חבל מאוד

[APEL10]

חבל מאוד

שמוחקים הודעות. אני בעל תשובה ומעוניין לדעת את כל מה שהיהדות אומרת. לפי מחיקת ההודעות נראה לי,שיש בעיה לדתיים להיתמודד. אולי באמת צודקים הדתיים הלאומיים,או החילונים. חבל מאוד.

 

[חי אדר]

נוגע ללב

אל תסיק מסקנות אלו על כל היהדות. תראה את הודעותיי כאן,ובפורום מורשת,אתה צודק שדרך זו משיגה את ההפך. לכן תשתדל ללמוד לבד,בלי מתווכי ביניים.אוליתצליח להימנע ממצבים כאלו,שבו יעצבו אותך לפי פלג מסויים.

 

[giingiit]

מענין איך פעיל של דעת אמת יכול

להיות גם בעל תשובה. לא הולך ביחד

 

[APEL10]

למה לחשוד סתם?

אני לא מבין מדוע את חושדת בי סתם. אני חושב שזה לא יפה. אני הבעתי את מה שנראה לי מבחינת העניין.לא מעניין אותי ההיסתבכיות שיש לכם,עם ארגונים אחרים.אני רוצה לדעת ולהכיר את כל היהדות. האמת לאחר שקראתי אני חושב שאתם מעוניינים שאנשים רק יסכימו איתכם,ואם לא אז הם בבחינת שום דבר. צר לי שאני אומר זאת אך כך אני מרגיש. למשל ראיתי כאן הצעה להתעלם מהודעות מסויימות. מה זה אומר, שלא רוצים להתיתמודד. רציתי ללכת לסימינר,אבל לפי מה שאני רואה אני פוחד משטיפת מח,שבסוף שיהפנטו אותי. אני מקווה שהרושם ישתנה. אך זהו מה שאני מרגישנ כעת

 

[כחלחלה]

ואתה צודק

מנסיוני כשהתחלתי להתקרב ללמוד ולהתעניין הגבילו אותי למה שהם רצו והמון שאלות קשות ונוקבות שהעלתי נותרו ללא מענה. ואני שדוגלת בראש פתוח ובדיבור ישיר ואמין ....די הבנתי את הרמז (אפילו שאני אישה)

 

[מרכז נטעים]

שאלות נוקבות

את מוזמנת לשאול. נקווה שגם תקבלי תשובה. שלך מרכז נטעים

 

[סול ולורי]

גם אני רוצה לשאול

אם פתחתם את הדיון לשאלות, ראוי לציין , שגם אני חוויתי מצב דומה , בו העלתי שאלות לאנשי דת ורבנים , ונותרתי ללא מענה. לפני מספר שנים , טרם בחרתי בדרכי הרוחנית , הייתי בסימינר של ערכים, החג שבועות. הגעתי לשם בכדי לקבל תשובה לשאלה אחת : מדוע נכללת התורה שבע"פ באותה נשימה כמו התורה שבכתב. לא נענתי בתשובה שסיפקה את הבנתי.אני יכולה לקבל חלק ניכר מהתורה שבכתב, ידועה לי העובדה שלא סולפה כמעט כלל בתקופת הגלות . גם בתורה שבכתב קשה לקבל את הביטוי"אל נוקם ונוטר".הרי האל בא אלינו ממקום של אהבה.האם יתכן שהאל מתנה את אהבתו לנו באלימות כח ואיומים? אני טוענת שמי שרצה לשלוט בנו באמצעות האל , עושה שימוש רע בשמו. אודה למרכז נטעים ולאחרים על התיחסות.

 

[giingiit]

