זקוקה לעצה

רונתי

New member
זקוקה לעצה

ביןם חמישי גיליתי שיחה שלו בצ'אט בחדר פרטי שבה הוא אמר לבחורה שהיא "מענינת אותו" הוא טוען שהכוונה היתה כאישיות ללא קשר למין אבל לי קשה להסתכל עליו מאז. כל הספ"ש עבר עלי במחשבות קשות אבל אני פשוט לא מסוגלת להסתכל עליו כי האמנתי בו באלף אחוז ויש לי הרגשה שאפילו נניח שזה לא היה רומנטי אין לו שום זכות ליצור אינטימיות עם אישה. הראש טרוד והלב מסרב להאמין. אנחנו נשואים עשר שנים ויש לנו שני ילדים וחברות טובה (לפחות היתה לנו). מה לעשות? יש גברים שנכנסים לצ'אט שלא על מנת לתפוס סטוץ? אני יודעת שבעבר הוא התכתב עם אישה כבת חמישים שהזמינה אותנו לבקר בקיבוץ שלה ופעם היה אצלנו בחור זהוא הכיר בצ'אט אז יש סיכוי שזה תמים? האם אני אי פעם אוכל שוב לסמוך עליו?
 

רונתי

New member
הוא הלך מהמחשב לראות מה בישלתי

והייתי צריכה להתקשר בדיוק אז התישבתי מול המחשב וסתם שיחקתי עם החלונות שהיו למטה
 

s h o o s h a

New member
גברים ונשים לא מחפשים רק סטוצים

ראשית דבר, מאד צרם לעיני ולאזני המשפט "אין לו שום זכות..." וכי למה? האין הוא אדם בפני עצמו עם רצונות, צרכים ומאווים משלו? האם אלו נעלמו בעת שנישא לך? יתרה מכך, את מספרת כי בעבר פגשתם באישה בת 50 ובבחור שהתארח בביתכם. מכאן ששיחותיו של בעלך, על פניהן, מעידות על רצון לשוחח ולהכיר. אז מה נשתנה? שהפעם זו אשה, שכנראה סובבת סביב הגילאים שלכם ובעלך ההין לומר לה כי היא "מענינת אותו"? מדוע הפעם, מפעמים אחרות, נדלקות אצלך כל הנורות האדומות?
 

melodynoa

New member
חות מזה יכול להיות שהוא גם הומו

וגם נמשך לבנות 50, אבל לא זה הקטע.
 

רונתי

New member
כי הפעם הוא ביקש את הטלפון שלה

והיא אמרה לו שלא מתאים לה גבר נשוי אז הוא אמר לה שלא כל דבר הולך לכיוון המיטה -אבל זו נשמעת כמו שורת פתיחה של מחפש מצוי וחוץ מזה כל הדיאלוג שהופיע שם היה כאילו זה מישהוא שאני לא מכירה הוא קרא לעצמו בשם חיבה שמורכב משמו האמיתי ודיבר על עצמו בגוף שלישי
 

רונתי

New member
ולשאלת הזכות

אינטימיות שבין גבר לאישה זה דבר שנבנה לאט ויכול גם להוביל לדברים לא מתוכננים שממש קרו במקרה כמו שיספרו אחר כך הגברים לנשותיהם הזנוחות לאחר שהודיעו להן שהם עוזבים את הבית ואז מה אני אגיד שהכתובת היתה על הקיר ולא ראיתי אותה?בעלי הוא אדם שנהנה מבת זוג מפרגנת. בשל עבודתו הוא חוזר מאוחר ואין מצב שהוא יקבל טלפונים חקרניים ונודניקים כי עד עכשיו שמחתי עליו בעיניים עצומות.
 
