זקוקה לעצתכם

[PinkWin]

זקוקה לעצתכם

אני בת 20, ויש לי חבר קרוב ל-3 שנים. כמו בתחילת כל קשר, יש חיזורים הפגנת אהבה, משיכה... כיום אפשר להגיד שכמעט אין. נכון אמנם אני צעירה,בת 20, לא יצא לי להיות בהרבה קשרים רציניים בעבר, אבל אני יודעת שאני אוהבת אותו מאוד והוא מאוד חשוב לי. לאחרונה(בערך חצי שנה אפילו פחות) יש בינינו המון ריבים, חלקם גדולים חלקם קטנים. הסיבות לריבים, לפחות מבחינתי, הם קשורות ליחס שהוא העניק לי. הוא נתן לי הרגשה ש'הוא מתבייש בי'( לא ראיתי את המשפחה, חברים...), אולי חלק מכם יגידו, so what? אז לא ראית תמשפחה, אבל לי זה מפריע. זה גרם לי לחוסר ביטחון ענקי. לאט לאט הכאב והעצב התצברו והיחסים שהיו פעם נעלמו. אולי זו באשמתי, אולי לא.. היתה לי תחושת בטן שמשהו לא בסדר, והחלטתי לבדוק לו משהו בפלאפון. וראיתי הודעות מבחורה אחת , שכמובן הוא הכחיש כל דבר(לא היו בהודעה רמיזות על סקס וכדומה) אבל הן לא היו הודעות מידידות. לאחר כשבוע מכן ,רבנו לא דיברנו יומיים ושוב מצאתי אצלו הודעה מבחורה שונה...תוכן ההודעה שהוא שלח לה היתה :'לילה טוב, נשיקות'. הוא סיפר סיפורים, תירץ תירוצים. היו כמה גרסאות מי זו הבחורה. התייאשתי כבר. הוא לא מתנשק איתי, לא שוכב איתי..אני מרגישה כבר ידידה שלו יותר מאשר חברה. הוא טוען שזה בא מלחץ וגם מהסיבה שרבנו הרבה לאחרונה אז אין לו חשק. אני אוהבת אותו מאוד, מוכנה לתת צאנס נוסף. אבל עדיין יש לי ספק בלב שמשהו לא בסדר, והוא מצידו לא אומר שום דבר. אני לא רוצה לגעת לו בפלאפון, אני פשוט רוצה לסמוך עליו. לשמוע את האמת, אפילו אם היא כואבת. הוא בן 28, אני 20 , יש למישהו עצה אולי מה אפשר לעשות? אפשר אפשר לבטוח במישהו שהפר(מבחינתי) את האמון. מה אפשק להגיד לו כבר שלא ישמע כמו הרצאה, או כמו תקיפה. תודה לכם שקראתם את הסיפור הדי ארוך הזה.

נועה

 

[seeyou]

../images/Emo13.gifלהיות בהרבה קשרים רציניים

לא תפתור לך את הבעיה. כפי שאני מבין יש רק פיתרון אחד- לעזוב אותו במהירות! זה לא בגלל ההודעה מבחורה אחרת זה בגלל שהוא מתבייש בך,זה לא רק סתם הרגשה- קרוב ל-3 שנים ולא ראית את המשפחה, חברים....? אם כך המצב הוא לא חבר שלך,הוא רק מנצל אותך מיני. טוב לנתק היום כאשר את רק בת 20. יוסי

 

[PinkWin]

היי יוסי../images/Emo140.gif

תודה על התגובה. קשה לי, קשה לי לעזוב אותו.הראש אומר לי תתעוררי, משהו כאן לא בסדר! אבל הלב... הלב רוצה להישאר, רוצה לתת עוד צאנס, לקבל את האהבה שהוא כ"כ רוצה... בנוגע למשפחה וחברים, רק אתא אמא שלו 'בטעות' שהיא באה לבית ואת חבר שלו ל5 דקות, כל זה קרה ממזמן. מפגש מפגש לא היה, אולי זה מוגזם מצידי לבקש ממנו להכיר אותי באופן רישמי למשפחה? אני יודעת שיש אנשים שלא אכפת להם, אבל אני מהסוג השני

