חבילות...

[B l u e D e v i l]

ז"א שאמורה להיות בה

יכולת טיפולית ובתקווה יכולת לחוש חמלה. מוזר...

 

[mykal]

עונה לא במקום שיר לי שני,

עבודה ותפקיד הם דבר מוגדר,
ויכול להיות שהיא היתה בעבודה טכנוקרטית,
בעוד עם בני משפחה התפקיד לא מוגדר-משתנה מאדם לאדם.
במיוחד תפקיד סבתאי ותפקיד של להיות חמות.
ועוד יותר מבולבל המקום שלה ככזו.
היא כנראה, לא באמת 'מתואמת' עם הכלות על להיות מי שהן צריכות/מצפות,
ואינטיליגנציה רגשית זה נכס שלא כל אחד נחן בו.

 

[B l u e D e v i l]

לא התכונתי כחמות

אלא כמטפלת בילדים יש לה סוג של יכולת להבין שאם ילד צריך חיתול למשל הוא לא יכל לחכות עד שהחבילה תהיה מלאה וגדולה כי זה מה שהיא רוצה.
לעומת זאת עבודה במתפרה, ברפת, בחדר אוכל... לא דורשת סוג של רגשות כמו של מטפלת. מצד שני, היא עברה תפקיד אם מחוסר התאמה ואם מחוסר רצון להישאר....

 

[שיר לי שני]

יש הבדל בין יכולת לטפל בילדים של אחרים

למשך כמה שעות ביום, בעיקר החלפת טיטולים,
לבין יכולת לראות באמת את הצד השני.
הילדים שטיפלה בהם לא היו גדולים ולא נזקקו להבנה אמפטית.
הם נזקקו בעיקר ל"קוצ'י קוצ'י קו", ובזה היא מצויינת. מהטובות שראיתי.
עד כדי כך, שלקח לה חודש בערך להבין שאנחנו מבקשים לדבר עם נגה ועם זהר במילים אמיתיות

 

[שיר לי שני]

אה ובמבה

לא בבית ספרי.

 

[נומלה]

אמזון? בייביסאראס?

מה הבעיה עם החיתולים? תבקשי CLOTH DIAPERS ןתקבלי כמה שאת רוצה בדואר הביתה.
ובאשר לחמות, תגידו לה שתשלח מה שעולה על דעתה. הענין הוא לא עזרה אלא הרצון שלה להשתתף. יש לכם הכל אז אתם יכולים להיות נדיבים ולאפשר לה. מקסימום תזרקו את מה שהיא שולחת. היא לא תדע.

 

[שיר לי שני]

כי הטטרות פה קטנות

אני משתמשת בטטרות במקום סינורים, כי הבנות החכמות שלי מורידות סינורים ומוצאות דרכים יצירתיות לשפוך על עצמן אוכל במקומות שהסינור לא מכסה.
טטרה ישראלית מכסה ילדה שלמה. טטרה אמריקאית...

 

[עלה לא נידף]

לחלופין את יכולה להלביש להן גופיות ארוכות

שיכסו את כל פלג הגוף העליון, כאלה שתייחדי רק לזמן ההאכלה.

 

[שיר לי שני]

איזה רעיון גדול

לא חשבתי על זה, תודה רבה!

 

[עלה לא נידף]

אין בעד מה, הרעיון מפורום 747.

 

[שיר לי שני]

14 שנים לא השתתפה

עכשיו אני צריכה לשתף?
שתשלח מה בראש שלה, או שתשלח מה שאנחנו רוצים,
אבל שלא תבקש ממני להמציא.

 

[polegra]

את האמת? מוזר לי למה לא לגרום לה נחת

ופשוט לבקש דברים שמילא רציתם או משהו שאתם יודעים שהילדות ישמחו לקבל
גם אם יש אצלכם, גם אם זה יותר זול

כל כך פשוט ופעוט לגרום לה נחת שאני באמת לא מבינה את זה

אני מסתכלת מהצד שלי ושל אמא שלי ששולחות חבילות לאחי הגדול בארה"ב. נכון, יש להם הכל אבל הילדים תמיד משחים לקבל חבילות וזה מראה על מחשבה וגורם לפחות לנו לדעת שנאחנו שומרות על קשר מלבד הפעם בשנה שרואים אותם בארץ.

טלי

 

[mykal]

ההשואה לא מושוית

את ואמא שלך שולחים מיוזמתכם.
מה שאתם חושבים ונראה לכם וכנראה גם שאתם מכירים ויודעים
מה הם אוהבים, רוצים, וכד'.
שיר של שני טוענת שהיא לא מעורבת,
והיא לא באמת עושה. ורק דורשת שהם יבקשו ---ולא מספקת את הדברים.
ולכן, זה מכעיס אותה.

 

[שיר לי שני]

אז אני אסביר את מה שמוזר

כשהילדות יהיו בגיל שעצם קבלת החבילה ישמח אותן, אז כן, בהחלט, לאפשר להן לפתוח חבילה זה יופי.
אבל כרגע הן לא בשלב הזה.
להעמיד פנים שרוצים משהו, רק בשביל שהיא תוכל להעמיד פנים שהיא מעורבת? לא, אני בעניין של החיים האמיתיים.
בחיים האמיתיים, ביקשתי משהו שבאמת היה מאד עוזר לי עכשיו.
אבל את העזרה הזו, שאני באמת צריכה, אותה אני לא מקבלת.
במקום זה אני מקבלת הצעה לבקש דברים שאין לי שום רצון בהם, בטח לא צורך, רק בשביל מראית עין?

