חבילות...

[שיר לי שני]

חבילות...

חמותי התקשרה וביקשה (ממש ביקשה) שנגיד לה דברים שאפשר לשלוח לנו בחבילה.
היא אמרה שלא רוצה להחליט על דעת עצמה, אבל מאד רוצה לשלוח לנו.
גם הגיע איכשהו אליה דואר שלי, לא ברור איך, כי נתתי כתובת חלופית לפני שנסעתי...
בכל מקרה, הסברתי שכל מה שחסר לנו כרגע זה חיתולי טטרה, וביקשתי שתשלח.
עבר שבוע, והיא אומרת לאישלי שהיא לא שלחה, כי היא רוצה לשלוח חבילה יותר גדולה,
אז היא מחכה עד שנגיד לה עוד דברים שצריך.
הוא הסביר שוב שלא צריך ולא חסר שום דבר נוסף, ותודה רבה, אבל החיתולים דוקא חסרים מאד ואפילו קצת דחופים.
וגם הדואר שלי שהגיע אליה בטעות די דחוף...
מקווה שהאסימון נפל.

אני בהחלט מבינה את הרצון להרגיש שהיא עושה הרבה בשביל בנה הבכור ונכדותיה הצעירות,
אבל מה לעשות שאנחנו לא צריכים שהיא תעשה בשבילנו מעבר לבקשה הזו (שהיא כמעט יחידה בכל שנותינו כזוג)?

אני גם מבינה שגיסתי דוקא כן מבקשת כל מיני דברים, וככה חמותי רגילה שהיא יכולה לעשות לנכדים חבילה גדו
ואנחנו קצת מאכזבים כשאנחנו (שוב) מסתדרים בלי עזרתה.
אבל בחיאת, הנה, כבר ביקשנו משהו, פעם בהמון שנים. מה הבעיה שלך לעזור כמו שאנחנו מבקשים?

בדרך כלל, כשמדברים על "לעזור כמו שאנחנו רוצים" זה בהקשר של סבתא שעוזרת עם הנכדים, אבל שוברת את החוקים והגבולות.
אבל אפשר לסמוך על חמותי שהיא תמצא דרך חדשה לשים את הרצונות שלה במרכז, ולא לעזור כמו שבאמת צריך.

בינתיים, אם מישהי נמצאת בסביבה שלי (אלפרטה, ג'ורג'יה) ויש לה כמה טטרות מיותרות...

 

[mykal]

אתחיל מהסוף,

אם תכתבי לי במסר את כתובתך, אשלח אליך 2 חבילות חיתולי טטרה.
אני מקוה שיספיק לך, במידה ולא --תגידי ואוסיף. אין לי עם זה שום בעיה.

מצטערת זו ההתנהלות שלה, זו בעיה שלה.
אני לא מבינה את הגישה,
ולמה ההשואה לגיסה אחרת--כ"כ מיותר.
אל תכעסי תמצאי פתרון.

 

[שיר לי שני]

תודה רבה

 

[mykal]

אומרים תודה, כשהדברים ביד.

 

[שיר לי שני]

נפל האסימון

האישלי דיבר איתה היום (חמישי), והיא שולחת.
נראה לי שפעם הבאה שאני באמת צריכה משהו,
אני מתקשרת לחברה / כותבת לך/למיקל

 

[mykal]

בכיף בכיף,

 

[B l u e D e v i l]

אם היא כ"כ רוצה לעזור

ומרגישה גם ככה רחוקה, מה כ"כ אכפת לך לחשוב מה היא יכולה לשלוח? גם אם את לא באמת צריכה. למשל טחינה גולמית או חלווה או במבה... דברים שאת יודעת שאין שם.
מקסימום לא תשתמשו....

 

[שיר לי שני]

כמה דברים

1. מעורבות זה לא משהו שקונים בשניה או בחבילה. היא לא היתה מעורבת ולא עזרה שנים. כל השנים. פתאום עכשיו נזכרים?
2. כי אני לא בקטע של שקרים. תשלחי לי טחינה גולמית, זורקים ואז "כן, היתה מעולה!". לא, תודה.מי שרוצה לעזור, ולהיות מעורב, שיהיה מעורב בחיים האמיתיים, לא בסרט.

