זקוקה לעצות דחוף!

[ליאן117]

זקוקה לעצות דחוף!

שלום, אני חדשה בפורום אני זקוקה לעצות לגביי מצבי סליחה אבל זה הולך להיות ארוך אני בת 25 יוצאת עם בחור שנה וחצי כמעט, אני סובלת מחרדות ושינויים במצבי הרוח ובעקבות כך בשינויים ברגשות שלי לגביו. אני נמצאת בטיפול פסיכולוגי עקב התעללות מינית שעברתי בגיל 5 ומאז ועד היום מעולם לא טופלתי באופן מקצועי. אני סובלת מדיכאון, חוסר אמון בבני אדם, ביטחון עצמי ירוד וחוסר שמחת חיים. אני לא מצליחה להיות מאושרת ומרוצה מכלום בחיים. יש בן זוג שאוהב אותי ומודע לבעיות שלי, יש לו סבלנות, הוא תומך, הוא דואג ואכפת לו ממני וממצבי. המשפחה שלי אוהבת אותו ומאוד רוצה שנתחתן, אני עדיין לא רואה את עצמי בשמלה לבנה, לא איתו ולא נראה לי שגם עם מישהו אחר. משהו מעכב אותי, אני יום אוהבת, יום לא, אני לא מצליחה להרגיש, לפעמים אני מרגישה שעומד בינינו קיר עבה שקוף, ואני לא מצליחה לשבור את החסימה הזו. יש לציין שאני נחשבת לבחורה קשה מאוד במערכות יחסים, ואני מודעת לבעיה ומנסה לפתור אותה. יצאתי בעבר עם בחור במשך 5 שנים וזה נגמר בבגידה שלו בי. מאז הייתי במערכות יחסים קצרות מאוד שנגמרו בדמעות שלי או של הפרטנר, מי שרצה אותי- לא רציתי אותו, ומי שרציתי לא רצה אותי. וכך הלאה עד שהכרתי את הבן זוג הנוכחי שלא רציתי בהתחלה (לא הטעם שלי מבחינה חיצונית, בחור טוב ועדין מידיי לטעמי ובחור מסורתי ואני חילונית). איכשהו החלטתי להמשיך את הקשר, נפרדנו וחזרנו כמה פעמים, תמיד ביוזמה שלי, וגם החזרה הייתה ביוזמה שלי. אני נמצאת במבוי סתום ולא יודעת מה לעשות?! מצד אחד יש לי את הבחור האידיאלי שיש בו כל מה שחשוב כדי להקים משפחה טובה, מצד שני אני לא יציבה ברגשות אליו, כל הזמן חושבת מה אומרים עליו (מבחינה חיצונית), לא מצליחה להתגבר על הפחדים והחרדות שלי, מרגישה בודדה, מרגישה לא מסופקת מכלום. אני לא רוצה לאבד אותו, אני יודעת שאין גברים טובים בחוץ, וכולם דואגים להזכיר לי את זה. הוא מאוד יקר לי ואני אוהבת אותו אבל אני מפחדת ואני אפילו לא יודעת ממה ומתי יהיה לזה סוף. אפילו הלכתי לשני מגלי עתידות שקוראים בקלפים: אחת אמרה להישאר ושהוא בחור טוב אבל שאני כנראה לא אוהבת אותו מספיק, השני אמר שהחיבור אליו לא עושה לי טוב ועליי לקום ולעזוב. יש לציין ששני האנשים לא עלו על ההתעללות המינית שעברתי בילדותי על ידי מס' אנשים (קרובי משפחה) אני לא יודעת מה לעשות, אני במבוי סתום, הוא מאוד אוהב ואפילו תיכנן להציע לי נישואין ואני תפסתי רגליים קרות.... זקוקה לעצתכם הכנה. ליאן...

 

[niva99]

ליאן

מה שתיארת הוא מתכון בדוק לאומללות. טוב מאד שאת מטפלת בעצמך- עצם המודעות שלך לבעיה : שאת לא מרוצה מכלום יתכן והיא תעזור לך לעשות את הבחירה מהראש ולא מהלב. אם הבחור עונה על רב הקריטריונים שלך - כבר טוב . [ ומה אכפת לך מה האחרים אומרים עליו הרי לא הם אלה שיצטרכו לחיות איתו]. הדברים שתיארת לא פשוטים רק תחליפי את הדיסק שלאורו את חיה / הסיפור שאת מספרת לעצמך על עצמך שאת קשה ולא רואה את עצמך מתחתנת עם אף אחד [ האומנם ?]

