זרע לבטלה

[קוטל חרקים]

זרע לבטלה

(או: אוננות גבר) מה מקור האיסור? דאורייתא או דרבנן? ומה הסיבה שאסור?

 

[liorbs88]

המשך לשאלה של קוטל חרקים....

מה זה בכלל דאורייתא ודרבנן שאומרים בתחנון? תודה וסליחה על הבורות

 

[asaf2000]

תשובה

איסור דאורייתא זה איסור מהתורה, איסור דרבנן זה גזירה של חכמים.

 

[דניאל בן אליעזר]

אם אפשר להוסיף

רבנן זה לאו דווקא גזרה של חכמים אלא גם תקנת חכמים (שהיא לאו דווקא גזירה..) או מנהג ישראל שאומץ על ידי רבנים והפך להלכה מחייבת או אפילו במקרים מסויימים "נחשב" הוראה מדברי נבואה כ"דרבנן"

 

[asaf2000]

תשובה

ראה כאן. ולשון הקיצור שולחן ערוך: "אסור להוציא שכבת זרע לבטלה ועון זה חמור מכל עבירות שבתורה. ואלו שמנאפים ביד ומוציאין זרע לבטלה, לא די להם שאיסור גדול הוא אלא שהעושה זאת הוא בנדוי, ועליהם נאמר ידיכם דמים מלאו וכאלו הורג את הנפש. וראה מה שכתב רש"י בפרשת וישב בער ואונן שמתו בחטא זה. ולפעמים בעונש זה חס ושלום בנים מתים כשהם קטנים, או שיהיו רשעים והוא בא לידי עניות". "אסור לאדם שיקשה את עצמו לדעת או שיביא את עצמו לידי הרהור אשה. ואם בא לו איזה הרהור יסיע את לבו מדברי הבאי לדברי תורה שהיא אילת אהבים ויעלת חן, ואין מחשבת עריות מתגברת אלא בלב פנוי מן החכמה, ויזהר מאד שלא יבא לידי קישוי. לפיכך אסור לאדם לישן על ערפו ופניו למעלה, או לישן ופניו למטה אלא לישן על הצדדין שלא יבוא לידי קישוי ולא יישנו שני רווקים יחד ולא יסתכל בבהמה ועוף כשמזדקקין זכר לנקבה ואסור לרכוב על בהמה בלא אוכף". אתר עצת נפש.

 

[קוטל חרקים]

איך יתכן שהעוון חמור מכל העבירות?

כשאיסור זה כלל לא כתוב בתורה? היתכן שאיסור דרבנן (?) יהיה חמור יותר מכל איסורי התורה?

 

[דניאל בן אליעזר]

תראה

(אני לא רב) כתוב בשולחן ערוך, יותר נכון בטורים שם, (לא זוכר באיזה מהם) שהוא חמור מכל עבירות לא תעשה שהן "לאו" (כלומר לא חמור יותר מעבירות שיש עליהן עונש כרת או מיתה בידי שמיים או מיתת בית דין) והאיסור נרמז בתורה ומפורש באופן ברור במקורות אחרים. ראה שיש בכלל איסורים שלא כתובים בתורה והם חמורים אף יותר כמו "לבעול ארמית" כלומר שזכר יהודי ישכב עם גויה.. לא מופיע בתורה ומקובל שיש על זה עונש כרת... וזה נחשב תורה למשה מסיני.

 

[קוטל חרקים]

נראה שיש לך טעות...

בעילת גויה אינה איסור דאורייתא, גם לא הלכה למשה מסיני, רק "קנאים פוגעים בו" כלומר יש לגיטימציה לאדם מן הצד "לצאת מהכלים" למען כבוד ה`, ועצם האיסור בבעילת ארמית הוא דבר מובן מאליו שאין צורך לכתוב אותו במפורש (זה ההסבר ששמעתי פעם). אבל מכאן ועד לשאלה שלי הדרך ארוכה, מה המקור והסיבה לאיסור לאונן? בספרים שלנו (בעיקר בספר הזוהר) מרבים לדבר על כך כעוון חמור ביותר, אך הסימוכין לכך מהתורה הם רק אלו: "לא תנאף" - וחז"ל מפרשים שמדובר על להביא ביד או ברגל וכו`; 2. מעשה ער ואונן שהזכרת פה. אבל כמדומה ששתי המקורות האלו אינם אלא אסמכתאות, משום ש"לא תנאף" במובנו הפשוט הוא גילוי עריות, ומעשה ער ואונן בפשטות היה החטא כרוך בזה שלא רצה להפרות את תמר (דש מבפנים וזורה מבחוץ) ולא בעצם השחתת הזרע.

 

[קוטל חרקים]

ועוד משהו:

אם זה איסור דאורייתא, למה אין על זה עונש "מלקות"?

