חֹשֶךְ לְחֹשֶךְ

חֹשֶךְ לְחֹשֶךְ

חֹשֶךְ לְחֹשֶךְ

יָמִים קְצָרִים, חֹשֶךְ לְחֹשֶךְ
לֵאוּת מַעֲשֶֹה, לֵאוּת מַחְשָׁבָה
לַשָֹּוְא מְנַסֶּה לְדַמְיֵן אֵיזֶה אֹשֶר
לִפְנֵי שֶׁנִּלְקָח אֵל הַחֹשֶךְ הַבָּא

יָמִים חֲרֵבִים, סְדוּקִים עָד כְּאֵב
זְמַן שׁוֹתְקָנִי רְקָמוֹת מְעֵכֵּל
בְּנַחַל אַכְזָב מְבַקֵּשׁ לַשָֹּוְא גֵּב
לְלַחְלֵחַ שְׂפָתַיִים, מְעַט לְהַקֵּל

יָמִים בְּלִי כִּוּוּן, בְּלִי דֶּרֶךְ וָיַעַד
בִּרְחוֹב בְּלִי מוֹצָּא, אֲשֶׁר בּוֹ אֲנִי גָּר
כַּדוּר אֲדַמְדַּם שׁוֹקֵעַ מִבַּעַד
חַלּוֹן הַחַיִּים, הַהוֹלֵךְ וְנִסְגָּר.
 

שמים1

New member
חַלּוֹן הַחַיִּים, הַהוֹלֵךְ וְנִסְגָּר

בקריאה ראשונה השיר שיקף לי אקטואליה
לדמיין אושר , איזה אושר לפני שיגיע החושך הבא , הפיגוע הבא , האובדן , הכאב .
הימים קצרים , ימי חורף אך עמוסים לעייפה בכאב .
חיבור חושך לחושך יוצר חושך אינסופי , יוצר תחושה שאין תקווה לאור - מוות
והבית האחרון בשיר משקף זאת באמירה קשה וכואבת
חַלּוֹן הַחַיִּים, הַהוֹלֵךְ וְנִסְגָּר.

הבית האחרון בשיר מהווה פתח לעולמו הפרטי של הדובר בשיר
רחוב בלי מוצא , והרחוב יכול להיות איבוד הדרך , השמש שוקעת בלי דרך ויעד ...
סוגרת על האור , על התקווה .

שיר קשה , כתוב נפלא .
 
יפיפה.

יָמִים קְצָרִים, חֹשֶךְ לְחֹשֶךְ
לֵאוּת מַעֲשֶֹה, לֵאוּת מַחְשָׁבָה
לַשָֹּוְא מְנַסֶּה לְדַמְיֵן אֵיזֶה אֹשֶר
לִפְנֵי שֶׁנִּלְקָח אֵל הַחֹשֶךְ הַבָּא
&nbsp
כתיבה מהודקת, מקצועית, טכנית ברמה מעולה מבחינה רעיונית גם מעולה רואים את הצער, את היגון, את החשך - מחשך אחד לחשך אחר, מכאב לעוד כאב מעין מעגל אין סופי של חשכים. של אפל כואב.
&nbsp
יָמִים חֲרֵבִים, סְדוּקִים עָד כְּאֵב
זְמַן שׁוֹתְקָנִי רְקָמוֹת מְעֵכֵּל
בְּנַחַל אַכְזָב מְבַקֵּשׁ לַשָֹּוְא גֵּב
לְלַחְלֵחַ שְׂפָתַיִים, מְעַט לְהַקֵּל
&nbsp
- הנה עכשיו אתה עובר אל הימים, אל האור, אבל מה הם? לא אטומים, הם סדוקים, נכנס החשך, פה
&nbsp
"בְּנַחַל אַכְזָב מְבַקֵּשׁ לַשָֹּוְא גֵּב
לְלַחְלֵחַ שְׂפָתַיִים,"
&nbsp
בנחל באותו נחל הזה שאין בו מים אתה רוצה לגעת במים, במתיקות, התקווה, אבל הכל לשווא הכל מחשך אל חשך, הכל הוא סוף, מוות, יאוש.
&nbsp
יָמִים בְּלִי כִּוּוּן, בְּלִי דֶּרֶךְ וָיַעַד
בִּרְחוֹב בְּלִי מוֹצָּא, אֲשֶׁר בּוֹ אֲנִי גָּר
כַּדוּר אֲדַמְדַּם שׁוֹקֵעַ מִבַּעַד
חַלּוֹן הַחַיִּים, הַהוֹלֵךְ וְנִסְגָּר.
&nbsp
פה אתה כבר מראה את המצב הנתןל, שוב אומר " בלי דרך ויעד" כלומר אין שום מסלול, כל השיר הזה נע על היאוש ,על הערטל ,על הנסתר, על מה שכן רצית לגעת בו, להרטיב אבל לא הצלחת, ולבסוף המשפט החזק " חלום החיים הולך ונסגר" כלומר זהו הוא המעגל האחרון, אחרי כל החיפוד, רצון לגום מים, חהתרטב, הגיע הסוף, ויש את "הסגירה" או במילים פשוטות המוות, הסיום, הגזרה, הסוף.
&nbsp
לסיכום: שיר קשה, כואב, וחזק, כתוב ברמה מקצועית, אהבתי, אשמח לראות עוד יצירות שלך ושתהיה פעיל אשמח להכיר עוד את כתיבתך, עניינת אותי.
 

aiziq

New member
ימים לבנים ארוכים...