יש תשובה מאד מספקת לשאלה זו

אבל אם היא תהיה מקובלת עליך או לא תלוי בך בעצם וברצון שלך להבין. התורה שבע"פ והתורה שבכתב בעצם הן לא שתי תורות אלא תורה אחת. התורה שבכתב נכתבה כקודים שמפוענחים על ידי התורה שבע"פ. התורה הרי לא נכתבה כפי שאנחנו מכירים אותה כיום. היא נכתבה ללא כל רווחים בין האותיות, פסיקים, ניקוד ושאר העזרים שבלעדיהם אין לנו יכולת להבין כלל את התורה שבכתב. שתי התורות מתוארות כמערכת שי יחסי גומלין של נותן ומקבל, משפיע ומושפע. התושבע"פ היא המשפיע, הזכרי ובעוד שהתושב"כ היא המושפע, הנקבית. שתיהן ביחד יוצרות מה שנקרא "תורה". כשמשתמשים במילה "תורה", לא מתכוונים לתורה שבכתב אלא לשתי התורות המשולבות. בקשר לאל נוקם ונוטר - צריך להבין למה הכוונה פה. הרי האל אין לו שימוש ברגשות כפי שאנחנו מכירים מחיי היום יום. הוא לא נעלב ומליט לנקום. נקמת האל היא בעצם מידת הדין שבה משתמשים כדי לתקן אדם כמידתו ללא מידת הרחמים. נאמר שמישהו עשה עוול שעליו מגיע לו למות. אם בורא עולם ישתמש במידת הרחמים, תינתן לאדם הזדמנות לעשות תשובה ולהתחרט על העוול ותקן את המעוות אבל אם נאמר שיש על האדם קטרוג ומידת הרחמים לא נכנסת לפעולה, אזי מידת הדין תקבע שהאדם צריך למות וזו תהיה "נקמה". נקמה זה בעצם מידה כנגד מידה בצורה מדוייקת לחלוטין ללא רחמים. מידה כנגד מידה נובע מאהבה, לא מכעס ולא מרצון לנקום על פגיעה בגאווה כי הרי רגשות כאלו בכלל לא שייך אצל בורא עולם. אנחנו נוקמים, אז אנחנו עושים זאת מנקודת גאווה פגועה ולכן לנו אסור לנקום. בורא עולם עושה זאת כשזו המידה המתאימה בשיא הדקדוק לתיקון פגם בנשמת אדם כל שהו. אף אחד לא רוצה "לשלוט" בך וכי כיצד ניתן לשלוט במישהו? אם אדם הגיע להכרה שיש בורא לעולם, התקרבותו תיעשה בקצב שלו ובהתאם לרצונו. אם אדם לא מכיר בבורא עולם, שום ניסיונות לשכנע לא יעזרו אם יש לו התנגדות. אי אפשר לשטוף לאנשים את המוח בניגוד למה שמנסים לגרום לעם לחשוב. מקווה שעזרתי לך קצת. אשמח לענות על שאלות נוספות אם אדע את התשובה. שיהיה לך יום נפלא תמנה

 

[סול ולורי]

רגשות...

תודה על תגובתך. ביחס לריגשותיו של האל , נראה כי מישהו חושב שהוא באמת יודע את דרך מחשבתו או את מהות רגשותיו. אנו יודעים כי שלבי ההתפתחות שלנו כבני אדם, ברמה הרוחנית, הינם תהליך ריגשי מורכב המתחיל ב: אני רואה אני חושב אני מרגיש אני יועד. שלבים אלה הינם שלבי התפתחות אנושיים.(כן גם העיורים רואים) . ראשית כל דבר במראה עיניים , מיד עולה מחשבה, בעקבותיה עולה הרגש המנחה אותנו לידיעה הברורה אם נכון לנו הדבר, אם לא. אין ספק שהאל מרגיש בדרכים אחרות מבני אנוש, אך בשל יכולותיו הגבוהות משלנו , יכול הוא לחוש את רגשותינו ה"נמוכים" יותר. כך שלא מקובל עלי, שהפער הריגשי בנינו מפר את יחסי הגומלין , והופך את האל לאל נוקם ונוטר. הדרך ללמד באה ממקום של אהבה ובחירה חופשית. לא ניתן להכריח מישהו לאהוב.כאשר מוצג האל בדרך זו , יוצר הדבר אנטיגוניזם לאלה הבאים ממקום של חוסר ידיעה מוחלט, וכמובן מפנה אותם לאפיקים שליליים וריקניים. האמיני כי קיימות דרכים רבות לנוע עם הרוח לאהוב אותה ללא כל פחד ויראת שמים , אלא מאהבתם... באהבה, סול ולורי והאור...

 

[giingiit]

המושג "מהות רגשותיו"