 

[mykal]

רק משהו קטנטן,

משפט שצד את עיני--מצטטת.
"להעמיד פנים שרוצים משהו, רק בשביל שהיא תוכל להעמיד פנים שהיא מעורבת? לא, אני בעניין של החיים האמיתיים."

אני למדתי במהלך התמודדויות של החיים,
לא לחשוב כמו שאני רואה את החיים האמיתיים,
אלא לנסות להבין שבעיני מישהו אחר--החיים האמיתיים
הם אלה שאת רואה בהם משחק

היא יודעת להיות מעורבת כמו שהיא חושבת את זה--בעיניך זו העמדת פנים.
אני במקומך--הייתי משתתפת במשחק שלה.
אחרת היא גם ממורמרת וכועסת כמוך --
אני יודעת שזה קשה, אני יודעת שיש תחומים שזה על גבול הבלתי אפשרי--
אבל ראיה כזו תעזור לך לצלוח את המערכת באופן שקט יותר.

(עברתי עם הבת הגדולה שלי 2 ארועים כאלה--בשינוי מעצמה להסתכלות ממול והרויחה בגדול)

 

[שיר לי שני]

לגמרי, אבל לגמרי

רואה את נקודת המבט שלה.
יכולתי לכתוב הודעה בשמה.
אבל בשבילי זה משחק והעמדת פנים.
להעמיד פנים שאני רוצה צעצוע מישראל דוקא, או במבה או חלווה?
לא מתאים לי.
תודה על ההארה!

 

[mykal]

את רוצה משהו אחר בכלל

ואני כ"כ מבינה אותך, אבל כגודל הציפיות--גודל האכזבות.
מנסיון--אל תצפי זה לא יקרה.
גם חיתולי טטרה, תבקשי ממני--זה כ"כ פשוט.
אני יורדת מחר בבוקר כאן למרכז--חבילה נדמה לי עולה כ--50 ש"ח.
קונה 2 ומיד עוברת לדואר ושולחת.
למה שהיא תשלח? למה לך לצפות?
אבל את רוצה/מצפה/ חושבת /תתנהל כך--זה לא יקרה,
היא פשוט לא יודעת כך.

 

[שיר לי שני]

את גדולה

ואגב, אצלנו אומרים תודה כבר על הרצון הטוב.
נדבר מחר

 

[polegra]

ועדיין בעניי יש לאפשר לה את המשחק הזה

למה? כי היא בכל זה האמא של בעלך והסבתא של הבנות שלך
אז יש מרחק וצריך למצוא דרך אחרת לשמור על קשר
אני רואה את האחיינים שלי פעם בשנה, אין לי מושג מה הם אוהבים איך הם ביום יום...כלום!!!
הם מגיעים לארץ פעם בשנה ואני רואה אותם בדיוק פעמיים!!!!
וזה אח שגרנו ביחד עזרנו אחד לשני היינו הכי קרובים בעולם עד שבאה אישתו....אין לי שום דבר רע כלפיה הוא זה שלא שומר על קשר
וכן לי ולאמא שלי זה חשוב אז נשלח דברים שהם בטוח לא צריכים ונקנה מתנות שהם לא יאהבו
למה? בדיוק בגלל זה ששומרים על מרחק כי לא משחקים את המשחק
דווקא בשנה האחרונה כשדרשתי לדעת מה לקנות ולא הרפתי אז קניתי דברים שכולם אהבו ומדובר במאות של שקלים
וגם הבנים לשי לשם שינוי קיבלו משהו שריתק אותם והם משחקים בו בלי דיי

המשחק בעניי זה להגיד לה כלום במקום להבין שהיא משפחה

למה לשחק בפרנציפים במשפחה? למה לא לקבל את הרצון הטוב ??

טלי

 

[שיר לי שני]

כי זה לא הרצון הטוב מולנו

אלא מול עצמה.
שהיא תוכל לספר לעצמה שהיא מעורבת וסבתא טובה וכו'.
כי מישהי מעורבת באמת, היתה מבינה שיש דבר אחד שבאמת חסר ודחוף ולא מעכבת אותו בשביל הדברים שאף אחד לא צריך, אבל ישלחו סתם.
והדוגמה עם אחיך: הייתם קרובים, עזרתם זה לזה, גרתם ביחד.
היא מעולם לא היתה קרובה, מעולם לא עזרה, ואפילו לא גרו ביחד (קיבוץ, חינוך משותף וכיוצא באלה). זה יוצר הבדל ענק - את מנסה לשמור על קרבה שהיתה. היא מנסה ליצור קרבה יש מאין.
אני משחק משחקים לטובת אנשים, גם לטובתה, כשצריך. אבל פה לא צריך, לטעמי, אפשר היה להתחבר לצורך האמיתי שלנו ולא לעכב אותו לטובת זה שנמציא לה צורך דמיוני.
ואם לא היה לה דחוף ליצור קרבה 14 שנים, אז תאמיני לי, שחבילה אחת, או שתיים, או עשרים, של דברים שלא צריכים פה, לא תשנה את זה...
קרבה יוצרים בלתת לאנשים תחושה שהם חשובים לך. לא שהצורך שלך חשוב לך (ע"ע תגובתי לבלו)