אני אסביר לך בדיוק
אדם שחוגג בר מצווה ביום הזכרון לחיילי צה"ל, לא אכפת לו מהיום הזה. אדם שחוגג בתשעה באב, לא אכפת לו מהיום הזה. ההבדל הוא שהאדם הראשון לא שם על החיילים שמתו בשביל שהוא יוכל לחיות והאדם השני לא שם על הדת או פשוט לא מאמין בה. לכן, האדם השני לא רוצה קשר לדת ואכן, לא אכפת לו מפסקי הלכה שפוסקים כל מיני רבנים. האדם הראשון לעומת זאת, לא רוצה קשר למדינה הציונית ולא שם על חוקיה, אבל רוצה גם רוצה את הכסף שלה, את שירותי הבריאות והרווחה שלה ואת ההגנה שהיא מעניקה לו. וזה כל ההבדל. אף אחד לא בא בטענות לפלסטינאים ששמחים ביום הזכרון, אבל אכן נבוא בטענות לאזרחי המדינה ששמחים ביום הזה. עכשיו, אם הייתם מאמצים את הגישה הזאת, כלומר באים בטענות לאנשים דתיים שחוגגים בתשעה באב ולא הייתם באים בטענות לחילונים שעושים את זה, לא הייתה לנו הרבה בעיה. הבעיה שאתם באים בטענות לחילונים שלא מאמינים בדת על זה שהם מתנהגים בצורה שהם לא מאמינים בה אבל לא מבינים למה אנחנו באים בטענות לאזרחי המדינה שבחרו להיות אזרחי המדינה מרצונם. אתה יכול בהחלט לוותר על האזרחות שלך ואז תוכל לחגוג בלי שאף אחד יבוא בטענות.