כלל לא שייך לבורא עולם. אנחנו עושים עם בורא עולם את מה שאנחנו עושים לפעמים עם בעלי חיים כדי שנרגיש אליהם קרבה - אנחנו מאנישים אותם. ואמנם הדרך היחידה להרגיש קרובים לבורא עולם זה להעניק לו תכונות אנושיות אבל צריך תמיד לזכור שבורא עולם הוא מושלם והוא לא "צריך" כלום ולא מגיב באופן שמתאים לבני אנוש. בזה את צודקת והאבחנה שלך נכונה אבל הטעות שלך היא בכך, שאת מסתכלת על "נקמה" ו"נטירה" כתגובה רגשית של בני אנוש ואצל בורא עולם זה כלל לא שייך. את זה ניסיתי להסביר לך בהודעתי הקודמת. ואכן בשביל להבין ביטויים אפילו פשוטים כמו "אל נוקן ונוטר" אדם צריך ללמוד את המשמעות וללמוד את מה שניתן ללמוד על בורא עולם. כי בעצם למה לבורא עולם מותר לנקום ועלינו נאסר בפירוש לנקום? האם זה לא אומר לך שנקמת אל ונקמת אדם שני דברים שונים הם שכל אחד בא ממקום אחר? נקמה זו מידה שהיא דין כפי שהסברתי בהודעתי הקודמת והיא אצל בורא עולם לחלוטין נקייה מנגיעות אישיות מה שהופך את ה"נקמה" לענישה בהתאם למידה המגיעה לאותו אדם בעוד שבני אדם כשהם נוקמים, יש להם בזה נגיעה אישית וזה בא ממקום של כעס ורגשות שמעיבים על הראיה הנכונה. הרי מרבית בני האדם כשנפגעים נשבעים שינקמו וכשנרגעים מוותרים סולחים ושוחכים. אצל בורא עולם נקמה מהסוג הזה כלל לא שייכת. נקמה=מידה כנגד מידה. מדוע את רואה את זה כדבר שלילי? דבר נוסף הייתי ממליצה לך כשאת באה במגע עם שפת הקודש זה לזכור שהיא שפה שונה מזו שאת מכירה בחיי היום יום. אם את רוצה לשפוט את הכתוב בתורה, כדאי להבין את משמעות המילים לפני כן. זה יעזור להבין נכון ולא לשפוט לכך חובה איפה שממש לא צריך. ותאמיני לי שאנחנו אוהבים את בורא עולם מאד. יראת השמיים שלנו היא יראץ רוממות וכבוד וכי יכולה להיות דרגה גבוהה מיראת הרוממות? אפילו לא אהבה. אבל בשביל להגיע לדרגה של יראת הרוממות צריך ללמוד תורה ולהבין כיצד ניתן להגיע לדרגות אלו. אגב, למדת פעם במכון לחקר הקבלה? את לא חייבת לענות, זו סתם סקרנות. ערב נפלא תמנה

 

[סול ולורי]

המילה נקמה...

במילה נקמה מצויות שתי מילים נק (קראי בקמץ) מה(בהפוך הם) אילו הבינו את משמעות המילה , לא היתה נקמה בעולם אלא ניקוי. התנקות היא תמיד תהליך חיובי, שאינו מצריך עוד ענישה.בעולמנו הנקמה מהווה כח הרסני שלילי, כך שהשימוש במילה זו יוצר בקרב בני האדם, חשש, פחד ויראה. אילו הבינו את המשמעות העמוקה של המילים , יתכן והנקמה היתה נעלמת מהעולם. כן , אני יודעת שכאשר אני מפרשת מילה , הרי אני מודה שיש צורך בפרשנות, אך לא כך הדבר, אני טוענת שכל אדם , שערכי המוסר שלו מפותחים, לא יבחר לעשות שימוש שלילי במצוות התורה, אלא יקבלם במות שהם , ערכים של מוסר קיומי. לא לא אני ולא סול, לא למדנו במכון לחקר הקבלה, אך הידע הרוחני שלנו , שהינו ידע מתוקשר , מהווה בעבורנו כלי לקבלת ונתינת מסרים למי שחפץ להבין עוד רובד, מלבד הרבדים המקובלים בזרמים שונים. התיקשורים שלנו מעולם לא סתרו את מבות הבריאה, להפך, השכלנו להבין דרכם הרבה יותר מאשר ידענו . רבים הם האנשים בהם פגשנו , וטענו כי מסרנו משליכים על מסרים המצויים בקבלה. לא אתימר לומר זאת בעצמי. אור ואהבה, סול ולורי.

 

[חי אדר]

על המילה נקמה

הפרשנות המוצעת למילה נקמה,היא יפה וטובה. אולם אין לה ולא כלום עם משחק המילים. זה יפה בשביל החידוד,אך לא הבנת הפשט,שעליו ביקשתם לתמוך עמדתכם. משום מה, בהסבר זה,חלה נסיגה מסויימת. ב.הבנתו של האדם המוסרי:חשוב להבהיר כי מוסר משתנה מחברה לחברה,ומדור אחד למשנהו.מה שהיום עשוי להלום את אוזנינו המוסריות,אינו דין שיהלום את האוזנים המוסריות ביום אחר. אולם ברצוני לשאול כלום חשודים בעינכם חכמי היהדות,שטעם המוסריות ניטל מהם,ואינם יודעים להבחין בו? כלום המשמעות שאתם מבקשים להעניק למונח נקמה, זוקקת תיקשור בעולם לא נראה? כל מי שחלק לו בבינה עשוי להגיע להבנה זו.אולם מהו היסוד וההיגיון שעליי לבכר מסרים נסתרים על פני מסרים גלויים? הצעתי היא:שבטרם תביאו את בשורתכם אל העולם,עיינו ראשית לכל באוצרותיה הברוכים של היהדות,ואולי תתוכחו לראות שהמסר שאתם מקשים להביא "כבר היה לעולמים ואין חדש תחת השמש".ואם כן מדוע לא נתן את זכות הקדימה לראשונים שהיו? ואם בפיכם בשורה חדשה, שלא ידעוה אבות אבותינו,וחכמי חכמינו,אזי ברי,כי תורה חדשה מבקשים להביא לעולם,ואם כן,הרי זה סותר את עמדכם לעיל,לפיה מאמינים אתם בתנ"ך ובעם ישראל. נמצא שעמדתכם מתגלים בה סדקים ובקיעים. ומה בצע כי אפנה אל תורתכם,ולא אל תורת הנצח של עם ישראל?