 

[ליאן117]

את צודקת...אבל זה מסובך

הוא מאוד יקר ללבי, באמת שאין עליו, החברות אוהבות אותו המשפחה, כולם אומרים לי שזכיתי, ואני מחפשת אז זה שייעשה לי את החיים קשים, לא מעריכה מספיק. קשה לי לתפקד, כי אני לא מצליחה לחוות כלום, לא מצליחה להרגיש, מרגישה כאילו הכל עובר לידי, אני מאוד משתדלת שהמצב שלי לא ישפיע עליו אבל לפעמים אני נשברת, קמה ועוזבת ואחרי יומיים חוזרת. אני לא יודעת איפה בדיוק הבעיה, אולי אני עם הבחור הלא נכון? או שאולי תיבת הפנדורה מהעבר (והיא מאוד קשה ומורכבת) משפיעה על הנפש שלי (הפסיכולוגית אומרת שכל מה שאני היום קשור לעבר שלי). אני רוצה להתחתן ולראות את עצמי בפינה שלי עם בעלי והילדים בעזרת ה', אבל אני פשוט רועדת מזה גם. אני מאוד מבולבלת, הכל מעורפל, ולפעמים נדמה שאיבדתי את השפיות.... אני אתן לך דוגמא...סידרתי לו את ארון הבגדים...והייתה שם חגורה שהטיקט עדיין היה עלייה יחד על הקולב...עלו לי מחשבות למה הקולב עדיין על החגורה? אולי הוא גנב את זה?! וכו', אני יודעת שזה הזוי אבל הראש לא מפסיק לחשוב על כל זה. ומה שקורה זה שאני נמצאת בחרדה ועוד יותר בחרדה מהחרדה עצמה. אני מתפללת שזה יעבור לי ושאין לי איזה בעיה נפשית.... ((

 

[niva99]

מבינה

אני מבינה מאיזה מקום זה בא ...החששות שלך ...החרדות... סה"כ עברת דברים לא פשוטים. אבל החיים חזקים מהכל. תנסי במודע להחילט שהאלטרנטיבה השניה [ שאת מודעת אליה ->להתמכר לפחדים ] היא הפחות טובה עבורך. ועם כל הקושי זה שמצאת את הבחור שאוהב אותך - זו חצי הכוס המלאה שלך - נסי להתמקד בה . ולחשוב איך את מקדמת את עצמך. זה לא פשוט אבל אפשרי.

 

[chenby]