../images/Emo12.gifאין לו שום זכות

אני חושבת שברגע שמתחתנים יש כמה קווים אדומים שאין לעבור עליהם,ואני יודעת שאולי אכעיס כמה אנשים אבל זו דעתי האישית. בעלה ישב ליד המחשב ויצוטט לו עם נשים בצאט, ואני מכירה את הצאט, את אומרת שיש גברים שלא מחפשים סטוצים? טוב אחרי שנים רבות בצאט צר לי להודיעך שכל הגברים מחפשים סטוצים, גם אלה שכביכול מספרים שהם נכנסים רק לשוחח..נו באמת! הנקודה פה היא שאין לו זכות נכון, ואם הוא אדם בפני עצמו ויש לו רצונות,מחר יתחשק לו להביא בחורה הביתה ולבקש מאשתו להשתתף באורגיה,הרי יש לו רצונות וצרכים לא? מחרתיים הוא יחליט שהוא עושה כל מה שמתחשק לו בלי להתחשב בבת זוגתו לחיים, איפה הגבול? מה זה צרכים? מאוויים? האם כשאנחנו מתחתנים אנחנו נשארים גם רווקים שכל מה שמתחשק לנו נעשה? יש דברים במסגרת הזאת שצריכה להיות מקובלת על שני הצדדים, ולא כל אחד שיש לו =צרכים= פתאם לא יתחשב בצד השני.
 
../images/Emo122.gifתעשי אותו דבר.רונתי

תתחילי לגלוש בצאטים תדברי עם גברים ותראי מה התגובה שלו.. אני מהמרת שזה לא ממש ימצא חן בעיניו, ואת צודקת הכתובת היא על הקיר וזה מתחיל בשיחה תמימה נמשך בכוס קפה..והגבול הם השמיים..אני יודעת על מה אני מדברת, כולם אוהבים את הנשים שלהם בצאט, אבל רוצים רק לשוחח, גם אני שוחחתי פעם עם נשוי ש=מת= על אשתו, בסוף השיחה הוזמנתי לקפה.. כמובן שלא הלכתי, אבל הוא ממש =מת = על אשתו...חחחחח אתם נאיבים.
 

רונתי

New member
את צודקת וזה מה שעשיתי

האמת שביום ראשון ושני זה בדיוק מה שעשיתי ואתמול בלילה סיפרתי לו על זה ומאז הוא כמו משוגע- רוצה לדעת מה הכינוי של זה שדיברתי איתו הכי הרבה (זה שסיפרתי לו עליו )ומנ הכינוי שבו נכנסתי לצ'אט ומיהו ומהו בקיצור אתמול בלילה יושרו ההדורים. והאמת שרוב הגברים שדיברתי איתם נשואים באושר ונאמנים אבל הציעו הצעות ביקשו טלפון או הציעו סייבר סקס
 
לעיסה של מסטיק

כאשר שניים מחליטים ומגיעים להסכם כתוב כי עליהם ללעוס מסטיק ביחד, אין מזה נובע שאין לאחד מהם זכות גם לאכול שוקולד. מאכילת השוקולד אפשר להבין שיש כאן שבירת הסכם. "הפזילה" לאחרת איננה בבחינת זכות או אי-זכות, היא מימוש רצונו של אדם, האדם החופשי. אך גם הצד האחר אדם חופשי, ובאופן חופשי יוכל לקבל החלטה האם להמשיך לקיים את ההסכם או לא. לטיעון הנשען על "זכויות" במוסד הנישואין, אין שום בסיס בחברה חופשית ופתוחה.
 
אנחנו חברה חופשית ופתוחה?

כשאנחנו נהיה חברה חופשית ופתוחה, בטח גם מוסד הנישואין יפשוט את הרגל..אם הוא לא פשט כבר רגל..בינתיים יש מוסד כזה, ויש =חוקים=-מסויימים שמתחייבים להם ללא חתימה, ואחד מהחוקים האלה הוא לשמור אמונים,אבל היום המצב לא ככה, אבל עדיין אנחנו לא חברה חופשית ולא פתוחה,אולי יש ניצנים, אבל לא ממש, חוץ מזה מי אמר שחברה חופשית ופתוחה זה טוב?
 
