כשכבר מזהים, לא קל להפטר ממנו (מנסיון...) אנשים שונים מגיבים לעריצותו באופן שונה, אבל לאף-אחד היא אינה בריאה, מכולם היא גוזלת אנרגיה. שוב, אני לא מכירה את אמך וחותנתך. יתכן שהן סתם נשים לא נחמדות. אין לי מושג. פשוט, הדרך שלי היא לפני שאני מגנה מישהו, לנסות להבין מה הביא אותו לנהוג באופן המאד לא נעים שהוא נוהג. אני מוצאת שהרבה פעמים זה יעיל יותר בהפגת מתחים וגישור על קונפליקטים, מאשר להתבצר בכעסי, אפילו כשהוא מוצדק. ובמקרה זה, אני מניחה שכעסך בהחלט מוצדק.

 

[hirshfe]

מושלם

היינו כל המשפה הצד שלי בצפת דההינו הורי אחי וילדותיו אני אישתי ונדב אחותי ובעלה ופשוט היה כייף חיים פלא שהיום בבוקר נדב אמר לי לא גן, סתא!!

 

[hag70]

בסה"כ היה נחמד מאד

ארחנו את המשפחה שלי אצלנו. 17 איש. כיוון שאצלנו בבית אי אפשר לארח יותר מ 2 אנשים סימולטנית, הכל היה במשטח שיש לנו בדשא בחוץ והיה ממש אחלה (בעיקר כי הכל חד פעמי ולא היו כלים לשטוף, אבל גם כי כל אחד הביא קצת אוכל ואף אחד לא השתגע מהבישולים). ואפילו כמעט לא היו לחצים ועצבים וצעקות. ובעיקר כי זו היתה הארוחה המשפחתית היחידה בחג הזה ובכלל עד פסח P-:. לילה אחד ישנו עם המשפחה שלי בחי נגב ברביבים וטיילנו והיה ממש אחלה ובשבת פשוט נחנו (בעיקר אני, כי אני שוב חולה

. הפעם זו סתם שפעת).

 

[akavishon]

אצלינו היה מאוד נחמד

חגגנו אצלינו את החג, עם ההורים שלי, ההורים של אשתי וסבא וסבתא של אשתי והילדים כמובן. את כל האוכל, למעט המרנגים של הקינוח עשיתי כאשר חזרתי מהעבודה (בערב החג) ועוד הספקתי לנוח... הילדה, קיבלה מסבא וסבתא של אשתי בובה של מיקי מאוס (שהיא מאוד רצתה ולא ידעה שהיא הולכת לקבל את זה) אני כמעט משוכנע שכל השכנים שמעו את הצרחות שימחה שלה שהיא ראתה את הבובה... בשאר החג פשוט התשנו את הילדים בטיולים וביקורים