קודם כל

אמרת שלא טיפלת בזה מעולם עד היום, אבל משפט קודם אמרת שהתחלת טיפול פסיכולוגי, כלומר שהיום את כן מתחילה לטפל בזה. זה מצויין. המשבר שאת נמצאת בו, הוא לא משבר זוגי, הוא ללא ספק משבר אישי שלך. בן הזוג שלך נשמע מאוד קשוב ותומך ואשרייך באמת. הבעייה שלך היא למעשה את.. אני סובלת מדיכאון, חוסר אמון בבני אדם, ביטחון עצמי ירוד וחוסר שמחת חיים. אני לא מצליחה להיות מאושרת ומרוצה מכלום בחיים. הבעייה היא פחות מה שאת מרגישה על עצמך (כלומר זו התוצאה וזה מה שיוצר את המשך החיים שלך , אני כבר אסביר) אלא יותר זה שאת ממשיכה להחזיק במחשבות האלו. אני כבר יכולה להראות לך דוגמא איפה זה לא נכון. למשל אם באמת היה לך חוסר אמון בבני אדם, לא היית כותבת פה, כי ממילא לא היית מאמינה למה שכותבים לך. אז למה? לא היית הולכת לטיפול, כי לא היית מאמינה שמישהו בכלל יכול לעזור לך - אבל את עושה את זה ואת נותנת אמון גם אם את חושבת שלא. לגבי העניין של החתונה, אף אחד לא באמת מלחיץ אותך, אנשים יזרקו חתונה לאוויר אז מה, את בת 25, וזה שאת לא רוצה להתחתן עכשיו לא אומר שמשהו בך לא בסדר. אלא זה אומר שאת צעירה ולא מעוניינת להכנס לעניינים האלו בכלל כרגע ומותר לך. את מחליטה אם יש בך משהו דפוק או לא. רק את. עכשיו, לגבי אושר. אושר הוא דבר חמקמק. כל אחד מאיתנו, יכול באותו היום להרגיש מאושר בבוקר, ומבואס בערב או להפך, בסופו של דבר זה עניין של החלטה. אושר הוא שום דבר שחיצוני לנו. לכאורה יש לך כל דבר שאמור לספק לך אושר ואת לא מאושרת.. כנראה שזה בא מבפנים החוצה ולא ההפך. לכן רק בידיים שלך למצוא אצלך את האושר- ושוב, מצויין שאת מטפלת בעצמך אני ככה זורקת לך נקודות שאולי תתחברי אליהן ותרצי לעבוד עליהן.. (בחירה שלך כמובן) בשנייה הזו, לא משנה כמה מבואסת אני, אנ י יכולה לקבל החלטה שבא לי לצחוק ולמצוא משהו שיצחיק אותי, וכשאני צוחקת, באותה השנייה אני מאושרת אני לא שמה לב. פשוט הרצון שההרגשה של האופוריה שהיינו בה תישאר, זה מה שמביא אותנו להיות מבואסים, זכרון על משהו שהיה פעם טוב. אם נביט מסביבנו, נוכל בהחלט למצוא מה טוב ומה מושלם בחיים שלי עכשיו. אני למשל - בת 31, רווקה, מוכשרת, כל הזמן עם הפוטנציאל הלא ממומש. אני מטפלת מוכשרת ברפואה משלימה, אני מאמנת מצויינת, יש לי את כל הכלים, חוץ ממשהו אחד.. שתמיד משאיר אותי ברגע לפני. אבל - ברור לי שזו אמונה שלי על עצמי. כי בכל רגע נתון, אני בהגשמה, השנייה שאני נושמת בה היא הגשמה. ומתוך המקום הזה, ומתוך אמונה בעצמי שאני רוצה להיות יותר, אני מטפלת בעצמי גם כן , מוצאת את המקומות שבהם אני הורסת לעצמי, ומטפלת בזה. תמיד התשובות נמצאות אצלי, כמו שתמיד התשובות נמצאות אצלך. אני ממליצה לך בחום להכנס ללינק הזה . http://www.thefreedomtobe.net/doc/LovingWhatIs-little_book.pdf ואחרי זה את מוזמנת להכנס לפה לראות קטעי וידאו שממש עוזרים למסר לנחות ולחלחל. http://www.thework.com/index.asp ותמשיכי את הטיפול. תתחילי לדאוג לעצמך למצוא את האושר אצלך, חבר שלך רק ירוויח מזה וגם את. זה לגמרי win win וזה בידיים שלך.

 

[ליאן117]

מודעת לכך שהבעיה היא בי

גם הפסיכולוגית אמרה שהבעיה היא ללא ספק בי. אבל אני נשברת....מחפשת תשובות אצל מגלי עתידות...מחפשת תשובות בפורומים (יש פה אנשים מקסימים עם כוונות אמיתיות לייעץ מהלב) מה שהורג אותי בזוגיות זה שאני לא מצליחה לחוות באמת, להרגיש באמת, הכל נראה לי כמו איזה שנע לי מול העיינים, החרדה שלי מחולקת לשניים: 1. החרדה עקב טראומות שעברתי שכנראה צפים עכשיו 2. החרדה מהחרדה...שזה יותר קשה מהכל. נכון שרק אני יכולה לעזור לעצמי, אבל זה נורא קשה כי אני לא מצליחה להשתלט על המחשבות שאולי אני ככה בגלל שזה לא הזיווג שלי וכדומה. למרות שבתוך תוכי אני יודעת ומרגישה שהוא נשלח אליי מלמעלה (בזכות הקשר איתו פניתי לטיפול, הוא אדם מאמין ומאוד חזק נפשית, מעודד אותי ועומד לצידי, מכבד אותי ובא ממשפחה טובה). אני מקווה שאני אצליח להשתיק את "השדים" האלה בראש כי אני באמת נלחמת בעצמי (ואין מלחמה חזקה מזו) כדי לא לאבד אותו. תודה על העצות, זה מעודד

 

[chenby]

יקירתי

כל עוד תחפשי שאחרים יתנו לך תשובות, את תמיד תהיי בחרדה (בעיקר אם את לא סומכת כדברייך על אנשים.. ) את יכולה לתלות את תקוותייך במגלי עתידות, ואת יכולה לתלות את תקוותיך בחיצון - זה רק ישאיר אותך בקורבנות. אדם אחראי, לוקח את חייו ובמקום להיות מושפע כל כך מהנסיבות, הוא שואל את עצמו 2 שאלות - לאן אני רוצה להגיע ומה אני עומד לעשות. אז זה מה שתשאלי את עצמך. איזה אדם את רוצה להיות? שמח? מה את עומדת לעשות בשביל להכניס שמחה לחייך? אף אחד אחר לא יכול לעשות את זה בשבילך. עצלות נובעת מפחדים, סבבה, הבנו שאת בפחדים. עכשיו בידיים שלך להכנע להם, או לשחרר אותם. איך אמר מרק טווין - צרות רבות היו לי בחיי, מקצתן קרו בפועל.

