חַיִּים

שמים1

New member
חַיִּים

מִבַּעַד לְחַלּוֹן חַדְרִי , חַיִּים .
דְּבוֹרִים עֲמֵלוֹת
צִפּוֹרִים מְזַמְּרוֹת .
יְלָדִים בְּגַן צִבּוּרִי
רוֹעֲשִׁים נַדְנֵדוֹת .

פּוֹעֲלֵי בִּנְיָן בְּהַשְׁלָמוֹת
שׁוֹזְרִים בַּעֲרָבִית מַחְרוֹזוֹת .
שֶׁמֶשׁ בּוֹעֶרֶת מֵעַל לָרָאשִׁים
יַלְדֵי הַגַּן הַצִּבּוּרִי אַט אַט נֶעֱלָמִים .

אֲנִי
הַחַלּוֹן שֶׁלִּי
וְהַחַיִּים .
 

כנרת לי

New member
חיים שוקקים :)

חיים מגוונים בקולותיהם - זימזומים, ציוצים וצחוק ילדים.
הרבה חיים בך ומחלונך, וכמה טוב ששבת להפיח חיים גם בפורום


המשך חג תוסס ושמח :)
כּנרת~~
 

שמים1

New member
כנרת תודה לתגובתך וקריאתך

החיים הם מעבר לחלון
לעיתים מבפנים הדברים נראים אחרת .

חג שמח
 
עברתי ליד ביתכם

ראיתי את הבית יפה ומזמין
ואין כמותו עוד אי שם בחלד.
רבבות חדריו שופעים הבטחה,
בית אוצרות, אתגר וערגה.
ראיתי אתכם בביתכם המופלא,
שנים ראיתיכם עד קצה הדרך, עד סופה.

כה יפים הייתם בו, תוססים, שוקקים.
ראיתיכם מקרינים רגשות, אור ואהבה.
נשמתי את בדל הריח שזלג אל מסלולי,
קלוש הגיע – אבל מבטיח נצורות.
שמעתי קולכם הקולח -
מערסל בתוכו צחוק, תשוקה ורוגע.
לשווא שלחתי ידיי לגעת בשולי משכנכם,
רק רפרוף של מגע רמז לי על יפי אוצרכם.
צל ביתכם נפל עלי, כהה, מטושטש, רומז.
צילכם היה לי תחליף לכל אשר קלטו חושיי,
לכל אשר אצרה דעתי אודותיכם.
לעיתים נדמה היה לי כי הגעתי עדיכם,
כי צעדיי עוברים את שערכם הפתוח לרווחה,
אבל תמיד בסופו של יום,
עצבתי – כי הנה חלום.

עברתי על ידכם – חיים!
 

tagmdd

New member
היי

מעניין אותי אם הבחירה במושאים שמעבר לחלון מתארים תמונה שהייתה בדיוק כך בעת הכתיבה, או שיש כאן בחירה במושאים לצורך העברת המסר שבשיר, גם אם לא מדובר בתמונה אמיתית. בייחוד הדברים נכונים בעיני לגבי פועלי הבנין.

המטאפורה מוכרת של החלון העושה הבחנה בין החיים בחוץ לבין הדובר המביט מן החלון החוצה מוכרת מצד אחד, אך מומחשת היטב, עד כדי כך, שהדוברת בוחרת שלא לומר דבר על מה שקורה בפנים, בצד של החלון בו היא נמצאת.

הייתי מוותר על ה 'חיים' בשורה הראשונה של הבית הראשון. יוצר לטעמי חזרה על מה שמתואר ממילא בצורה יפה, ומסתבר בבהירות בשורה המסיימת.
 
למעלה