זקוקה לעצה

רונתי

New member
מה שאתה אומר בעצם זה

לעצום עיניים ולתת לחיים למשוך אבל זה כל כך לא המקרה כי יכול להיות שזה מתחיל במשהוא תמים וצומח למשהוא שלא מתכוונים בכלל ואז כבר יהיה מאוחר מדי.חוץ מזה מה שלא יודעים לא כואב אבל כשעולה החשד זה מטריף.
 

נעמה3211

New member
אם היחסים שלכם טובים

ואת יודעת אם הם כאלו, אז גם אם הוא מחפש ריגוש זה לא אומר שהוא יתפתה מעבר לפלירטוט ועם החשדנות את עלולה רק לדחוף אותו לכיוון שהוא אפילו לא חשב עליו. אם זה לא היה תמים נראה לי שהוא היה יותר זהיר ולא היית רואה את זה
 
נהפוך הוא

דווקא נהפוך הוא, מה שאני אומר הוא שעליך לפקוח עיניים, וברגע שתפקחי את העיניים, תביני שאין בידך לעשות מאומה כאשר בן זוגך ירצה לפלרטט עם אחרת, הלחץ בזמן הלא נכון עלול להביא תוצאות הפוכות, התכוונתי שעליך ללכת עם התלם של הקדימה (השיח) ולא לעמוד באופן קשיח עם תפיסה סטריאוטיפית המתאימה לתקופות שלפני עידן האינטרנט, צריך להפנים כי האינטרנט הוא "מהפיכה" תרבותית ולא רק טכנולוגית, הניסיון לעמוד מולו לעולם לא יצלח, זו כוונתי. באשר לענינך, כבר אמרתי שאני מבין ואף חושב את דברים צודקים בכל מה שקשור לקינאה הקניינית, אני יודע שהיא לעיתים מטריפה את הדעת, אך כאשר מתמודדים איתה באופן שכלתני, וזה מאוד לא פשוט, כאשר כולאים אותה בתוך מסגרת פנימית, בעזרת תובנות שכלתניות, או-אז יהיה אפשר לצמצם את נזקיה. הניסיון של בן זוג למנוע מבת-זוגו (או להפך אני מדגיש) סביבות פוטנציאליות מגיע לעיתים לפרדוכסים ואפילו לכדי עשיות ברוטאליות, וכבר סיפרתי פעם כאן בפורום את המתרחש באפריקה, שם הגישה הזו פיתחה תרבות של כריתת הדגדגן מן האישה בהיותה בת שתים-עשרה, משום ש..... לא תתפתה להיות עם גבר אחר..... אפשר על פי זאת גם- לנקר עיניים שלא תראה את האחר, או אוזניים שלא תשמע וכן הלאה הידיים ועוד ועוד, הכוונה בדברי היא שהעיסוק ב"סביבה הפוטנציאלית" כאילו היא "סביבה מוחשית" הוא שגוי באופן מהותי, חייבים לא אחת לזרום עם הזרם ואז שורדים יותר טוב מאשר ללכת נגדו. ולבסוף גם זאת- בשרשרת האפשרויות של "האפשרי" שיקרה כתוצאה מצ'יטוט בן זוגך קיימת האפשרות הקיצונית- "פרידה" כתוצאה מהתאהבות באחרת כמובן. והנה שאלה- האם על ידי כך שתמנעי ממנו את הצ'יטוט מחקת לחלוטין את האפשרות שהוא יתאהב באחרת ויעדיפה על פניך? אם תחשבי, תראי שגם אם תשקדי שקידה מלאה, ובסבלנות רבה תמחקי סביבה פוטנציאלית אחר סביבה (שיתפטר מן העבודה, שיחדל ללכת לקאנטרי, לחוגים, שלא יצא מן הבית, שלא יצא מן החדר שלא יקום מן המיטה, שלא יצליח לפרום את החבלים שקושרים אותו למיטה... וכן הלאה) ובכן אם כך תנהגי, מעבר לכך שבן זוגך "ימרוד" מהר יותר מכפי שציפית, הרי את תקלעי למסכת של עשיות שיסחטו ממך את כל האנרגיות החיוביות , תשחקי את עצמך, תמנעי מעצמך את הנאות החיים, ובקיצור, יתקיים עליך "מתוך שלא לשמו בה לשמו" לאמור, ביקשת למנוע מעצמך כאבים, עצב, הרס, ועל ידי מעשיך לא עשית אלא הבאת עצמך מדחי אל דחי.... מה פתאום לעצום עיניים, נהפוך הוא, תפקחי עיניים, שיעשה מה שהוא רוצה, אך בשלב שבו חרג מגבול הטעם הנסבל (ורק את קובעת אותו) רק אז תנסי להחזירו לתלם, אם תצליחי. והנה לך עצה , עוד עיצה- הניסיון למנוע שחיקה במוסד הנישואין, כשהוא לא מושכל, מאיץ את תהליך השחיקה ולעיתים קרובות הוא לכשעצמו מהווה את הסיבה לשחיקה יותר מכל סיבה אחרת. אין מצב שבו גברת "שחיקה" לא מבקרת במוסד הנישואין. "היא" אפילו חודרנית ואיננה בוררת, ברגע ששני בני אדם נפגשים, כבר היא מבקשת את מקומה, ואין זה משנה מבנה הגומלין, גם בין שני גברים או בין שתי נשים, כי כפי שאמרתי- העיניין, והסקרנות מקבלים את החמצן מן הבלתי-ידוע, מן החדש, ובכל רגע שנמצאים על יד הזולת, נמחק עוד רכיב בנפח "הבלתי ידוע" ומצמצם אותו עד למימדי אפס. זהו, המטאפורה של החידקל מדברת על כך שזהו תהליך שאי אפשר למנוע, וחבל להאבק בו באופן אובססיבי. מכסימום תיפרדי...... לא קל, לא פשוט, עצוב כואב אבל...........ואולי המטאפורה הבאה תהיה נהירה יותר- ישנם עשירים, החוששים שהונם יתכלה וישארו עניים, על כן הם מקמצים ומקמצים, בוחנים במשורה כל הוצאה שלהם, ובסופו של דבר מתנהגים כ---עניים. ועל כן - מתוך חששותיו שיקלע לחיי עוני, מביא הוא על עצמו חיי עוני. ובעניינך- מתוך חששותיך מן הפרידה, את תגרמי במעשיך לפרידה. תני לשכל מרחבי מחיה במיוחד בתקופת שבהם הלב דואב. בהצלחה.
 
