חבורת דגנראלים (מאמר)
באמצעות לוויין, באמצעות בכיין, באמצעות מזל``ט, באמצעות טלויזיה במעגל סגור, באמצעות אני לא יודע מה, ישב הפיקוד הבכיר היכן שישב, וצפה (כך לפי הפרסומים) במבצע של דובדבן לכל פרטיו. זוכרים את השירות הסדיר שלכם? יד ימינו של הצבא לא יודעת משמאלו? בתחום הזה לפחות, הרבה חדש כנראה אין תחת השמש: המפקדים שהיו מעורים ובקיאים בכל שלבי המבצע לפרטיו - היו בשטח, וחבורת הגנראלים אשר חסו על זמנם היקר ולא הכירו את המבצע על בוריו, צפו בארוע ב``רימווט קונטרול``. הם באו לראות הצגה. מזכיר לכם את צאלים ב`? הרמטכ``ל דאז רא``ל אהוד ברק, לימים ראש ממשלת ישראל, הגיע גם הוא כדי להנות מהצגה משובחה. לצערו הרב ההצגה בוטלה עקב מחלת אחד השחקנים (בערך . . .). עוד נחזור לכך בהמשך. ובכן, יושבת לה חבורת דגנראלים היכן שיושבת, נהנית משיא הטכנולוגיה, זוכה למידע מעולה בזמן אמיתי, רק יש לה בעיה קטנה: היא איננה זקוקה לו. מי שכן זקוק ואפילו משווע למידע המתקדם הזה, נמצא בשטח ואינו זוכה להנות ממנו. השימוש היחיד שנעשה בו הוא לצרכי שעשועים: ההצגה הכי טובה בעיר. אה, תענוג להיות קצין בכיר. ------------- על הקצין הבכיר שהתפטר הומטרו שבחים בגין צעדו האמיץ. הרמטכ``ל אף שקל שלא לקבל את התפטרותו. מה זה ``לסרב לקבל התפטרות``? א` מתפטר ו``יוצא גבר`` כאומר: ``אני לוקח אחריות``. בא הממונה עליו, מרביץ בו חיבוק עז ואומר: ``לא נוותר עליך``. כאשר שני בכירים התפטרו מלשכת רוה``מ, ברק לא שקל לסרב לקבל את התפטרותם, פשוט לא היתה לו ברירה. כאשר למישהו יש שיקול דעת לסרב לקבל התפטרות זו הצגה. גם אוכלים את העוגה וגם משאירים אותה שלמה: גם לוקחים אחריות, וגם לא. נטילת אחריות נוסח ישראבלוף. יתכן שהקצין שהתפטר הוא באמת קצין מעולה, והתפטרותו היא אבדה לצה``ל. יתכן שבאמת חבל, ויש להצטער על כך שהצבא לא יוכל יותר להנות מכישוריו. בהחלט יתכן. גם כלפי הקצין שהתפטר בעקבות החלטת בית משפט בגין קיום יחסי מין עם פקידתו - יתכן שגם כלפיו אפשר לאמר את אותו הדבר. ואולם יש כאן משהו שנמצא הרבה יותר גבוה אפילו מכתפיהם של בכירי הקצינים: נורמות. החברה הישראלית רצתה לשדר מסר כאומרת: ``אני רוצה לקבוע נורמה לפיה קצינים בכירים יזהרו מאוד כשהם מקיימים יחסי מין עם פקודותיהם, והנורמה הזו חשובה לי מאוד``. נחזור לענייננו: מה היא הנורמה שלשמה התפטר אותו קצין בכיר, (שבוודאי הוא מצטיין לא פחות מחבריו שבדרגתו)? תשובה: סימן שאלה. לא יודעים, אין תשובה. העיקר שנערף ראש. האם עריפת ראשים זו המטרה? האם זהו הפתרון שימנע חזרה על תקלות דומות בעתיד? הבה נחשוב: מדוע לא נהנו קציני השטח מן המידע שהיה זמין לקצינים הבכירים? מדוע התייחסו הבכירים למידע שהיה ברשותם כהצגה? כאילו הם מהאו``ם? כאילו אין עליהם אחריות פעילה? האם העובדה שקצין, בכיר ככל שיהא, שילם בראשו (סה``כ יקדים את ההסבה מקצועית: בטח מיד ייחטף וימונה כמנכ``ל של איזו חברה) האם זה מה שישנה את הנורמה? האם זה מה שיגרום לכך שמעתה הקצונה הבכירה תבין את משמעות כובד האחריות המוטלת עליה לרבות מעורבות מפורטת בהבנת תמונת הקרב? לא ממש. עריפת