והטעם שאברהם עומד עליהם
שכן הדין הוא שאסור לשים בשר על שולחן שיש חשש שיאכלו עליו גבינה אחר שיאכלו בשר. ואפילו אם יושבים ע"י השולחן שני בני אדם, והאחד רוצה לאכול בשר והשני גבינה, אסור לעשות כן אם הם מכירים זה את זה, משום שאינם מתביישים זה מזה, ועלול האחד להושיט ידו לצלחת חבירו ולקחת קצת. ולפי שאברהם הביא להם חמאה וחלב ובשר, עמד שם אברהם, כי בכך יתביישו מפניו ולא יושיטו יד לאכול זה מזה. ואם אחד יבקש לאכול גבינה אחר בשר, יזכירו. ובלמדנו כל זה אנו רואים עד כמה היתה ידו של אברהם פתוחה לכבד הבריות. (מתוך "מעם לועז")