 

[chenby]

אגב

שלחתי לך לינק.. תקראי אותו הוא בעברית. תקראי את כולו, ואם יש לך אומץ, תעשי איתו עבודה.

 

[ליאן117]

הלינק לא נפתח משום מה

 

[chenby]

נסי עכשיו

http://www.thefreedomtobe.net/doc/LovingWhatIs-little_book.pdf

 

[אייבורי]

דעה

מעשית נשמע שהזוגיות שלכם נשענת על הצורך שלו להיות מטפל שלך על הפחד מלהיות לבד וכל אילו אינם חומרים מהם קורצה זוגיות טובה. לדעתי, תפרדי מהבחור [לפני שתכאיבי לו ממש] תטפלי בעצמך באופן מקצועי אצל פסיכולוג אמיתי [ולא קוראי עתידות או שרלטנים אחרים] אחרי הטיפול נקווה שתוכלי לייצר זוגיות מלאה וטובה

 

[ליאן117]

אתה טועה

אין לי פחד מלהיות לבד, ואם לא היה חשוב לי, לא הייתי נלחמת על מנת כן להישאר בזוגיות הזו, ולעבוד עלייה דרך העבודה על עצמי בעיקר. הפתרון "לעזוב אותו" הוא הרבה יותר קל מכן להישאר ולהתמודד, וזה לא שלא חשבתי לעזוב ואפילו עשיתי את זה, אבל חזרתי... לא מעודד לשמוע מה שאתה אומר...ובזוגיות שלנו יש המון חומרים מהם קורצה זוגיות טובה: לא קמים כל כך מהר והולכים....מתמודדים, מדברים על המשברים, כמו שלימדו אותי- זה מאוד חשוב בזוגיות!

 

[אייבורי]

בהחלט אפשרי

אני רק לא מבין למה בחורה בת 24 צריכה להלחם על זוגיות זוגיות אמורה להיות מנחמת טובה, חברית כיפית. ואני מתקשה להבין איזה חומרים טובים הבאת לזוגיות כאשר את חרדית, לא מאושרת, מצבי רוח משתנים, לא יציבה ריגשית אומללה.

 

[ליאן117]

האומללות...

לא קשורה באופן ישיר לזוגיות... ואני נלחמת עליה כי יש לי בן אדם טוב בידיים והיה לי קשה למצוא אחד כזה. גם כשאני בלעדיו אני מרגישה אותו דבר, ותמיד הייתי כזו מסתבר, רק שמעולם לא טיפלתי בזה כי מעולם המילה חתונה לא הייתה על הפרק באופן רציני, ועכשיו יש לי זוגיות שמובילה בדיוק לשם, ומזה אני חוששת....

 

[אייבורי]

בדיוק העניין

יש לך צ'ק ליסט איכותי, אין ספק שהוא אחלה בחור אבל האומללות קיימת בכל מקרה ובמקום הזה אני לא רואה כיצד את מסוגלת לאהוב.

 

[ליאן117]

אז לפי העצה שלך

אני צריכה לקום וללכת כי אני מתוסבכת, ולחכות ליום בו תהיה לי מנוחה נפשית ורק אז אולי אני יהיה מסוגלת לאהוב? ומי מבטיח לי שיהיה מי שיאהב אותי כמו שאני ואיך שאני? ומי מבטיח לי שזה יהיה בחור טוב עם ערכים כמו שיש לצידי עכשיו??

 

[kmiki]

אייבורי צודק 100% טפלי בעצמך עכשיו לא בזוגיות

 

[nowonder]

שום עיצות דחופות לא יעזרו פה.

את צריכה טיפול פסיכולוגי, ארוך ויסודי כדי ללמוד לבטוח בגברים (יותר מכל בבן הזוג שלך) לא רק דרך השכל, אלא גם דרך הלב.