 

[B l u e D e v i l]

את קצת מגזימה

אני קוראת אותך ויודעת שיש לך הרבה על חמותך, אבל לפעמים צריך להיות חכם ולא צודק.
מה שאת עושה זה "דווקא".
לא עזרת בעבר אל תעזרי היום. לא עשית מה שהתאים לי אל תעשי בכלל. לא שולחת במיידית מה שדחוף לי אני לא רוצה שתשלחי כלום וכן הלאה וכן הלאה.

במקום לנפנף את כל הענין בהנפת יד הוא מטריד אותך עד כדי כתיבה בפורום. מה זה משנה שהיא תשלח קשקוש וחצי?
זו יכולת המעורבות שלה. אולי זה פחות ממה שהית רוצה (למרות שאת גם מציבה לה המון תנאים כשהיא כן רוצה להיות מעורבת.הכל חייב להיות בול לפי הנוסחה שיזמת) אבל זה מה שהיא מסוגלת אליו. למה למדר אותה באופן קיצוני כ"כ?

אני גם לא אתפלא אם את לא אוכלת חלוה. אבל היא, בצירוף עם במבה, דברים שאי אפשר להשיג בחו"ל ואפשר לדחוף את זה לרשימה. תני את זה לדגים.

 

[שיר לי שני]

למה?

קודם כל, אני מאד רוצה שהיא תשלח דברים, לא "אל תשלחי בכלל". להפך: תשלחי, זה יעזור מאד!
אבל לא, עד שזה לא "גדול" היא לא תשלח.
ואת יודעת מה? שתוסיף מה שבא לה. זה גם בסדר.
אבל למה אני צריכה להעמיד פנים ולהמציא?
עכשיו, תני לי סיבה טובה אחת, למה אני צריכה לתת לה רשימה מומצאת של דברים לפח האשפה?
למה צריך לעשות הצגה, ולבקש מה שלא צריך, אם אפשר לשלוח פשוט מה שכן צריך?
אין לי בעיה עם זה שהיא לא מעורבת, זו בחירה שאני לגמרי מכבדת ונוחה גם לי. אבל אני לא מוכנה עכשיו להעמיד פנים שיש מעורבות.
באופן כללי, אין לי בעיה עם המציאות כמו שהיא. אני פשוט לא מוכנה לשקר ולהעמיד פנים שהמציאות אחרת.
ועוד דבר אחד: יכול להיות שבסולם שלך אני מגזימה. זה בסדר.

 

[B l u e D e v i l]

אמנם לא היתי נוכחת בשיחה

אבל אפשר בהחלט להגיד לה, לא עולה לי כרגע משהו דחוף אבל נשמח לקבל כל מה שתמצאי לנכון.
חוץ מזה, שבטוח יש דברים שלא תזרקי לפח ולא באמת אכפת לך שהיא תשלח. הרי אם היא תשלח למשל בצק צבעוני או מדבקות לבנות,ספרים ישראלים, די.וי.די... אפשר לשבת על זה חצי דקה ולמצוא הרבה רעיונות למה יש בארץ ואין בחו"ל שרק יעזור לך אם את מעוניינת לשמור על קשר של הבנות לארץ ובטח לא סחבת איתך סתם לשם.

הענין הוא לא העמדת פנים של מעורבות, אלא המידה. מבחינתה אני בטוחה שהיא מרגישה סבתת העולם שנותנת מה שהיא יכולה ומסוגלת.
הוכחת אותה כבר כמה פעמים על כך שהיא לא עומדת בציפיות (וזה בסדר) אבל בשלב כלשהו את צריכה להשלים עם זה שזה מה שהיא מוכנה לתת ולאפשר לה. מלחמה מתמדת איתה, ועצבים על כל צעד שלה לא יעזרו לך, להפך. ואני אומרת לך את זה מנסיון. בשנה הראשונה שלי עם חמותי כסבתא לביתי היתי צריכה להפנים המון דברים שלא ראיתי בה קודם לכן. כשהגענו ממש ליומהולדת ועשינו "ספירת מלאי" נאלצתי להפנים עם העובדה שלא משנה מה, חמותי לא תשתנה. הבת שלי כנראה גם בבת מצוה לא תזכה לראות ממנה משהו (למשל אם נדבר על קמצנות בקנית דברים) ואז שיניתי פאזה והתחלתי לזרום עם מה שהיא כן מסוגלת להוציא מתוכה. זה אולי רק 30% ממה שהיתי רוצה, זה אולי רק 10% ממה שאמא שלי נותנת מהצד השני, אבל זה מה יש וכל אדם נוסף ש"בצד" של הבת שלי זה משהו.