קראתי את כל הנאום ותהיתי לי

מדוע היה צורך בכל המלל הארוך הזה כששורת ה"מחץ" היא למעשה מתוך חששותיך מן הפרידה, את תגרמי במעשיך לפרידה. ןהרי אמרו חכמינו ז"ל כי-כל המוסיף גורע...
 
ולפי זאת....

ולפי דבריך, אפשר לדבר למעשה בראשי פרקים, ובקיצורים של מילים, קיצורים של משפטים, ולפי זאת גם......... קיצורים של אינטראקציות. או בקיצור? לשוחח בקיצורים. ברוך שובך לפורום, ומעת לעת מגיחה את ממעמקי הנשייה ומעלה חיוכים על פני.... (גם עתה, וזה אמיתי). שתהיה לנו אינטראקציה תמיד תמיד עם חיוכים.
 
ימי למידה

כל יום הוא יום למידה. אינני יודע מדוע במוחי מקובע המספר 54 שבועות, אולי מדובר בשנה העברית אשר בה יש גם את החודש המעובר, אדר א' + אדר ב', או לחילופין משום שמספר ימי החודש שם קטן יותר מאלו של הלועזי, שהרי עיבור השנה העברית מקביל למשחק מספר ימים על פי הלוח הלועזי- 28 ימי בפברואר, המשחק בין 31 ובין 30 ימים. צריך לבדוק זאת כי המספר 54 חזק בזכרוני ולצערי לא סיבותיו. כך או כך תודות על ההערה, היא במקומה. ברכות
 

doבי

New member
בתגובה למיתבונן:

אם חמישים וארבע שבועות יש בשנה - מה טוב שלא כולם שווים במהות ותוכן. אך איני מבין מדוע דווקא שבוע הוא כקנה מידה שנתי. יש ימים וגם ליות ואפילו שעות, דקות ושניות. כל כך הרבה מומנטים של תנועות - ואתה מדב על מספר של שבועות. למה? מצטער- בכובע השתמשתי חד- פעמית ואיני מקבל תשובה : למה כובע. איני כחכימא .לא חכם - בלילה , לא ביום- חכם. עשר שנים של נישואין בהנאה וזוגיות טובה של רונתי - זה לא דבר של מה בכך - ודי לך ברמיזא.
 