 

[חי אדר]

ל-סול ורי,תשובה קטנה.

ראשית שאלות חכמות שאלת,אשר מצביעות על כיוון חשיבה נכון. להלן אשתדל,להשיב בהתאם להבנתי את המקורות.אציין,כי אינני שייך לשום אירגו,או מוסד מסויים.להלן התייחסותי לשאלותייך: 1.בעניין תורה שבעל פה:ראשית צריך להגדיר מהי תורה שבעל פה. תורה שבעל פה, מתייחסת לרובד ההילכתי בלבד.כלומר רק להוראות המספקות לנו פרטים על אופן קיום המצוות שבאו בתורה.הקשר בין התורה שבעל פה,לבין התורה שבכתב,הוא קשר הכרחי ביותר. והוא מתחייב מאליו,גם לולא ההכרזה על כך.לצורך העניין אדגים את דבריי בדוגמה הבאה: ניטול למשל מצות סוכה,בתורה נאמר: "בסוכות תשבו שבעת ימים".אין בתורה כל פירוט,מהי סוכה,כיצד היא צריכה להיות מבחינת מימדיה הפיסיים. מהו גודל מינמלי,מהו הגודל המקסימלי. כמו כן,לא נאמר היכן צריך לעשות את הסוכה.לא ניתנה הגדרה מפורטת למובן תשבו. האם ישיבה כוללת שינה,אכילה,וכיוצא.או רק לשבת מספר ימים ותו לא.כמו כן,חסרים פרטים אודות נמעני הצו. כלומר מי הם החיבים. העדר פרטים אלו מלמד,כי הכתוב יוצא מתוך הנחה,שאת הפרטים הללו ידועים בדרך הוראה בעל פה.על זאת הדרך,אם תבדקי את כל המצוות,תווכחי לראות כי עניין של תורה שבעל פה מוכרח הוא בהחלט. 2.הביטויים אל נוקם ונוטר.נגעת בנקודה חשובה מאוד. ראשית צריך להבהיר כי מבחינה מהותית אין כל שאלה. צריך להבין כי התורה פונה אל כל שכבות האוכלסיה,גדולים וקטנים,משכילים,ועמי ארצות. מטבע הדברים,שכאשר מבקשים להעביר מסר לקהל יעד שונה ומגוון,בתרבותו,בהשכלתו.זה מצריך לכתוב את הדברים באופנים ובצורות שונות,על מנת להעביר את המסר הנדרש.לאור זאת, עלינו להבין,כי התורה מבקשת בשלבים ראשונים,להביא את האנושות להכרה בעקרונות אמוניים מסויימים. כגון, מציאות האל,השגחתו,ושהוא מנבא בני אדם, וגם שיש גמול ועונש,על פעולותיו של האדם בזה העולם.העברת מסר מסוג זה היא קשה ובעייתית. משום שלא כל אדם עשוי להבין את הרבדים הפנימיים של הדברים. על מנת להבין מציאות האל,או השגחתו,זה מצריך הכרת מושגים ורבדים שונים בתחום ההגות הפילוסופית. וזה מצריך הכשרה רבה.ולא כל אדם בנוי ועשוי להבין זאת.לו יצוייר שלא ניתנה תורה,סביר להניח שהרבה מבניאדם לא היו עשויים כלל לדעת עקרונות אלו.של מציאות אלהים,השגחה,גמול באחרית. אולם מאחר והאל רצה להביא זאת לידיעת האדם. היה צורך שהאל ידבר אל בני אדם במושגים שהאדם מכיר. לצורך כך,התורה וויתרה על שפה מדעית,ודיברה בשפה עממית. וכמו שאמרו חז"ל: "דיברה תורה כלשון בני אדם".לכן עשויים אנו למצא ביטויים שונים הצורמים את אוזנינו ונפשנו הרגישה,אולם זאת כאמור נעשה לצורך חיני, כפי שפירטי לעיל. הדבר ממש דומה,לשלבים הראשונים שבו רוצים להקנות לילד הקטן,את כללי ההתנהגות הרצוייה. הדרך היחידה היא להשתמש בהמחשה על מנת שהילד יבין את הדברים. לדוגמה: בבאנו להסביר לילד מושגים ראשונים בחשבון,הילד לא יבין כלל את כל הנוסחאות המתמטיות. לכן,אנו משתמשים בציורים ובצבעים,להביא את המספר לתודעתו,עד שהוא הולך וגדל,ויודע להבחין. אני מקווה שיש בתשובתי זו,כדי לענות על שאלתך. אם יש עוד תהיות אשמח לעזור.