 

[שיר לי שני]

אז זהו, שזה בדיוק מה שאמרתי... מלה במלה אפילו. אבל היא לא רוצה לשלוח מה שהיא בוחרת. היא רוצה ממני רשימה. ואין לי. אז גם מה שביקשתי, לא קיבלתי.
אחר כך את אומרת שאני עושה דוקא?

אגב, מעולם, אבל מעולם, לא הוכחתי אותה על כך שהיא לא מעורבת.
אני לגמרי אשמח שהיא תזרוק לארגז כמה דברים שנראים לה מתאימים, כל עוד הם לא ממתקים, תוסיף מה שבאמת חסר לי, ותשלח.

 

[B l u e D e v i l]

את באמת עושה דווקא

זה לא אומר שהיא לא, אבל היא טיפוס מזן מסוים שאת מתעקשת לא לקבל (זכותך כמובן) אנשים כאלו שמתקילים אותך עם - תגידי לי מה את צריכה, צריכים להכין להם רשימה.
שוב לשם השוואה, ביום שבת אני עושה לבת שלי מסיבה גדולה ליומהולדת 3.
נראה כאלו אף אחד לא מסוגל להגדיל ראש, ללכת לחנות ולבחור מתנה. לא אחים שלי, לא ההורים שלי, לא סבתא שלי, לא בני דודים, לא חברות... כולם נהיו פתאום מוגבלים.
לבת שלי באמת יש הכל. הדבר היחיד שרציתי לאחרונה להוסיף לה הם אופניי BMX גדולות (היו לה כבר תלת אופן)שסגרתי עם אמא שלי שהיא קונה לה. יש לה בובות, ועגלות ומיטות,ובגדים לבובות, ומטבח, וכלי אוכל, וערכת רופא, וערכת בנאי, ואוכל מפלסטיק ודברים לאמבטיה... באמת הכל.
מבחינת ספרים היא מוצפת, מבחינת בגדים היא שוקעת (במקרה נכנסתי לפוקס יום שני והיה שם 70% הנחה. אז ב200 שקלים קניתי 3 שמלות,2 ג'ינסים, 5 חולצות ו2 טייצים לשנה הבאה)

אז נכנסתי לאתר של כפר השעשועים0שאפשר לחלק לקטגוריות גם לפי מין,גם גיל וגם סכום) ועשיתי משם רשימה של כל מני דברים שתמיד אמרתי שאם יהיה לי כח פעם אני אקפוץ ואקנה לה, ולכל אחד חילקתי משהו.
כנ"ל, פשוט תקדישי 10 דקות לגיגול חנויות צעצועים או סופרים או מה שלא יהיה. תקשקשי לחמותך כמה שטויות ותשלחי אותה למשימה. (רק תשתדלי שזה לא יהיה משהו מסובך כמו שלט לדלת באנגלית, כי אז היא תמצא תרוץ אחר למה היא לא שולחת את הארגז

)

 

[שיר לי שני]

גם אצלנו ביומולדת שנה

אנשים איבדו יכולות בחירה.
אז מראש עשיתי רשימה של דברים שבאמת אין וכדאי שיהיו לקראת גיל שנה.
התאפקתי, לא קניתי, ושלחתי את כל מי ששאל

היא נתנה כסף, שנקנה בעצמנו. האמת? הכי פשוט.
אבל תהרגי אותי אם אני מבינה למה אני צריכה להשקיע ולו עשר דקות בחיפוש אחרי דברים במחיר מופקע מישראל כל פעם שמתחשק לה להרגיש סבתא...
בעיקר, שנתתי לה דרך מצויינת להרגיש סבתא.
אם היתה מקבלת את המצב, ושולחת מה שבאמת צריך, אז גם בפעם הבאה שבאמת נצטרך ארים לה טלפון. עכשיו, ברור לי לגמרי שאם אני אי פעם רוצה שתגיע אלי חבילה מישראל, ובה הדברים שבאמת נחוצים לנו, ובזמן סביר, כדאי לי לבקש מאנשים אחרים...