הראשים בהחלט יעילה, אבל רק ככדור הרגעה לשיכוך זעמם של ההורים השכולים התורנים. את הנורמה (במיוחד אם איש טרם עמד על קנקנה), עריפת ראשים לא תספיק כדי לשנות. האם רק הקצין הזה (שנטל אחריות והתפטר), האם רק הוא התפוח הרקוב, השאור שבעיסה, ועתה עם התפטרותו נותרנו עם צבא נקי, טהור, ויעיל? או אולי באמת מדובר בנורמה? מה היא? באיזו נורמה מדובר? מהו היקפה? עד אנה היא מגיעה? האם רק אותם קצינים שצפו בתקלה לקו בה? האם היא חלילה פשתה בצה``ל כולו? אולי זרועות בטחון נוספים נגועים בה? אולי כל ההנהגה של ישראל (לא רק הבטחונית) נדבקה בנגיף הנורמטיבי הזה? מהי עוצמתה של הנורמה המסתורית הזו? מהו היקפה? --------- אם נבנה פסיפס של מקרים, אם נצרף לכשל המזעזע בטיפשותו של דובדבן (הכשל הוא כמובן של המפקדים הבכירים), את הכשל של סיירת מטכ``ל (צאלים ב`), את הכשל של השב``כ (רצח רבין), את הכשל של המוסד (משעל), את הכשל של המודיעין (השייטת), וכשלים רבים וסידרתיים של כל מערכות הביטחון של ישראל בשנים האחרונות, תדלק נורה אדומה כדם. בנימין נתניהו המסכן רצה להשתמש לתומו בגוף המפואר ביותר של ישראל: ``המוסד``, וגילה בדרך הקשה שבידיו נותרה רק גוויתו הגוססת של אותו גוף מפואר לשעבר. ישראל של בנימין היא לא ישראל של יוני אחיו, צה``ל של היום הוא לא צה``ל של אנטבה, סיירת מטכ``ל של צאלים ב` היא לא הסיירת של סאבנה. ה``לבן שבעיניים`` - היום הוא כבר אדום כדם. מה קרה? מה נשתנה? בזה אחר זה וללא יוצא מן הכלל זכו כל גופי הביטחון במדינת ישראל להזדמנות כדי להוכ
באמצעות לוויין, באמצעות בכיין, באמצעות מזל``ט, באמצעות טלויזיה במעגל סגור, באמצעות אני לא יודע מה, ישב הפיקוד הבכיר היכן שישב, וצפה (כך לפי הפרסומים) במבצע של דובדבן לכל פרטיו. זוכרים את השירות הסדיר שלכם? יד ימינו של הצבא לא יודעת משמאלו? בתחום הזה לפחות, הרבה חדש כנראה אין תחת השמש: המפקדים שהיו מעורים ובקיאים בכל שלבי המבצע לפרטיו - היו בשטח, וחבורת הגנראלים אשר חסו על זמנם היקר ולא הכירו את המבצע על בוריו, צפו בארוע ב``רימווט קונטרול``. הם באו לראות הצגה. מזכיר לכם את צאלים ב`? הרמטכ``ל דאז רא``ל אהוד ברק, לימים ראש ממשלת ישראל, הגיע גם הוא כדי להנות מהצגה משובחה. לצערו הרב ההצגה בוטלה עקב מחלת אחד השחקנים (בערך . . .). עוד נחזור לכך בהמשך. ובכן, יושבת לה חבורת דגנראלים היכן שיושבת, נהנית משיא הטכנולוגיה, זוכה למידע מעולה בזמן אמיתי, רק יש לה בעיה קטנה: היא איננה זקוקה לו. מי שכן זקוק ואפילו משווע למידע המתקדם הזה, נמצא בשטח ואינו זוכה להנות ממנו. השימוש היחיד שנעשה בו הוא לצרכי שעשועים: ההצגה הכי טובה בעיר. אה, תענוג להיות קצין בכיר. ------------- על הקצין הבכיר שהתפטר הומטרו שבחים בגין צעדו האמיץ. הרמטכ``ל אף שקל שלא לקבל את התפטרותו. מה זה ``לסרב לקבל התפטרות``? א` מתפטר ו``יוצא גבר`` כאומר: ``אני לוקח אחריות``. בא הממונה עליו, מרביץ בו חיבוק עז ואומר: ``לא נוותר עליך``. כאשר שני בכירים התפטרו מלשכת רוה``מ, ברק לא שקל לסרב לקבל את התפטרותם, פשוט לא היתה לו ברירה. כאשר למישהו