 

[ציפי ג]

אהבתי את תשובתך חי אדר

אבל האם התושב"ע משופעת רק בפן ההלכתי? מהם פרקי אבות? מהו הפרד"ס? מהם כל המדרשים? מהן אגדות חז"ל?

 

[חי אדר]

לציפי,ג, תשובה לשאלות

תודה לך על מחמאתך. להלן התייחסותי לשאלותייך: כעיקרון,המונח תורה שבעל פה,מוסב אך ורק לעניין החלק ההלכתי. כוונתי היא:שחובה לקבל את סמכות חז"ל,היא רק ברובד ההילכתי. בשאר העניינים אין כללי ההלכה מוחלים. עם זאת ברצוני לציין כי בעניין זה יש מחלוקת. דעת הרמב"ם וחכמי ההגות של ימי הביניים האגדות,והמדרשים,הם שייכים לחלק ההשקפתי,ואינם קשורים לפן ההילכתי. הדבר בא לביטוי בכך,שכאשר יש מחלוקת,אין חובה לקבל עמדה מסויימת אלא אפשר להכריע בעניינים אלו,בהתאם למי שהדעת נוטה אליו. כמו כן,חשוב לציין שלפי גישה זו,האגדות והמדרשים,אין לפסוק מהם הלכות,ואין להבינם כלל כפשוטם.הבנה כפשוטם של מדרשים ואגדות אליבא דהרמב"ם וההוכים בשיטתו,היא טעות חמורה מאוד בהבנת הדת. וצריך להדגיש:כי המובן הפנימי של המדרשים והגדות,נמצא ברובד הפילוסופי.כלומר,גישה זו לא מקבלת את הפן המיסטי.הדברים באים לביטוי בהיתנגדות חריפה של הרמב"ם,לאמונה ברוחות ושדים. הרמב"ם שלל לחלוטין את האמונה כי קמיעות מועילים.הוא ראה בזה,אמצעי פסיכולוגי בלבד. מאידך,יש גישה אחרת הגורסת,כי גם החלקים המופיעים באגדות ובמדרשים. עניין הפרדס:צריך להבין כי חז"ל השתמשו בביטוי פדרס,כדי להמשיל את החכמות שעל האדם לרכוש כדי לעסוק בעניינים שברומו של עולם. לדעת הרמב"ם,פרדס פירושו,הפילוסופיה. כך סבר גם הרמ"א.אולם הגר"א התנגד לפירוש זה,וסבר כי הפרדס כוןלל גם את ספרות הזוהר והקבלה. לדעת הגר"א,הרמב"ם והרמ"א לא ידעו מהו הסוד. חשוב להדגיש:כי מה שקוראים היום פרדס,במובן של ר"ת ל-פשט,רמז,דרש,סוד.זה לא המובן שאליו התכוונו חז"ל,ולא הראשונים. הוא מופיע רק בשלב מאוחר יותר. כשחז"ל,כתבו את המונח פרדס,הם כתבו אותו על רקע המציאות החקלאית,לפיה אדם נכנס לפרדס,ומוצא פירות שונים.כך גם סודות התורה הם כפרדס,שלצורך ההנאה בהם,צריך להכיר חכמות נוספות. מה שנקרא היום חכמות חיצוניות. לקראת סיום אציין:כי גם הגר"א,למרות שלא קיבל את עמדת הרמב"ם והרמ"א,לגבי המונח פרדס. מכל מקום הוא עצמו כתב:שחשוב מאוד ללמוד גם את שאר החכמות. וששכל שיחסר לאדם החכמות החיצוניות,כן יחסר לו מהבנת התורה. לכן הגר"א,למד הנדסה, תשבורת, ועוד חכמות.