 

[מפלצת או ילדה]

קודם כל

שולחת חיבוקים מחזקים, עוטפים ומנחמים לילדה הקטנה שבך

שנאלצה לעבור את מה שעברה, ולסחוב את החוויה הנוראית שנים מבלי שאיש היה שם לנחמה ולרפאה. כל מה שאת מתארת לחלוטין הגיוני במצבך. גם חוסר האמון וגם החרדות, וגם הקושי להתמודד עם מישהו ש'משבש' פתאום את התבנית של קשר מעוות שהתקבע אצלך בעקבות הפגיעה. עשרים שנים לוקח לנפש בממוצע להגיע למצב של הפשרת הטראומה שנתקעה קפואה ומודחקת, אז מבחינת הלו"ז של הנפש שלך את בסדר גמור

זה לגמרי הגיוני שדווקא עכשיו, איתו, במרחב בטוח ומכיל, עולים וצפים התכנים הקשים, מציפים ומטריפים את עולמך. עשית צעד נכון וחשוב לטפל בהם עם פסיכולוג, את בתחילת הדרך, והכל עדיין מבולבל ומעורפל. אל תשברי ואל תוותרי! זה לא יקרה בין לילה, מחר לא תחזרי לבטוח בבני אדם כאילו לא קרה דבר. זה לוקח את הזמן שלו עד שתרגישי סדר בנפשך ועולמך, עד שתפחת החרדה והכאב, ותרגישי את ההשלמה המיוחלת. בהחלט התמזל מזלך לפגוש בחור אוהב ומכיל שמאפשר ריפוי, אבל את בתחילת דרכך. ועדיין לא מסוגלת להתמסר, להתחייב אל האיש שאוהב אותך, כי את עדיין מצפה לפגיעה גם ממנו, ובאופן לא מודע 'עוזרת' לבן זוג להגיע איתך למצבים שבהם הוא יתאים יותר לתבנית, ויבחר לפגוע בך, כדי להוכיח לך 'את צדקתך'. את עדיין לא במקום של לנהל מערכת יחסים הדדית, לראות את הצרכים שלו, וגם לא במקום לבנות בית, ולכן כנראה את נסוגה מכל מחשבה על כך. קחי את הזמן שלך! קחי הכל לאט לאט, ובמקום לברוח ממנו ולחזור, פשוט תתמקדי בריפוי שלך עכשיו. זאת המשימה הכי חשובה שלך. מה 'שכולם אומרים' לא רלוונטי לגביך. אל תעשי שום דבר מתוך לחץ, הוא מאותת לך שהצעד להתמסד לא נכון בשבילך כרגע. בחור אוהב, סבלני ונחוש לעזור סביר להניח שיישאר שם לצידך, וילווה עד שתרגישי שלמה עם עצמך. אם הוא יציע נישואין אל תדחי אותו, פשוט תסבירי לו איפה את עומדת עם עצמך. תצטרכי לקפוץ למים, ולבטוח בו שהוא יבין

.

בהצלחה במסע הריפוי שלך, והרבה כוחות. את בדרך הנכונה.

 

[גארוטה]

אם נמשיך את הכיוון של אייבורי

ונשים בצד לרגע את ההיסטוריה הקשה שאת מספרת עליה, את לא שונה בהרבה מכל בחורה צעירה בת 24 שמתלבטת לגבי הזוגיות שלה ומתחבטת בשאלה האם החבר הוא הוא זה שאיתו את רוצה לבנות משפחה. את מספרת שמלכתחילה לא רצית אותו, הוא לא הטעם שלך מבחינה חיצונית, עדין מידי לטעמך ובנוסף מסורתי כשאת עצמך חילונית, וכל הדברים האלה ביחד וכל אחד מהם לחוד זה מספיק כדי להתלבט אם זה הוא או לא. כולם דואגים להגיד לך שיש לך ביד דבר טוב אבל זה לא משנה את העובדה שאת עצמך לא "סגורה" לגבי הרגשות שלך כלפיו ואם נוסיף לזה את דפוס ההתנהגות שאת מתארת שדווקא מי שרוצה בך את לא מעוניינת בו ולהיפך, אז יש פה בעיה רגילה ושכיחה של בחורה צעירה ומתלבטת, וזה בסדר וזה נורמלי. תשימי כרגע בצד את הצורך לקבל החלטה לגבי הזוגיות ותמשיכי לטפל בעצמך בלי קשר אליו ולעתיד הזוגיות שלכם.