יש שיקול דעת לסרב לקבל התפטרות זו הצגה. גם אוכלים את העוגה וגם משאירים אותה שלמה: גם לוקחים אחריות, וגם לא. נטילת אחריות נוסח ישראבלוף. יתכן שהקצין שהתפטר הוא באמת קצין מעולה, והתפטרותו היא אבדה לצה``ל. יתכן שבאמת חבל, ויש להצטער על כך שהצבא לא יוכל יותר להנות מכישוריו. בהחלט יתכן. גם כלפי הקצין שהתפטר בעקבות החלטת בית משפט בגין קיום יחסי מין עם פקידתו - יתכן שגם כלפיו אפשר לאמר את אותו הדבר. ואולם יש כאן משהו שנמצא הרבה יותר גבוה אפילו מכתפיהם של בכירי הקצינים: נורמות. החברה הישראלית רצתה לשדר מסר כאומרת: ``אני רוצה לקבוע נורמה לפיה קצינים בכירים יזהרו מאוד כשהם מקיימים יחסי מין עם פקודותיהם, והנורמה הזו חשובה לי מאוד``. נחזור לענייננו: מה היא הנורמה שלשמה התפטר אותו קצין בכיר, (שבוודאי הוא מצטיין לא פחות מחבריו שבדרגתו)? תשובה: סימן שאלה. לא יודעים, אין תשובה. העיקר שנערף ראש. האם עריפת ראשים זו המטרה? האם זהו הפתרון שימנע חזרה על תקלות דומות בעתיד? הבה נחשוב: מדוע לא נהנו קציני השטח מן המידע שהיה זמין לקצינים הבכירים? מדוע התייחסו הבכירים למידע שהיה ברשותם כהצגה? כאילו הם מהאו``ם? כאילו אין עליהם אחריות פעילה? האם העובדה שקצין, בכיר ככל שיהא, שילם בראשו (סה``כ יקדים את ההסבה מקצועית: בטח מיד ייחטף וימונה כמנכ``ל של איזו חברה) האם זה מה שישנה את הנורמה? האם זה מה שיגרום לכך שמעתה הקצונה הבכירה תבין את משמעות כובד האחריות המוטלת עליה לרבות מעורבות מפורטת בהבנת תמונת הקרב? לא ממש. עריפת הראשים בהחלט יעילה, אבל רק ככדור הרגעה לשיכוך זעמם של ההורים השכולים התורנים. את הנורמה (במיוחד אם איש טרם עמד על קנקנה), עריפת ראשים לא תספיק כדי לשנות. האם רק הקצין הזה (שנטל אחריות והתפטר), האם רק הוא התפוח הרקוב, השאור שבעיסה, ועתה עם התפטרותו נותרנו עם צבא נקי, טהור, ויעיל? או אולי באמת מדובר בנורמה? מה היא? באיזו נורמה מדובר? מהו היקפה? עד אנה היא מגיעה? האם רק אותם קצינים שצפו בתקלה לקו בה? האם היא חלילה פשתה בצה``ל כולו? אולי זרועות בטחון נוספים נגועים בה? אולי כל ההנהגה של ישראל (לא רק הבטחונית) נדבקה בנגיף הנורמטיבי הזה? מהי עוצמתה של הנורמה המסתורית הזו? מהו היקפה? --------- אם נבנה פסיפס של מקרים, אם נצרף לכשל המזעזע בטיפשותו של דובדבן (הכשל הוא כמובן של המפקדים הבכירים), את הכשל של סיירת מטכ``ל (צאלים ב`), את הכשל של השב``כ (רצח רבין), את הכשל של המוסד (משעל), את הכשל של המודיעין (השייטת), וכשלים רבים וסידרתיים של כל מערכות הביטחון של ישראל בשנים האחרונות, תדלק נורה אדומה כדם. בנימין נתניהו המסכן רצה להשתמש לתומו בגוף המפואר ביותר של ישראל: ``המוסד``, וגילה בדרך הקשה שבידיו נותרה רק גוויתו הגוססת של אותו גוף מפואר לשעבר. ישראל של בנימין היא לא ישראל של יוני אחיו, צה``ל של היום הוא לא צה``ל של אנטבה, סיירת מטכ``ל של צאלים ב` היא לא הסיירת של סאבנה. ה``לבן שבעיניים`` - היום הוא כבר אדום כדם. מה קרה? מה נשתנה? בזה אחר זה וללא יוצא מן הכלל זכו כל גופי הביטחון במדינת ישראל להזדמנות כדי להוכ