זקוק לעזרה

[חיוך נצחי]

../images/Emo140.gifברוך הבא בוש בוש!

התחושה שאנחנו יכולים בלי, היא בדרך כלל, בגלל שאנחנו עם... לא יזיק אם תנסה כמה ימים בלי, תראה איך אתה מרגיש בכיתה, איך הקשב שלך ואם אכן אתה מצליח להיות מרוכז מספיק בלי. אל תצפה ליותר מדי, סביר להניח שתחוש מהר מאוד כי הריטלין אכן עוזר ומשפר את יכולתך להקשיב ןללמוד וכי אתה זקוק לעזרתו. טוב וחשוב שאתה מודע וכך תוכל לעקוב בעצמך. חשוב ליידע גם את המחנכת, שתעזור לך לעקוב אחרי הריכוז שלך. לא תמיד אנחנו שמים לב. לא יזיק גם לשמור כדור או שניים בתיק בי"ס, למקרה ש... תחזור לספר לנו?

 

[I am ADiDi]

אני ADHD וכמו עוד הרבה אחרים כאן

גם לא אובחנתי עג מעבר לגיל 30 והסתדרתי לא רע בבי"ס ברב המקצועות וגם סיימתי תואר באוניברסיטה ובכלל לא חשבתי שיש לי בעיה (חוץ מלזכור סיפורים משעממים ותאריכים בהסטוריה), כך שעליתי של הבעייה בגיל מאוחר יחסית. ואני לא יחידה כאן שעברה את זה. המסקנה היא שכנראה ניתן ללמוד יפה גם עם השקעה וחיזוקים ולהוציא ציונים גבוהים גם בלי ריטלין. אבל יש לזה כמובן מחיר - אם אני מפנה יותר מאמץ להתרכז ביעור אז אני מתעייפת מהר, חסרת כוח, עייפה ואין לי כוח להשקיע בחיי חברה ואז מאבדת את כל החברות (זה קרה לי בסוף היסודי למשל) אני גם נהיית חסרת סובלנות, עצבנית, לא נחמדה ולא מתחשב, ופוגעת גם בקשרי המשפחה שלי. אני לוקחת ריטלין רק כשאני צריכה (כדי לקרוא מאמר ארוך ומעייף, כדי להתחיל משימה שלא ברור לי מאיפה להתחיל אותה וכו') כי בד"כ אני מתפקדת טוב גם בלי, אבל בכל מקרה שאני מרגישה צורך לקחת - אז נראה לי שזה עדיף מאשר להקלע למערבולת רגשות עצבנית ולחיכוכים עם הסביבה. מאחלת לך שתדע לדעת מתי אתה באמת צריך את הריטלין ולא תצא נגדו מתוך עקרון ש"אפשר לנצח את התסמינים", כי כל נצחון כזה עלול לגרום לך להפסדים גדולים יותר בחיים.