בנוגע למשפט, מנצל אותך מינית, לא שכבו כבר 4 חודשים. שאלתי אליך בתור גבר, האם זה הגיוני שגבר לא יקיים יחסים במשך תקופה כזו? מהסיבה של לחץ(לימודים כספים, עבודה), חוסר חשק כי אנחנו רבים הרבה? נועה

 

[seeyou]

דעתי ?- לא -זה לא הגיוני!

אבל את לא רוצה לפעול לפי ההגיון-אלא על פי הלב... לכן,כול תרוץ שלו תתקבל אצלך בהבנה. נכון-קשה לך אחרי 3 שנים לקום ולהתחיל מחדש את החיים אבל אם את לא תעשי את הצד הראשון-אף אחד לא יוכל לעזור לך. החיים קצרים-חבל לבזבז אותם סתם. תגידי נניח שנותנים לך 86400 ש' ליום אבל בתנאי שתבזבזי אותם -בלי זכות לצבור מיום אחד לשני? מה תעשי? את, כמו כולנו קיבלנו 86400 שניות ביממה... מה שלא מנצלים באותו יום לא נוכל לצבור!

 

[meshi4]

תחושות הבטן שלך........

לא מטעות אותך.את רואה כל מה שלא בסדר לאחרונה.זה רק ענין של הכרה פנימית שלך להחליט שאת צריכה לסיים את הקשר.ברגע שתחליטי ותהיי שלמה עם עצמך.יהיה לך הרבה יותר קל.יהיה לך קשה רגשית.אבל את תתגברי ותתחשלי. בהצלחה.

 

[Miss Liat]

אין לי מה בדיוק

לייעץ לך כי המצב שלי דומה מאוד לשלך... אמנם ראיתי את המשפחה\חברים שלו, אבל אין כבר שום דבר אינטימי בייננו, לא נשיקות, שוכבים ממש בתדירות נמוכה (אחת לחודש או במקרה הטוב פעמיים) והטענות שלו זה לחץ, מריבות איתי לימודים, בעיות מהבית וכו'... אבל הטענה העיקרית שלו היא כלפיי, שאני זו שלוחצת ורבה ומציקה וכו' ושאם אני ארפה אז זה יישתנה. כעקרון אני נוקטת עכשיו בעמדה כמו שלו, מתנהגת כמוהו, לא מתקרבת ממש, מרפה ממנו כמה שיותר ומנסה לראות למה זה יוביל... כעקרון אני רואה תגובות חיוביות, הוא כבר מתחיל להיות זה שמתקרב.. אולי זה מה שגם את אוליי צריכה לעשות? להרפות קצת, להראות שמשהו השתנה.. מה הוא דורש ממך? מה בדיוק הטענות כלפייך?

 

[PinkWin]

יכולתי להישבע שאולי אני

כתבתי את ההודעה בלילה מבלי לשים לב

את פשוט מתארת בדיוק מה קורה בינינו... אני החלטתי גם להתרחק קצת, לא להציק, לא לדבר על הנושאים. מחר אני מתחילה לעבוד בעבודה חדשה, ככה יהיה לי פחות זמן פנוי. אני מודעת שאם אני ארפה ממנו אני באמת אקבל ממנו את היחס שכנראה נעלם. וכנראה שהגיע הזמן ליישם את זה. מה הוא דורש? הוא דורש ממני לא לדבר עלינו, לא לבוא בטענות, לא לריב, לא ללחוץ, לא להגיד שאנחנו לא שוכבים(כי זה גורם לו לא לרצות)... ראיתי בכרטיס שאת בת 19, בן כמה הבן זוג שלך? נועה

 

[Miss Liat]