אליך איש הכובע

השואלת טענה כי בסוף השבוע היא נכנסת למרה שחורה כתוצאה..... סוף שבוע יש רק אחד בשבוע, ובשנה חמישים ושניים/ארבע, וכן הלאה, גלישה עם דבריה של העלמה. בעיקרון אין הבדל מהותי לגבי הטיעון שלי, קרא אותו שוב ואולי אף את האחר, ואז תקבל תשובה לדבריך האחרים. בברכה. בעצם ברוך בואך לפורום.
 

seeyou

New member
כן!-יש גברים שנכנסים לצ'אט ...../images/Emo11.gif

שלא על מנת לתפוס סטוץ! את מרגישה רע לא בגלל מה שהוא עשה או לא עשה...פשוט בגלל הגישה שלך למצב החדש עשר שנים את היית נעמנה לו? אם כן היית נעמנה בגלל שחשבת שגם הוא נעמן לך או בגלל הרצון שלך להיות כך "שבעבר הוא התכתב עם אישה .." גם אני התכתבתי כ-8 חודשים עם אישה צעירה ממני,עם ילד שבעלה עזב את הבית לחזור בתשובה אישתי ידע ולבסוף שאלה אותי האם זה לא יגלוש לפסים אחרים? בהתחלה התרגזתי אך עם הפגישה עם ה"ידידה" והחיבוק והנשיקה "הידידותים" הרגשתי רצון גם למעבר לידידות... זה לא הרגשתי עד שאישתי אמרה את זה... האם אי פעם אוכל שוב לסמוך עליו? זה תלוי בך...וגם בו... לפעמים רוצים ריגוש ,חידוש...ולא תמיד מבינים שהמשחק בסטטוס של נשואים הוא שונה מהסטטוס של רווקים... אם תתרחקי ממנו המצב לא ישתפר
 
נראה לי

שאת ממהרת להספיד אותו,תבררי טוב טוב במה מדובר לפני שאת נכנסת להסטריה דברי איתו,תגידי לו שאת פגועה ושזה לא נראה לך ותשמעי מה יש לו להגיד אדם חף מפשע עד שהוכחה אשמתו,בעיקר כשמדובר בבעלך מזה 10 שנים,זה לא הולך ברגל וחבל לזרוק את זה בגלל יכול ליהיות ואולי למיניהם תתחילי מזה שתדברי איתו,ומה שאחר כך...תשאירי לאחר כך
 

doבי

New member
"כל הספ"ש עבר עלי במחשבות"

חוזר להדגשה- "כל הספ"ש עבר עלי במחשבות קשות אבל אני פשוט לא מסוגלת להסתכל עליו". אומרים כי "אין עשן בלי אש" וגם "על ראש הגנב בוער הכובע". את מתארת וחושבת ואפילו מודאגת - מהתחושות שלך. שאלתיף מה הקשר בין תחושותייך, לבין זה שהוא עשה צ'אט בחדר הפרטי של איזה פורטל? הקשר לדעתי, אינו מקרי- והוא קשור במיוחד בעצמת הרגש שלך. עכשיו משראית - "מעשה פרטי שעשר שנים לא יצא לך ולא רצית לראות אצלו" - את גם לא יכולה להסתכל עליו, וגם מודאגת - מכך שה"בחור" יראה את דאגתך - "יקרא אותה על מצחך". אין חשש. לפעמים, אישה שלא מפרגנת ולא כמוך מצליחה בזוגיות עם בעלה- לא מצליחה למצוא שיחה או סיבה לשוחח עם הבעל. לך אין בעיה בזה - אלא רק מכיוון הדאגות שלך ולא מצד בעלך. האפשר שבהתנהגותך זו - את גורמת נזק לזוגיות בפרט ולכל אחד מכם בכלל? -למה לך? למה לפגוע באישיותך, בחום הטוב שלך ובאהבה? לדעתי- חד וחלק- זה לא כדאי. מוטב לשוחח איתו, ואם זה קשה לך - היכנסי את לצ'אט והזמיני אותו לשוחח איתך שם. התוכלי להיעזר בידידה טובה עם מחשב? מניח שיש לך כמה doבי, שזורק הדאגות - לפח-הזבל של עברי, וצועד קדימה אל היום הסתווי עם השמש המחממת לי את העצמות והמפרקים -בדרך את המים הצלולים של הבריכה של חיי תכלת כים ושמיים מתמזגים כזוג באופק העתידי הקרוב...
 
אני גברת ואני לא צעירה אני עצמי

נכנסת פעמים רבות לצ'ט ומתחזה לגבר ותתפלאי כמה נשים בקשו את קרבתי ובקשו לקבוע איתי פגישות. אני מתחזה בצ'טים לגבר ומכיוון שאני אשה, אני יודעת בדיוק מה נשים רוצות ואני מתחזה כגבר שמציע כל זאת לנשים. לכן את כל עניין הצ'ט צריך לקחת "במרחאות כפולות". אני לא באמת גבר בסביבות גיל 50 בעל עסק קטן ויוקרתי שנוסע הרבה לחו"ל לצורך עבודתי, נשוי באושר לאשה קרייריסטית. אז כמו שאני אומרת קחו את הכל בפרופורציות, מסך המחשב סובל כל דבר.
 
למעלה