 

[אביעד שר שלום]

רגע רגע ../images/Emo124.gif

האין לא שייך שיש הלכה מן התורה שקנאין פוגעין בו ?! כתבת : בעילת גויה אינה איסור דאורייתא, גם לא הלכה למשה מסיני, רק "קנאים פוגעים בו" כלומר יש לגיטימציה לאדם מן הצד "לצאת מהכלים" למען כבוד ה`, ומשמע מכל מקום שההלכה המפורשת מן התורה שהבועל ארמית, קנאין פוגעין בו. עיין ברש"י בסוף פרשת מטות שנתעלמה ממשה הלכה. אין מדובר ב'לגטימציה'. מדובר בכך שקנאין פוגעין בו מן התורה. בקשר לדבר השני המדובר כאן, אני נמנע מלהגיב בפרהסיא על נושאים כאלו. אבל, יש להבחין בכלל מהי עבירה חמורה ביותר ומה חמורה פחות. אני איני יכול לאמוד בכאלה. אלא שיש מושג הנקרא 'חמור מכל'. חמור ייתכן שהפגם שבו אוי אוי אוי. פרט לכל מה שהוא גורם בירידת מדרגות רוחניות. וזה מבלי להיכנס לחומרת האיסור בעצמו שהוא גדול ורב. בשביל לחטוא בכזה, חייב יצר הרע בדרך כלל לגרום לאדם להשתטות ולו לרגע. שם רואים בבירור, הרבה יותר מבשאר איסורים, את המציאות והתממשות של מה שאמרו חז"ל במסכת סוטה (ג' ע"א) ריש לקיש אמר אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות שנא' איש איש כי תשטה אשתו וגו' (במדבר ה. יב) תשטה (בשי"ן ימנית) כתיב. יום טוב.

 

[קוטל חרקים]

נראה לך שהתשובה מספקת?

לא, חלילה, לא חיפשתי "היתר" לאונן, גם לא להמעיט בחומרתו של האיסור, שאלתי מסתכמת ב: האם זה מדאורייתא, מדרבנן, הלכה למשה מסיני, או אולי בעיה מוסרית-השקפתית גרידא? אם יש לך תשובה לשאלה הספציפית - אשמח לשמוע, כמובן בציון מקור. תודה.

 

[אביעד שר שלום]

ושוב

אני מעדיף להתייחס למה שכתבת : בעילת גויה אינה איסור דאורייתא, גם לא הלכה למשה מסיני, רק "קנאים פוגעים בו" כלומר יש לגיטימציה לאדם מן הצד "לצאת מהכלים" למען כבוד ה`, והערתי שקנאין פוגעין בו, זו ההלכה. ולא כפי שנראה מדבריך, כאילו אם קנאין פוגעין בו היינו לגיטמימציה, שמתרת לאדם לצאת מן הכלים. קנאין פוגעין בו מדאורייתא. כל השאר לא מענייני בפרט לא בשרשור בפרהסיא. ולא ניסיתי חלילה לומר שיש מי המחפש היתר לזה.

 

[קוטל חרקים]

טוב, שמעתי!

למרות שאני חולק עליך בהגדרה המדוייקת של "קנאים פוגעים בו", אינני רוצה להטות את השרשור לנושא אחר, אם אתה מתעקש לשמור על שתיקה בנוגע לשאלתי - זכותך, (רק קח בחשבון שאין פורום מתאים יותר לשאלה בכל מרחבי תפוז) אני בינתיים מצפה לתשובתו של הרב.

 

[אביעד שר שלום]

חלילה. אינך חולק עלי

בהגדרה של קנאין פוגעין בו. צא ולמד. נתעלמה הלכה ממשה. ובדוק בחז"ל ומצא שפינחס ידע את ההלכה המפורשת של קנאין פוגעין בו. אינך חולק 'עלי' כלל. וחבל"ז כרגע.

 

[אלי ו.]

שאלת שאלה קשה

בשו"ע והרמב"ם לא מסתמכים על בראשית ל"ח, כך שניתן להבין שמדובר מדרבנן. בגמרא ר' יוחנן כן מסתמך במסכת נידה על בראשית ל"ח ומכאן היה ניתן להבין שמדובר באיסור מדאורייתא. הגהת השו"ע מתירה רכיבה ללא אוכף (אלא עם מרדעת) ופירש העזר מקודש שהקלו מכיון שמדובר באיסור מדרבנן. זאת לעומת רש"י בפירושו לבראשית ל"ח בהחלט רואה באיסור מדאורייתא. קטונתי מלענות לשאלתך, הבאתי מספר מקורות שאולי יסיעו לך. מצורף גם קישור לשרשור בנושא מפורום אחר. (הוא לא נוגע ישירות בשאלה ששאלת אבל אם הנושא מענין אותך..) שים לב לא כל הדעות בשרשור הן של אנשים שומרי תורה ומצוות.