הבחירה שלך להתייחס לדברי במסגור סביב ההמנון,
מראה שההתייחסות לשורה מתוך קדיש במסגור סביב הקדיש היא לא התייחסות מופרכת.
תודה שעזרת לי להעביר את הנקודה שלי.
מתפלא אני על כבוד הרבנית ששכחה מה שלמדונו רבותנו עליהם השלום
"שכל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם"
שניכר שאין היא כתבה מאמר זה שכן לסמלאניות מסוג כבוד תורתה אין יכולת ביטוי כזו.
אם כן הדרא קושיא לדוכתא, מי כתב מאמר זה ועל מה ולמה לא הובא מקורן?
טפש, אני לא צריכה "ללכת וללמוד". מעשיית חז"ל בנושא ידועה
לכל משכיל: לאחר שנטש עמרם את יוכבד (ועשו זאת זכרים רבים, מייאוש העבדות), הילדה מרים שכנעה אותו לחזור ולחיות בזוגיות עם אמה. וכעבור זמן לא רב, נולד משה.
זו כמובן מעשיה. אחת ממעשיות חז"ל. אך האם יש פה חרדי המצטט דברי אשתו או דברי אשה אחרת, נניח תלמידת-חכמות? האם מישהו מחזלז"לינו ציטט דברי ברוריה אשת ר' מאיר, אמר דברים בשם אומרתם?
התלמידה-חכמה שאחד החז"לזלים פגשה בדרך, ועמד ושאל אותה די באריכות על הכיוון שעליו ללכת בו. עמדה ברוריה ועשתה אותו לצחוק: אמרה לו שהיה עליו לנסח דבריו בקיצור נמרץ ("היכן ל....?"), שהלא החליטו "חכמים" ש"אין להרבות שיחה עם האשה". חחחחח.
אבל האם ציטט מי מהחז"לזלים בבתי מדרשותיהם רעיון של ברוריה?בשם אומרתו? ואם ביקשה לפסוק הלכה, האם מישהו מהחז"לזלים קיבל את דבריה?