זקוק לעיצה

gal70

New member
זקוק לעיצה ../images/Emo6.gif

מצורף כתב ידי לניתוח. אשמח אם תחוו דעתכם. תודה
 

shamon51

New member
ניתוח

הי אמיר, הכתב עצור, ויש מקום להיפתח ולדעת להנות יותר. רצון חזק לקרבה עם אנשים, אבל קושי גדול בלהביע רגשות. אין לפחד מהבעת רגשות
או לפחד מכשלון. קושי בהשתלבות בעבודה עם אנשים, צריך לשפר את יכולת ההקשבה ושיתוף הפעולה. הערכה עצמית צריכה דחיפה, יש צורך ביותר אסרטיביות ו"דרייב" ארגון טוב ועבודה לפי כללים, יושר. קבלת החלטות על פי חשיבה ולא לפי רגשות יכולת קליטה של פרטים (חישה) וללא מחשבות "מעופפות" המקצוע שבו אתה עוסק נראה מתאים לאישיות שמעון
 
והנה כתב תרגול לאחרים ול מילי 7

האין גם בו חווית גובה מפצה ? ניתן לראות זאת בפתיחות מ' ד' "מהנדס" - ג' ראשונה "גרפולוגי" פ' "מפורט" א' מ' "אמיר" - נ' "מהנדס" - ק' "במקצוע" הפלא ופלא, גם בכתב זה יש לנו אותיות גבוהות לצד נמוכות כמו בכתב הקודם, ולפעמים חווית הגובה/נומך באותה אות ממש: מ' "אמיר" א' "ואולי". עד כאן חלקי ומי שרוצה לנסות ולהסביר את המחברת של מילי 7 לאור הכתב הנוכחי - מוזמן. אגב, יש גם שסעים ברווחי אותיות.
 

קרןרווה

New member
זה לא כתב מפצה

כתב מפצה נקרא כך רק כשאחד האזורים מוזנח כמעט לחלוטין ולכאורה "על חשבונו" מפותח אזור אחר. בדוגמא שלפנינו יש אמנם אזורי כתב מודגשים, אך האזור האמצעי עדיין קיים, חי, מתפקד ונושם
 

shamon51

New member
החריגה למעלה

במיוחד ב "מ" מתחיל מלמעלה ויורד למטה. אולי רמז לשאיפה של התעלות שלא מתקיימת. ה "ל"-ים שלדיים עם זווית חדה למעלה סימן לתיסכול בהגשמה וחוסר יכולת להשתלבות
 

PreDirector

New member
מוזר

הייתי מצפה לאותיות קטנות יותר ממהנדס אלקרוניקה למרות ששאר הסימנים מראים יכולת אנליטית גבוהה אולי האותיות הגדולות והפלישות והקיפוחים קשורות יותר לאופי מאשר לשכל ,על איזה קונפליקט בין השכל הישר וההגיון ל"אני הנמוך" שרוצה להשיג גם הוא משהו שאולי הבנאדם הזניח במהלך לימודיו (??????)
 

PreDirector

New member
ואם הניחוש הוא נכון?

בכל מקרה אני רק מנסה ללמוד. מכל המתחילים-מתקדמים וכמובן גם מהניתוחים שלך(שאני מאוד נהנה לקרוא). זו באמת ההתרשמות שקיבלתי.
 
אני מבין וזה גישה נכונה, אבל אם ללמ

כדאי להבין תחילה את התופעה בכתב של יהודה, שהוסברה, ודרך אי אילו עקרונות מנחים וכלים שדרכם הגענו לפרשנות בכתב ההוא להגיע לאיזה כוון בכתב הזה. בכל מקרה תקבל חומר בנידון.
 
"כתב מפצה" נשמע גרנדיוזי מדי

ציינת ובצדק שהאזור האמצעי עדין קיים, חי, מתפקד ונושם, כפי שגם בכתב של יהודל'ה האזור האמצעי, או לפחות חלקו המוטעם, חי וקיים, מתפקד ונושם - לפחות באותם פעמים שהוא משחק בסדרות הטלוויזיוניות שלו. אם כי יש אומרים שהוא 'קיים' אך לא מגדולי השחקנים. האם אין בחריגה שמודגמת במגמת הגובה, שפותחת בנקודת רום כלשהי, בגדם פותח שעוד יותר מרתק לגובה ומשהה את הירידה, משום פיצוי שבו האיזור האמצעי מספח אלמנטים ששייכים לאיזור העלי ? ואילו הוא עצמו, במקומות אחרים קטן ומוזנח יותר ?
 

קרןרווה

New member
גרנדיוזי או לא - זה לא אני המצאתי

אלא מסייה קרפה-זמין, מייסד הגרפולוגיה המודרנית .. אם שייקה יואיל אולי יוכל לתת לך את ההפנייה הקונקרטית בספרות. החלק האמצעי של יהודלוי פחות חי ונושם, ויותר מקופח לדעתי הענייה. לגבי השאלה ששאלת בסוף - ייתכן שזה עקב עייפות יתר, אך לא ממש הצלחתי להבין אותה. תוכל לפשט את השאלה גם לאיטיים ושפוכים כמוני?
 
כבודו של מסייה קרפה-זמין במקומו

ואין לי שום מחלוקת בעניין זה אתו וגם לא אתך, התיאור שנתת לנושא הוא מדויק ונכון רק תיקנתי שיש אין סוף וריאציות ומינון של 'הפיצוי', בחלקם דומיננטיים בכל הכתב, בחלקם במוקד מסוים, לכן הצעתי לדבר על תופעה של פיצוי, שזה קונקרטי יותר וניתן להפנות לסימנים ולראות ספציפית בכתב מסוים היכן הפיצוי בא לידי ביטוי. לגבי מה שציינתי בסוף, פלישה של איזור אמצעי לאיזור העלי באמצעות הגבהה של קו אנכי, נותנת ביטוי לחוויה מפצה באפיקים הרוחניים, וכל העקרונות שפורטו ע"י מילי 7 ועל ידך תופסים לגביה. ואילו החלק המקופח הוא בקטעים אחרים באיזור האמצעי - קטעים נמוכים ומקופחים.
 
ולגבי יהודה, אני מסכים שגם הנמוכים

וגם הגבוהים לא מספיק חיים ונושמים והתמדה בהרכב כזה זה לא ענין של מה בכך, ויתכנו תופעות נילוות. אף אחד לא אמר שהפיצוי חייב לנשום. חיידק אינטלקטואלי שחוקר כל שעות היממה את "מקורות הצבע הכחול ב ים סוף" חי ונושם נתונים וצבעים כחולים מבוקר ועד ערב אך בו עצמו כבר מזמן אין שום דבר חי.
 
קרן, למיטב ידיעתי קרפייה ז'מן מעולם

לא עסק בכך. ויותר מכך, התיאוריה של איזורי הכתב השונים ומשמעותם הסימבולית, היא פיתוח של מקס פולבר השוויצרי. בקלאסיקה הצרפתית (מישון, קרפייה ז'מן ותלמידיו) מעולם לא עסקו במשמעות הסימבולית של האיזורים, וגם לא עשו שימוש במונחים פסיכולוגיים כמו פיצוי (שלקוח ממשנתו של אלפרד אדלר). התיאוריה הגרמנית הפולבריאנית הזו, חדרה לגרפולוגיה הצרפתית רק בתקופה הרבה יותר מאוחרת.
 
למעלה