היש לך ספק?

יש לך ספק אם אנו חברה חופשית ופתוחה? זה לגיטימי להיות סקפטי, אך אני התכוונתי למשמעות הבאה: אנו חברה חופשית ופתוחה המאפשרת לאדם להחליט לעזוב את בן זוגו מתי שהוא רוצה, איך שהוא רוצה ולמה שהוא רוצה, בלי לשאול שאלות, את השאלות שואלים האנשים אשר מתעניינים באמת ובתמים, וכאלו שהסקרנות ("רכילות") מניעה אותם, אך לא החברה. לדוגמא- עד סוף שנות השבעים, החברה באיטליה לא איפשרה גירושין כלל וכלל. וישנן עוד חברות שהנישואין הן מזבח עליו מקריבים את שאר הליכי החיים. זו הייתה כוונתי. ולשאלתך שאלת החרות האבסולוטית היא שאלה עתיקת יומין, והייתי אומר זאת כך- לא הוכח שהיא ניתנת להשגה רק משום שעדיין לא הושגה. נשאר רק משהו אחד אשר אומרים ששם ישנה חירות אבסולוטית והיא---- "החשיבה", כלומר אני חופשי לחשוב מה שאני רוצה ואינני חייב הסברים לאיש על מחשבותי. אך אליה וקוץ בה- מאחר שכבר הוכח שניתן על ידי מניפולציות, ועל ידי התערבות כימית בגופינו, להשפיע על מחשבותינו, המשמעות היא שגם בתחום זה אשר הרציונאל מצביע עליו לכאורה כעל "חירות אבסולוטית", הרי אין אפשרות להוכיח כי אכן זוהי חירות. ואסכם זאת כך- אין ולו דבר אחד בעולם שהוא חופשי ופתוח, התלות ההדדית מגיעה לריזולוציות מאוד מאוד נמוכות, ואין לנו ברירה אלא לחיות עם זאת. ומכאן???????? מסכים הסכמה מלאה איתך- אין אנו חברה פתוחה כפי שאין בשום מקום. אבל..... בכלל בכלל זו לא הייתה הנקודה שלי...... בהצלחה
 

melodynoa

New member
ממקומי הלא נחשב של בת 22 לא נשואה

אבל אני גרה עם החבר שלי שנתיים וחצי, וצ'יטטתי פעם המון, רציתי לספר לך על שיחת צ'אט שנזכרתי בה בעקבות ההודעה שלך: נכנסתי לצ'ט נשואים/נשואות כי אני לא מחפשת סטוצים, ורציתי לשוחח סתם, בגלל השעמום, בשביל העניין, עם גבר או אשה נשאורים ללא כל כוונות. אז האמת, הרב מחפשים, ויש בדיחה כזו: "מה המשותף לכל הגברים במועדון פנויים פנוייות?" -"כולם נשואים". דיברתי עם נשוי, וישר חשדתי שהוא מחפש מאהבת, אז שאלתי אותו, והוא אומר שהוא רק רוצה לדבר. יש לו אשה שהוא נורא אוהב, ויש ביניהם קשר מצויין, אבל הוא רוצה סתם להעביר שיחה נעימה עם מישהי אחרת. ואת יודעת מה, זה המינימום שמגיע לו. אין קשר בין הצ'יטוטים האחרין שהיו לו, זה לא מוכיח כלום, זו יכולה להיות גם הסוואה. אבל את מכירה אותו יותר מכולם, ואם הוא כזה ידידותי (במובן הטהור של המילה), אז תני לו. זה הצורך שלו בפרטיות. בחיים משלו. ומה היית אומרת אם הוא היה הולך למועדון חשפנות - רק להסתכל, לא לגעת, ואת לא היית נהנית מזה בצורה הפוכה? לדעתי אסור לקחת ממישהו דבר כזה, זו החירות שלו, זה כמו להגביל לו את המחשבות. וכמו כן, יכול להיות שהוא מחפש. ולפעמים אני שואלת גברים, מה לא בסדר באשתך? מה היא יכולה לעשות כדי שלא תבגוד בה? אז הם אומרים לי: "זה לא שמשהו לה בסדר, אני אוהב אותה מאוד, ויחסי המין שלנו מצויינים, אבל אני פשוט רוצה משהו אחר". וזה הטבע שלהם. "הגבר צריך למלא את כל צרכיה של האשה, ואילו כל הנשים צריכות למלא את צורכו האחד של הגבר". ונכון שיש גם גברים שאומרים שהאשה לא רוצה כמו שהם (אבל הם אוהבים אותה מאוד, ובאמת לא נתקלתי בגבר נשוי שמחפש סטוץ ושלא אוהב את האשה שלו). אין לי פתרון בשבילך, רק רציתי להאיר לך על כמה נקודות.
 