זה מה שחשבתי כשקראתי

את ההודעה שלך...... הוא בן 25 וכל...... מה שכתבת גם עכשיו זה מה שהוא אומר לי כמו תקליט שבור... מה שכן התחלתי באמת "לא לעצבן", לא להעיר לו על הסקס, ולא לדבר דיבורים באויר, כי שום דבר טוב עד היום (3 שנים) לא יצא לי מזה... והמצב ממש משתפר.... בכל מיקרה אם תרגישי שבא לך לדבר מעבר לפורום תשלחי לי מסר

 

[חידון בחרוזים]

מה לעשות

עזבי אותו ומיד, קודם כל את רק בת 20 הוא בן 28, פרש של 8 שנים בגילך הצעיר - הפשר גדול מידי. הבחור מבוגר מידי עבורך, חוץ מזה אם במשך 3 שנים לא הכרת את משפחתו, כלומר מעולם לא הלכת איתו לאף אירוע משפחתי ולא הוזמנת אליו אף פעם הביתה, הדבר מראה רק על דבר אחד - הוא לא רציני כלפייך. את אוהבת אותו מאוד, בוודאי זה לא פלא, את עדיין ילדונת, הוא גבר מבוגר, עם נסיון חיים עשיר - בוודאי שאת נמשכת אליו, הוא הרבה יותר מנוסה בחיים מכל בחור בן גילך שיכולת לצאת איתו, שוב מייעצת לך לעזוב, חפשי לך חבר בחור בן גילך פחות או יותר גיל 24,25. את אולי אוהבת אותו מאוד, (את צעירה מאוד כמה נסיון כבר יש לך באהבה?) הוא לעומת זאת - לא אוהב אותך כלל, ולא רציני כלפייך.

 

[PinkWin]

תודה על התגובה

מבחינתי הפרש גילאים זה לא דבר חשוב כ"כ...זה בסכ"ה גיל. עד כמה שאני מבולבלת ממנו אני מנסה לחשוב, למה הוא עדיין נשאר איתי? מאיזו סיבה? הרי אנחנו רבים הרבה, אין לו מה לנצל אותי, מה אני מספקת לו שהוא בכלל איתי? ואני תמיד מגיעה לאותו תשובה שאם הוא לא היה אוהב אותי הוא לא היה איתי. הרי אנחנו נפגשים בערך 4 פעמים בשבוע, וכל אותם ימים אני ישנה אצלו, לא היה עדיף לו כבר להעיף אותי אם ככה? אני באמת מנסה להבין.. בנוגע למשפחתו, זה נכון שלא ראיתי אותם. אבל יש לו משפחה מצומצמת ואין להם אירועים משפחתיים, בכל הקשור ללכת לביתו את צודקת, לזה אין בכלל ניסיון לתרץ. אני אנסה להרפות ממנו קצת, הרי לי אין כבר מה להפסיד אלא להרוויח.. שוב תודה נועה

 

[ריבת חלב]

למה את צריכה לחכות שהוא יעיף אותך?