 

[סול ולורי]

אנחנו עדיין בתורה שבע"פ

שמחנו לקבל את תגובתך ביחס להשגותינו על התורה שבע"פ. אתה מגדיר את התורה שבע,פ כפועל יוצא של ההלכה. אם שמת לב יש לנו בעיה עם פסקי הלכה למינהם הניתנים על פי צו השעה, ולטעמנו (בדרך כלל) מגוחכים להפליא. מדוע אנו זקוקים ל"פרטים" על קיום המצוות , הרי כתבת שהתורה נכתבה "בשפת בני אדם" האם שפתנו היא? האם יודעים אנו קרוא וכתוב? האם יש בנו רובד אינטיליגנטי כלשהו המאפשר לנו להבין את הכתוב? ולדוגמא שהצגת : "בסוכה תשבו שבעת ימים"לפי דעתי את גודל הסוכה יש בכלל לקבוע על פי גודלה של המשפחה , קיים הבדל משמעותי בין משפחה בת שלוש נפשות לזו בת 10 . אנו בטוחים שמי שהכתיב לנו לשבת בסוכה , רצה שניזכור את יציאת מצרים, והותיר לנו את הבחירה ביחס לישיבה או שינה בסוכה ,כנ"ל ביחס לגודלה או כל דבר אחר הוא נתן לנו זמן נפלא של חג ושמחה ולא איזה ציווי מאיים.שימור המורשת , וערכי המוסר של העם היהודי , שאין כל ספק בייחודו כעם סגולה מעלים את השאלה : מהו עם סגולה? מה משמעות המילה סגולה ? טענת בהמשך דבריך כי האל מנבא בני אדם. אם הבנו נכון , אתה אומר שכל אותם פרשנים ופוסקי הלכה הינם מתנבאים? האם יש נביאים היום ? האם כולם שייכים לזרם דתי כזה או אחר? עתה אחזור ל"עם סגולה" . בקוסמוס קימות אינסופ אנרגיות. לכל אחת מהן משמעות אחרת האנרגיה הסגולה היא אנרגיה ייחודית בעלת כוחות המיחדים את הנשמות שנבראו ממנה. כן אנחנו עם סגולה שנברא באנרגיות הסגולות. לא נוצר , נברא.כל שנוצר מהותו הראשונית בכוחות היצירה. כל שנברא מהותו בכוחות הבריאה העליונים.(האלים הבוראים) אנחנו אוהבים מאוד לקרוא בתורה ובכתובים אוהבים להפוך בה בדרך הפשט מבלי שנחשף לפרשנויות אחרות . אהבנו את המסר של הלל הזקן "ואהבת לרעך כמוך".במקום של אהבה אין יראה או פחד, יש אהבה ללא שפיטה, פשוט אהבה... היום הניבוי נקרא בשפתנו "תיקשור" אנחנו מתקשרים ומקבלים מסרים מורכבים ומענינים ביחס לתקופה ובהתאם להתפתחות המין האנושי . כל זאת על קצה המזלג, ניתן לפתח אם תרצה.

 

[חי אדר]