doבי

New member
ממקומי הלא נחשב של 22 שנות פרוד-ל22

חשובה וחמודה:- כל מילה שלך- מזה. אם לא היית עם חבר, בקשר-ול היה בני קשור בחברה לחיים מזה 6 שנים,כנראה שהייתי עכשיו מנסה "לשדך ביניכם היכרות". את מקסימה, ביכולת הביטוי. כבן ששים מינוס (רק שתיים), אני יכול להעלות בדעתי הרבה סיבות למלודי-נוע, שחשה באיום מהצ'אט של בעלה מזה 10 שנים.הרבה דאגות, מתחילות ממחשבות "האם, האם האם, זה קורה כך או ככה?" ואישה מודאגת, כשהדאגה "נשפכת לה מהאוזנים"- שוכחת להקשיב להלמות ליבה שלה, וללב של בעלה, על פי-רוב. איני מכיר את מלודי- נוע, אלא מהכתב פה. עצמי - לא הייתי דואג מגילוי כזה. לא הייתי יכול "לשאת את המתח" - והייתי משתדל לשוחח, לשאול "מפי האתון". מי אני שאחליט - בשביל מה מלודי- נוע תדאג/לא תדאג? או בעלה כן יבקש טלפונים בצ'אט/א יבקש? רוצה לבלוש? - תחקרי את המבולש. אשר לשאלתיות האם- מלודי-נוע : יש פנים להביט בפסיכולוגיה של הזוגיות. בתחומי האפשרויות. מקבל את דברייך לגבי הבעל של רונתי, אך השואלת אותנו היא רונתי ועינו לנסות להשיב לה. לגבי רונתי: היתכן שלאחר 10 שנות נישואין כשרונתי כל כך מפרגנת ומלטפת ואפילו מלוטפת בזוגיותה , היא אינה מוכנה כעת לקבל את העובדה ש"בעלה רוצה לראות/לנסות גם צד אחר של קשר/קישור עם אישה? יתכן.זה אפ/רי - כל עוד אנחנו כאן - עונים. הבעל לא סיפר לה בשיחות הזוגיות היומיות/שבועיות דבר על כך. היתכן כי לאחר 10 שנות נישואין בזוגיות כל כך טובה ומאמינה בבעל, רונתי צריכה לחשוש מההרגל הלא בריא שלה להפוך בעלה - לרכוש במקום בן זוג? - יתכן. זה לא בריא בעליל. אם כן- צריך למהר ולצאת מדאגה זו שהופכת זוגיות נעימה ל"עיסוק דואג ברכושניות ומוות של אהבה". אפשר לצאת מדאגה כזו? - חובה- כל עוד אנחנו כאן עונים. doבי, שזורק הדאגות - לפח-הזבל של עברי, וצועד קדימה אל היום הסתווי עם השמש המחממת לי את העצמות והמפרקים -בדרך את המים הצלולים של הבריכה של חיי תכלת כים ושמיים מתמזגים כזוג באופק העתידי הקרוב...
 