למה את צריכה שהוא יחליט ולנסות לנחש מה הוא רוצה ומה טוב לו? לא טוב לך? תעיפי את עצמך... מה זה משנה מה הסיבות שלו? אולי הוא רוצה מישהי קבועה כרשת ביטחון לתקופות שהוא לא מוצא בחורות אחרות. אולי זה לא משהו כזה קיצוני אלא פשוט בנאדם שקשה לו להיפרד, 3 שנים זה הרבה ואולי הוא תלותי ומפחד לעשות צעד קיצוני. מה זה משנה? השורה התחתונה היא - הוא לא מנשק אותך, לא שוכב איתך (מה אתם עושים כשאת ישנה אצלו 4 פעמים בשבוע), לא מביע אהבה, לא מכיר אותך לחברים ולמשפחה שלו במשך 3 שנים (היה לי חבר כזה פעם אבל היינו ביחד פחות משנה והוא היה חייל, לא בחור בן 28 שכבר כמעט בשלב של להקים משפחה ביחד איתך). איזה מין קשר זה? ועוד דבר- זה השטות הכי גדולה בעולם להגיד שגיל זה רק מספר. לפעמים הפרש גילאים קטן זה לא משנה. גיל זה נסיון, זה שלבים שונים לגמרי בחיים, השקפת חיים שונה, זה מאוד מאוד משנה! את בת 20, איתו מגיל 17 (תיכוניסטית למען השם!), עדיין לא התנסית בשומדבר, יש לך עוד כמה שנים טובות של להיכנס ולצאת ממערכות יחסים ולהפיק לקחים מכל אחת. הוא כבר מתקרב ל30, עבר את הצבא ולימודים ועבודה ובחורות וקשרים, נמצא בשלב שכבר צריך לחפש את המישהי לבלות איתה את כל החיים... ורק כדי להבין את זה יותר טוב, תחשבי על עצמך בגיל 15 ותקלטי כמה השתנית והתבגרת בשנים האחרונות. ועוד כמה שנים (ומערכות יחסים שתחווי) תסתכלי אחורה ותקלטי איך משתנים וכמה לומדים ואיך גיל 20 זה לא אותו דבר כמו גיל 28.

 

[kanb]

מה זו התמימות הזו

הבן אדם בוגד בך!!!!! צר לי יקירתי אבל זו האמת ואני לא מאמינה שאת לא רואה אותה. שלוש שנים את איתו ולא פגשת את המשפחה שלו ואת החברים?????. אילו מן יחסים אלו אפילו סקס אין בהם. שלא נדבר על חום ואהבה. את בסך הכל בת 20 ואת מדברת כמו מישהי שנשואה עשרים שנה וחיי הנישואים שלה נכנסו לשיגרה בגלל ילדים. את צריכה לשאול את עצמך האם זה מה שאת רוצה בשביל עצמך? אין לך מה לדבר איתו כי לדעתי הוא בכלל לא בענין הוא מזמן בענין אחר. צר לי על הכנות אבל זה פשוט זוועה לתת לו לזלזל בך בצורה שכזו

 

[נירילי]

ילדה תמימה

קראתי את שכתבו לך פה החברים ,הם כל כך צודקים עד שעומדות לי הדמעות בעינים ,מכיוון שיש לי בת ,היא בת 18 שנמצאת במערכת קשרים עם גבר בן 25 ,אשר כבר 4 חודשים מיום שניפגשו לא לקח אותה למשפחתו ,ומסתיר את עצמו ,ממש מסתיר את עצמו ,אנחנו לא יודעים כלום עליו ,ואני ממש במצב קשה מאוד ,הילדה הפכה לנו את הבית ,והיום הרופאה שלי אמרה לי שאני צריכה להתאשפז ,אני סובלת ממחלת המניה דיפרסיה ,והמצב בבית ממש ,אבל ממש ממוטט אותי ,הם רבים הרבה ,היא בוכה הרבה ,ומאוד לא רגועה ,אנא ילדה יקרה אני אומרת לך את שאני מנסה לומר לביתי ,עיזבי אותו ,אין הוא אוהב אותך ,ואיננו רציני כלפייך ,אם היה אוהב אותך היה נושא אותך על כפיים ,ומראך לכל העולם ,והיה מתגאה ,הוא פשוט מנצל אותך ,ילדה יקרה ,חבל ,את ראויה ליותר ,אני בטוחה בכך ,חברים יקרים אולי אימרו לי אתם מה לעשות עם ביתי ,המצב לי מסוכן מאוד ,עד סכנת חיים ממש ,לחוסר יציבות נפשית ,הבית איננו יותר אותו הבית ,הוא פרוץ לי ,ואינני חשה בו יותר ביטחון ,אינני אוהבת את הבחור על כל סודותיו ,הילדה משתנה לי מול העיינים ,מה לעשות ? אימרו לי מה לעשות ? נירילי

 

[Miss Liat]