תשובה כהלכה

עיינתי בהשגותיכם,ולא מצאתי בהם כדי להניא אותי מעמדתי. אולם ברצוני להבהיר נקודות אחדות שכמדומני הובנו שלא כיאות. להלן התייחסותי: 1.דיברה תורה בשפת בני אדם:אימרה זו,ציינתי אותה בהקשר להיגדים אודות האל המופיעים בביטויי הגשמה, כגון אל נקמות,וכיוצא באלו הביטויים שהועלו בשאלה. ולכן שיבצתי אימרה זו בהקשר לדיון זה,בפיסקה ב,להודעתי. 2.דוגמת הסוכה: נקטתי במצות סוכה כדוגמה, המלמדת שאי אפשר להיסתפק רק במה שכתוב בתורה שבכתב בלבד,ושהכתוב טומן בחובו משמעות הצריכה להיתרגם בדרכי פרשנות.הפרשנות שהיצעת,אינה כתובה בפסוק. ואם כן בהכרח יש צורך בפרשנות שמעבר למשמעות הפשוטה של הכתוב.נמצא שהערתך,רק מחזקת את טענתי. 3.עניין הבחירה: בהערתך ציינת כי הבחירה צריכה להיות בידינו איך וכציד לקיים את המצוה. מהכתוב לא עולה משמעות זו כלל.ושוב את נקלעת כאן למעגל קסם של פרשנות. אלא אם כן תרצי להפקיע כליל את הפסוקים אשר בהם מוטלת חובת המשמעת.אולם בנקודה זו תעלה ´שאלת מי שמך´. ואם תשאלי מי שם את החכמים כבעלי סמכות. התשובה היא: הוראת הכתוב:כי יפלא ממך דבר למשפט בין דם לדם בין דין לדין דברי ריבות בשעריך וקמתה ועליתה ...על פי התורה אשר יורוך תעשה .. לא תסור מכל אשר יורוך ימין ושמאל. ובהמשך מובאת אזהרה לסירוב המשמעת:"והאיש אשר יעשה בזדון לבלתי לשמוע אל הכהן.." אם כן,דברים אלו עולים בברור מתוך הטקסט המקראי ללא כחל וסרק.. 4.עניין הנבואה:לא טענתי שכל הפרשנים הם נביאים. ציינתי שיש מציאות כזו של נבואה. איני יודע כיצד הובן מדבריי אחרת. 5.פשט המקרא:מהו פשט המקרא? וכיצד תסבירו את הפסוקים המחייבים משמעת? האם תשליכו אותו ליאור? בהכרח תזדקקו לפרשנות,אם כן שוב את נקלעת למצב שבו צריך להמציא פרשנות. ואם כן מה הועילו חכמים בתקנתם? 5.ראשית הייל הזקן לא אמר ואהבת לרעך כמוך, זהו פסוק בתורה. הילל אמר מא דסני עלך לא תעבד לחברך ואידך זיל גמור.וצריך להבין,אם לחבר אסור לעשות מה ששנוי כל שכן שאסור לעשות מה ששנוי לפני האל.וכן הילל אמר ואידך זיל גמור,כלומר המשך להתעסק בשאר חלקי התורה. אם כן ממקום שאת מביאה ראייה משם התשובה. רק צריך לעייןבשום לב ושכל. ועוד תיקון: בתורה לא נאמר ואהבת לרעך כמוך. זוהי קריא מסולפת של הכתוב. נאמר ואהבת לרעך כמוך אני ה´. כלומר הדגש נופל שחובת המשמעת היא בגלל ציווי האל,ולא בשל טעמים חברתיים אלו או אחרים. 6. עניין התיקשור:אשמח לפתח דיון בענין התיקשור,אולם לא נראה לי כי זהו הפורום המתאים לכך. אין לי כל בעיה לדון בכך בפורום אחר,או במייל. עם זאת ברצוני להנהיר נקודה חשובה:יהא המסר העולה אשר יהא,השאלה היא מהי הסמכות שמסר הניתן היום יכריע את הכף ויבטל את המסר שקיבלנו ממשה רבנו שלדעת כל המתקשרים לא קם נביא כמוהו.ומיסודות התורה,שהאל לא יחליף דתו ולא ימירנה. מטעם זה,גם בעולם ההלכה,הפסיקה מתקבלת על פי הכללים שהתורה נדרשת. לכך נאמר לא בשמיים היא ולא מעבר לים היא לאמור: מי יעלה לנו השמיה ויקחנה לנו. כי קרוב הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו. הנה כי כן הוראה מפורשת המבטלת כל סמכות של תיקשור,מעת מתן תורה ואילך. ואם יש ספק עיינו ערך בלעם,וראו מה עלה בכח התיקשור שלו. קללתו נהפכה לברכה.

 

[סול ולורי]

אגדת בית הלל...

דבר האגדה מספר: נכרי נכנס לבית מדרשו של שמאי הזקן, וביקש ללמוד את כל התורה על רגל אחת...נזעק שמאי וגרש אותו כפוי ראש. נכנס אותו נכרי לבית מדרשו של הלל וביקש ללמוד את התורה על רגל אחת . אמר לו הלל : "ואהבת לרעך כמוך , כל היתר פרושים "...(שאר חלקי התורה אינם דוקא הפרשנויות, או שמא נפרש עתה גם את דברי הלל) (לא, לא זוכרת אם אי פעם למדתי את הלל בארמית, ואנני זוכרת את כל דבריו . הציטוט הינו מין האגדה. תמיד אהבתנו אגדות.) ראשית אין אנו רוצים להניא איש מעמדתו, אלא להציג עוד זוית ראיה . אתה סותר את עצמך , כאשר אתה מתנצל על מה שכבר נאמר, מאחר והתשובה שקיבלת התיחסה בדיוק למה שכתבת. שים לב , אנו מבינים את הכתוב ככתוב, ואתה מפרש כל דבר כתוב בכל מני פרשנויות .בענין הבחירה, לא כתוב גם שהבחירה בידי הפרשנים. הנבואה: משה היה נביא. גם יחזקאל היה נביא, גם ישעיהו, גם ירמיהו, ועוד, ועוד...איש לא שולל את דבר נבאתם, נכון. בכל דור קמים נביאים, להיות נביא זה לדעת . לדעת מה? מה שאתה למעשה חפץ להבין. יכולת הלמידה שלנו כבני אדם מתפתחת עם הסקרנות והרצון לחפור , להבין ולקבל תשובות, זוהי משמעותו של תיקשור " כאשר נשאלות השאלות באות התשובות" יש בתיקשור פן מיוחד, וכפי שהתעת , אם תרצה אפשר לעסוק בו בפורם אחר או בדואר האלקטרוני. באהבה ואור, סול ולורי.