 

[B l u e D e v i l]

יש לי בעיה לקבל כסף

במיוחד השנה.כי בגיל 3 הבת שלי כבר מחכה למתנות האלו.ומתלהבת מהן. אמא שלי מתעצלת רצח לבוא איתי(!) לחנות ולקנות כדי שהיא תוכל לתת לה את המתנה ממנה, אז היא נתנה כסף.
כשמדובר באמת בסכומים גבוהים אז זה מגדיל את האפשרויות ואני יותר זורמת, אבל מי שנותן 50,70... יותר קשה לי.
אבל יודעת מה? זה באמת רעיון טוב. לקראת שנה הבאה אם אעשה שוב הפקה כמו זו שמתוכננת הפעם, אני אכין מראש לא רק רשימת קניות בסופר אלא גם למתנות

אני אגיד לך את הגישה שלי, אם חשוב לה להרגיש סבתא, אני לא זו שאמנע זאת ממנה. אם אני יכולה לעזור לה להרגיש ככה אני אעזור.
אני רק מחכה שחמותי יום אחד תגדיל ראש ותשאל אם היא צריכה/רוצה משהו...

אוסיף עוד משהו, העובדה שהדגשתם לה שדחוף לכם לקבל פריט מסויים והיא מתעקשת לא לשלוח אותו כבר ולארוז חבילה אחרי שהדחיפות תרד באמת מעבר להבנתי.
אני שלא מכירה אותך חשה דגדוג באצבעות לשלוח לך את החיתולים האלו כבר. אז היא?

 

[שיר לי שני]

זה בדיוק העניין

שזה לא הרצון לעזור לנו.
מי שרוצה לעזור לנו, כמוך וכמו mykal, היה כבר עוזר.
זה הרצון שלה להרגיש מעורבת, עושה, וכו'.
זה מה שבמרכז פה, וזה מה שמפריע לי.
האישלי דיבר איתה שוב שבוע אחרי השיחה איתה.
הוא הסביר שאין לנו כרגע רעיונות נוספים, אבל מה שביקשנו ממש חשוב לנו. אני מקווה שזה עזר. היום הוא יבדוק איתה. ואם לא, אני שולחת מסר לMYKAL ומודיעה לה שאין צורך וזהו. אשה שלא מכירה אותנו בכלל עזרה לנו לפניה.

 

[B l u e D e v i l]

בזה היא נכשלה בענק

ושלא תטעי, כמו שכבר כתבתי לך היא לא בסדר.
אבל בלי קשר לנושא הספציפי הזה ולדחיפות, היתי זורמת איתה שתקנה.

בכל מקרה, ראיתי שמיקל הציעה לעזור אז לא העמסתי, אבל אם משהו לא מסתדר, שלחי לי במסר את הכתובת שלך, מחר יצא לך בדואר 24 שעות (מהעבודה. הכי שוה)

 

[שיר לי שני]

את גדולה

תודה רבה על הרצון הטוב.
אולי אני צריכה לזרום יותר, אבל באמת שמאסתי לזרום עם הדמיונות שלה,
היא לא רואה אף אחד ושום דבר חוץ מהצרכים שלה, הרצונות שלה, והדמיונות שלה.
ואני זורמת עם זה כבר 14 שנים יותר מדי...
אמרתי לכל ארבעת ילדיה שאם הם רוצים לעשות לה טובה אמיתית,
הם יפסיקו לשחק את המשחקים.
אבל רק אחד מהם הקשיב לי

 

[B l u e D e v i l]

במה היא עבדה כל החיים?

 

[שיר לי שני]

חלק מהזמן בבית תינוקות/ילדים

חלק מהזמן במוסד החינוכי
וחלק מהזמן, ועד היום, בהנה"ח של הקיבוץ (יא לא מנהלת חשבונות).
היא סיימה סמינר למורות, מרבת קריאה מאד, עם המון פוטנציאל להיות רחבת אופקים ומשכילה.
אבל תכל'ס צרת אופקים, ובעיקר אינטיליגנציה רגשית שכולה מכוונת רק פנימה...
אני חושבת שמתחת לכל מסתתר לב טוב, שבאמת לא מבין למה לא מצליח לה להיות קשורה לכולם כמו שהיתה רוצה. אבל איכשהו, כשזה מגיע לעשיה, להקשבה, היא נכנסת למגננות ולקורבנות. וזה בדיוק, אבל בדיוק מה שמכשיל אותה.
במקום לנהל דיאלוג פתוח (או פתוח יחסית) עם הילדים שלה, וללמוד מה הם צריכים, ולדבר על מה שהיא יכולה בגילוי לב, היא עסוקה בלבכות לכל ילד על האחים שלו וכמה הם לא מספקים את הצרכים שלה.