נירילי

אם תבואו נגדה, המצב יחמיר. היא תעשה דווקא, אפילו אם בתת המודע.. את לא יודעת מה זה ילדים? הייתי מציעה לכם לא לאסור עליה את הקשר, להגיד את דעתך אבל בצורה הכי לא תוקפת שיש, זו הדרך היחידה, תנו לה להבין לבד, להסיק את המסקנות שלה לבד, ואם הוא לא טוב לה היא תסיק אותם. רק אסור אסור אסור לכם להגיד לה לא! הכל רק לא להחליט לה לסיים את הקשר. תנסי אוליי להגיע אלייה בדרך מבינה ותייעצי לה מה לעשות בעבור הקשר, תראי שאת לא ממש נגד אחרת מה שאת לא רוצה שיקרה, יקרה.

 

[ריבת חלב]

נירילי

לא נתת הרבה פרטים על המצב, הבנתי רק שיש פער גילאים די גדול ביניהם ושהוא לא מספר על עצמו כלום. אני מבינה שיש גם מצב קשה בבית גם בלי קשר לזה אבל אני אתייחס רק לקטע של הקשר איתו ואיתה - מלבד פער הגילאים (אני גם חושבת שזה לא דבר טוב אבל לא תמיד זה סוף העולם), מה גורם לך לחשוב שיש כאן מצב מסוכן? לי היה חבר שהסתיר את עצמו לגמרי בגלל שהיה בחור מאוד פרטי ומתבודד, זה היה לא נעים אבל בהחלט לא סכנת חיים, הוא התייחס אליי סה"כ יפה ובכבוד למרות הסודיות. אם היה משהו שהוא הסתיר ממני- לא גיליתי אותו מעולם והבחור מעולם לא פגע בי בשום דרך. האם יש משהו נוסף שגורם לך לפחד ממנו כל כך? את צריכה לשקול אם באמת יש בסיס לפחד שלך מסיכון לבתך שמצריך התערבות כל כך חזקה מצידך כי אם תצאי נגדה, היא עלולה לצאת נגדך בחזרה ולעשות דברים יותר קיצוניים כמו לברוח איתו וכד' אם תרגיש שהיא במלחמה איתך עליו. אם הבחור לא נראה לך אבל יש סיכוי שהיא תבין לבד שהוא לא מתאים לה והוא לא מסכן אותה פיזית - תני לה לעבור את הקשר בעצמה ותייעצי לה, אבל אל תהפכי את הבית בגלל זה.

 

[meshi4]

נירילי יקרה.

אני בטוחה שאת דואגת מאוד לביתך ולעתידה."היא משתנה לך מול העיניים".כי היא כבר לא אותה ילדה קטנה.היא מתבגרת ומתנסה בחוויות חדשות .עכשיו היא במערכת יחסים עם בחור שאינך מרוצה ממנו.ובשבילה הוא כרגע כל עולמה.אם אמרת לה את דעתך בענין.את שלך עשית.מכאן והלאה את צריכה להוריד מעצמך את הדאגה.ולא למוטט את עצמך. מסכימה עם קודמותיי שייעצו לך לא להתנגד לקשר.כי בלאו הכי אין לך שליטה לכפות עליה לעזוב אותו.בתקווה שהיא תתפכח בעצמה. מאחלת לך בריאות ורוגע בחייך.

 

[איש המערות]