השיר הזה של גולדברג צף ועלה בי ונדמה לי שהשיר שלך משוחח עמו, גם אצל גולדברג הימים נושקים זה לזה מבלי שיתרחש בהם דבר מה שיבדיל אותם זה מזה- שגרה ארוכה ורציפה כמו גשר, שאפילו הלב מתרגל אל הקצב של עצמו ונרדם משעמום.
אצלך אין את התעתוע שמספקת גודלברג בדברה על הרע במושגים של הטוב ( אור, לבן, תינוק ממלמל שיר ערשו) אתה ישיר הרבה יותר ועוסק בחומרים הקשים. השיר מביע באופן מצויין ובכמה וכמה שדות מטאפוריים את אמירתו. טוב שעצרת אחרי שלושה בתים, מעבר לשלושה כבר היה נרשם אצלי ניג'וס

שלושת הבתים עשויים בצורה מוקפדת שתורמת את נוקשותה הצורנית לרעיון שמדבר על מצב נוקשה, מעגל שלא ניתן להימלט ממנו.
החריזה והחרוזים מבריקים! ואם אכן גולדברג כפי שניחשתי היא ממורותיך (כלומר השפיעה עליך בשירה) אתה ללא ספק מתלמידיה הטובים


ברוך הבא לפורום, מאחל לך השתלבות נעימה!

איציק.
 
אני קשרתי לסוגיה התלמודית .אדם מרגע לידתו הולך לקראת מותו

בין החושך בבטן אמו. לחושך במאפליה.
וכל הדרך בינם.
כתוב נפלא חריזה ומיקצב .אהבתי מאד .
צ'י
 
קראתי את השיר ואני לא מוצא קשר...

איזה קשר מצאת? אולי כ השיר מעגלי ולא משתנה? אם כן זה הקשר שמצאתי, כי השיר של יעקב לטעמי הרבה יותר קשה ועצוב...
 
תודה

תודה לכם על התגובות ועל קבלת הפנים החמה לפורום. בהחלט אעלה עוד בקרוב.
אני אוהב לכתוב בחריזה (בעיקר מסורגת), אבל לא רק. אינני "מקצועי" במובן שזה לא עיסוקי ומעולם לא למדתי לכתוב אלא מקריאה של אחרים (בהחלט אוהב את שירתה של לאה גולדברג והיא משפיעה על כתיבתי). כן משתדל לכתוב מוקפד וללטש. עניין של אופי אולי...
אוהב שירה מכל הסוגים כאשר היא מדברת אלי.
שוב תודה!
יעקב
 
החכמה היא ביתו של הניסיון לאונרדו דה וינצ'י

לא צריך ללמוד בשום מוסד כדי לכתוב שירה אפילו להפך, לפי דעתי כל הסדנות לא באמת עוזרות ל]ני 50= 100 שנה לא היה דבר כזה לפי ידעתי והיו משוררים גדולים, כתיבה טובה זה כי א. אתה בעל נפש עמוקה ויש לך מה לומר ב. למדת את הטכניקה מאלו שקדמו לך ( כמו שאתה עושה ) ג. אתה מוכן להשתפר כל הזמן ולהתקדם זה דעתי אין צורך ללמוד, זה דעתי.

וזה שזה לא מקצועך זה בסדר משורר זה די תחביב אף אחד לא מתפרנס בארץ משירה כולם גם עובדים, כל המשוררים הגדולים. זה תוספת יש כאלו שזה ממש מרכז חייהם ואחרים שזה יותר שולי זה הכל...
 
אפשר ללמןד הרבה מלאונרדו אני מוכרח לומר שהוא הדמות

היחידה שאני אומר שאני מעריץ ( לטעמי אחד המוחות הגדולים ביותר אם לא המוח הגדול ביותר מדהים פשוט). ואני שמח שאהבת הוא כתב הרבה פנינים זה אחד הוא למד לא מספרים אלא דרך הניסיון. אני לעומתו לא אני גם וגם...
 

שמים1

New member
יעקב

נשמח מאוד לשירתך
ונשמח מאוד לתגובותיך ליוצרים בפורום .

ברוך הבא לפורום הנעים שלנו
 
למעלה