 

[חי אדר]

מקצת הבהרות

ייתכן ולמדתם את האגדה בתרגום של הארמית. מכל מקום אין זה סותר את מה שאמרתי,שהפסוק הזה הוא מן התורה ולא הילל חידשו. ב.דברי הילל מתייחסים לנוכרי. כלומר אלו דברים שנאמרים על דרך הכתוב "ענה כסיל כאיולתו". והראייה לכך: שהילל מציע לואיך ללמוד על רגל אחת.נמצא כי מי שרוצה למוד על שתי רגליים חייב לא להיסתפק בדברי הילל. ג.מסקנות מעשיות,לעולם לא מסיקים על בסיס מעשיות מהתלמוד. לעניין זה,יש כללים בהלכה. הדבר דומה למערכת חוק ומשפט. לעולם בית משפט לא יקבע הוראה על בסיס מעשיות של חכמים. ואף אם נזקק לכךהוא נזקק לכך בדרך של השראה רעיונית. אך לא כבסיס ותושבת לתורה שלימה. אם כך בעניין חוקי ללא זיקה דתית. על אחת כמה וכמה בחוקים ובהוראות בעלי גון דתי מובהק. ד.אינני מקבל את ההנחה שבכל דור יש נביאים. כנראה שיש לכם הגדרה רחבה מדי למושג נבואה. מכל מקום,ההגדרות של נבואה היא מחמירה וקפדנית.היא תובעת ראשית לכל,חובת המשמעת של הנביא לציווי האל, שמירת תורתו ומצוותו כפי כל עדת ישראל,ללא רבב של הישתמטות. רק מכח נקודת היזדהות זו,אפשר להטות אוזן ולראות אם דבר ה´ בפיו,או מקלו ודמיונו קסם לו,וסבר לתומו כי דבר ה´ הוא. ושוב אדגים את דבריי ממערכת החוק. לא ייתכן יהיה לקבל הוראת שופט כאשר הוא עצמו אינו עומד בדרישות החוק ומיפר אותם. זהו תנאי בסיסי וחיוני ביותר.רק משממלא מבחן זה,אזי מותר לו להציע עצמו לפרש את החוק,ושפרשנותו תהיה עם נפקות מעשית.

 

[סול ולורי]

האם נכרי הוא כסיל בעיניך ?

או אולי כל מי שלא לומד תורה בדרך בה אתה לומד כסיל הוא ? נראה לנו מתשובותיך (גם למילה נקמה) שמצטיירים אנו בעינך כמי שהחליטו שנביאים הם. לא ולא! אין אנו נביאים, כי למילה זו משמעות שונה ממה שאנו טוענים לו. אנו מקבלים מסרים ממקום של סקרנות גרידא,.( אם תרצה נוכל להבהיר לך יותר ממי ועל מה ולמה כל זה קורה בימים אלה דוקא, ימים של מלחמה וחוסר בהירות בכל הרמות).איש לא טען כי אכן יש ללמוד תורה על רגל אחת . כונתנו היתה להדגיש את אהבת האדם לעצמו ראשית , כי ממקום של אהבה עצמית ניתן לאהוב אחרים.אם תקרא את דבר התורה הזה "ואהבת לרעך כמוך" כפשוטו, אולי תבין סוף סוף את הפשטות שבפשט. ביחס לדמיון . הרשה לנו להציע כיוון חדש לדמיון "הדמיון מורכב מזכרונות , זכרונות הכרתיים וזכרונות תת הכרתיים. אין אנו יכולים לדמיין דבר מה אותו לא חווינו , בעולם הזה או בזה שלאחריו. כל נושא החוק , הוא דיון בפני עצמו. האם מערכת החוק נראית לך כמערכת בעלת ערכי מוסר, או שמא היא ניזונה מ"פסקי"דין קודמים ומיחסת אותם במישורים רבים לתחומים אחרים ודומים. האם אתה מודע לכל אותם "תקדימים" בחוק. כל החוק מתבסס על תקדימים קודמים. קשה מאוד במסגרת זו ליצור תקדימים חדשים, לכך נחוץ אורך רוח, הרבה כסף, וכמובן עו"ד טוב. (אין לך מושג כמה שופטים עוברים על החוק...) בוא נחזור לתחילת הדיון שלנו"ואהבת לרעך כמוך" אילו בני האדם היו מקבלים את הערך המוסרי והנעלה הזה כפשוטו, לא היו זקוקים לחוק ומשפט , מאחר ומי שאוהב את עצמו לא מזיק לעצמו , ומי שאוהב את האחר כפי שאוהב את עצמו , הרי הוא חלק משלם גדול יותר, ומין הסתם לא יזיק לשלם שלו... ללא חילוקי דעות אישיים, אור ואהבה סול ולורי.