רגע רגע ../images/Emo124.gif
האין לא שייך שיש הלכה מן התורה שקנאין פוגעין בו ?! כתבת : בעילת גויה אינה איסור דאורייתא, גם לא הלכה למשה מסיני, רק "קנאים פוגעים בו" כלומר יש לגיטימציה לאדם מן הצד "לצאת מהכלים" למען כבוד ה`, ומשמע מכל מקום שההלכה המפורשת מן התורה שהבועל ארמית, קנאין פוגעין בו. עיין ברש"י בסוף פרשת מטות שנתעלמה ממשה הלכה. אין מדובר ב'לגטימציה'. מדובר בכך שקנאין פוגעין בו מן התורה. בקשר לדבר השני המדובר כאן, אני נמנע מלהגיב בפרהסיא על נושאים כאלו. אבל, יש להבחין בכלל מהי עבירה חמורה ביותר ומה חמורה פחות. אני איני יכול לאמוד בכאלה. אלא שיש מושג הנקרא 'חמור מכל'. חמור ייתכן שהפגם שבו אוי אוי אוי. פרט לכל מה שהוא גורם בירידת מדרגות רוחניות. וזה מבלי להיכנס לחומרת האיסור בעצמו שהוא גדול ורב. בשביל לחטוא בכזה, חייב יצר הרע בדרך כלל לגרום לאדם להשתטות ולו לרגע. שם רואים בבירור, הרבה יותר מבשאר איסורים, את המציאות והתממשות של מה שאמרו חז"ל במסכת סוטה (ג' ע"א) ריש לקיש אמר אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות שנא' איש איש כי תשטה אשתו וגו' (במדבר ה. יב) תשטה (בשי"ן ימנית) כתיב. יום טוב.