נירילי יקרה

אני מאחל לך מכל הלב שתתאוששי, תחלימי ותראי אושר. הילדה משתנה לך מול העיניים, זה כנראה נכון אבל זה כל כך אופייני לבנות 18 שכל נסיון למנוע זאת יהיה עוול. היא הרי לא אמורה להישאר לנצח ילדה של אימא. אני בטוח שלבתך יש את השכל ואת האומץ בתוך תוכה לקבל את ההחלטות החשובות באמת עבורה. לפעמים החלטות מתגלות מאוחר יותר כשגויות אבל לפעמים לא. מכל מקום - את ההתבגרות והצמיחה של בתך יעצבו בעיקר הטעויות שתעשה והלקחים שתפיק מהם. כל עוד לא תתנסה בחיים עצמאיים (כולל חיים רומנטיים) מחוץ לסינור של אמא, לא תוכל להתעצב ולהתפתח כאשה בוגרת. את אמרת את דעתך ובזה עשית די והותר. היי בטוחה שגם אם בתך הגיבה אינסטינקטיבית בהתנגדות לדברייך, היא זוכרת אותם ומביאה את דעתך בחשבון. לגבי הגבר שלא לקח אותה למשפחתו - האם היא הביאה אותו אליכם? נסי לעודד אותה להביא אותו וכשתעשה זאת ארחי אותו מכל הלב - נכון לעכשיו הוא הגבר שבתך בחרה בו, גם אם זה לא יהיה לנצח (היא רק בת 18). יתכן שבמסגרת המשפחה שלך תוכלו לתהות יותר על קנקנו וליצור בו מספיק אמון ובטחון להביא את בתכם אליו הביתה. הכי חשוב - סמכי עליה ותני לה לגדול. כמו שבסופו של דבר PinkWin העלתה כאן את השאלה שלה, לאחר שבלבה החלו להתעורר תהיות, כך גם בתך תעלה תהיות אם לאורך זמן ימשיך הבחור בהסתגרותו ובסופו של דבר תקבל את ההחלטות שלה, בין אם תתאמנה לדעתך היום ובין אם לא. אני מאחל לך שתרגישי טוב יותר במהרה.

 

[גבי קלנר 1 המקורית]

נירילי חביבתי,

מה לעשות שהילדים לא לומדים מנסיון ההורים? ככה זה. אנו מחנכים ומאירים את עיניהם, אבל הם לפעמים מתנגדים לדעתינו. בודאי לביתך יש יסוד איתן ובריא מהבית, ואם כך, היא תגלה בסופו של דבר אם הבחור בסדר ואם לאו. הסירי דאגה מליבך (כן, אני יודעת זה קל לומר אבל קשה לביצוע). בסופו של עניין היא תדע (אני תקווה) להבחין בין מה שטוב עבורה, לבין מה שמיותר בחייה. ותרגישי טוב.

 

[נירילי]

חברים יקרים

אוהבת אותכם מאוד מאוד ,תודה על תשובותיכם ,שבת שלום ושימרו על עצמכם נירילי

 

[s h o o s h a]

אמא אווזה

כן, אנו מנסות תמיד לגונן על ה'קטנטנים' שלנו, לפרוש כנפינו מעליהם ולהגן עליהם מפני כל רע. אלא ש... הקטנטנים גדלים וכבר יש להם כנפיים משל עצמם וכעת הם בשלב בו הם רוצים לפרוש אותן ולעוף. ואנו, הורים, כל שניתן הוא לקוות כי לימדנו אותם היטב את השימוש בכנפיים וכי הם יעשו בהם שימוש נכון ונבון. אבל לא נוכל לעוף במקומם. נירילי- בתך מתבגרת והיא לומדת כעת מנסיונה היא את התרחישים השונים שהחיים מזמנים ולה, ועוד יזמנו. את כאם דואגת, ציידת אותה, למיטב ידיעתך והבנתך, בכלים הטובים ביותר כדי שתדע לברור את הטוב מהרע. אולם, את העשיה, הברירה- היא תעשה בעצמה. והיה והיא תיחבל, תמיד תהיי שם בשבילה כדי לקבלה בחזרה ולנחם אותה. לא בשביל להטיח בה 'אמרתי לך'. היא זקוקה ל'השתפשפות' הזו עם החיים. וכאמור, אם היא מצויידת כראוי, גם בחירותיה יהיו טובות. טובות למי? לה מאחלת לך שתתחזקי ותביטי בילדתך הגדלה באהבה ובגאווה. שבת שלום שושה