חמישים וארבע שבועות

בשנה אחת ישנם חמישים וארבע שבועות, אם כל סוף שבוע תכנסי למרה שחורה על שמישהו או מישהי "עניינה" את בן זוגך, תמצאי עצמך חמישים וארבע שבועות "במחשבות קשות"........ עליך להפנים את האלמנט הבסיסי בכל זוגיות- יש לו זכות ליצור אינטימיות עם מי שהוא רוצה, שום מוסד נישואין, יהא פוריטני אשר יהא, לא מאפשר בחוק למנוע את אותה "אינטימיות". את מדברת על העולם המוסרי, בעולם זה לא משתמשים במונחים של זכויות. והנה לך נתון אלמנטרי של איש התבונה- סקרנות מעצם מהותה ניזונה מן ה-"חדש" והבלתי מוכר, כאשר זה נכנס גם אל מוסד הנישואין, אפשרי בהחלט שאישה או איש אחרים "מעניינים" יותר מאשר בן הזוג, בזמן נתון או אפילו לפרק זמן ממושך, תפקידך כ-בת זוג זה לחדש דברים, להפתיע, ובקיצור לגלות במגרש התחרויות את כל הדרכים "לנצח" את האחרים בבואך למשוך את תשומת ליבו של בחיר ליבך, וזה אף הפוך. השיעמום הוא גם נחלת הזוגיות ולא רק העניין, זוהי אוטופיה לדרוש מבן הזוג לעמוד פעור פה לנוכח מילותיך לאורך זמן, נסי לחשוב ולהשיב לעצמך כמה פעמים חזרת על אותם הסיפורים, על אותן הבעיות, על אותן השמחות. במוסד הנישואין יש הרבה "חזרות" והרבה "שיחזורים" של נושאי שיחה, יש בו מעגליות החוזרת על עצמה בתחומים רבים, וכל מעגליות שכזו מעצם מהותה מכרסמת בעוצמות הסקרנות. אני מסכים- חושייך המוסריים, אלו של ה-"בת זוג" אשר בך, צודקים, בהיתכתבות הזו שאת מדברת עליה יש את פוטנציאל האיום על שלמות הזוגיות. אך על אותו משקל העבודה במשרדו עם אנשים אחרים מהווה סביבה פוטנציאלית, בקורסים שהוא משתתף הוא נפגש עם אנשים זרים..... וכן הלאה וכן הלאה. אז אשאלך- מה היא הסביבה שבה אין פוטנציאל? נסי לחשוב.. ולסיום על גדות החידקל, צמחו שני ענפים "אחים", האחד צימח עצמו אל-על והפך קשה עורף, גזע עץ קשה פיתח לעצמו, וראשו היתמר מעל פני הסביבה בגאווה, הרוח רק את צמרותיו מעת לעת הצליח להניע אך גיזעו עמד יציב. לעומתו, אחיו לא פיתח שום גזע, ענפים ענפים הייתה כל הוותיו, רכות הייתה בתנועותיהם, היה הוא לשיח קטן קומה. באחד מן הימים, מים רבים זרמו בחידקל, וגדותיו הלכו ועלו, וזירמו הלך ורב והמים החלו מכים בגזע הקשוע, עוד ועוד, והוא התנגד, ביקש בשורשיו לחזק עצמו עוד ועוד, אך המים כירסמו בגרגירי החול שבתוכו ביקש הגזע למצוא את אחיזתו. לעומתו, אחיו, הרכין ראשו, הבין כי כוחו לא בהיתנגדות, אלא בהכרה כי זוהי גחמתו בר החלוף של החידקל, לא גאווה משלה בתנועותיו, והוא הרכין עצמו, ענפיו בכיוון זרימת המים מתנועעים בקלילות על פני המים. וברגע אחר, התמוטט הגזע הקשוח, כי לא ידע מעולם רכות מה היא, וככל שהמים היכו בו, כך ביקש להקשיח את עמדתו, גרגירי החול שעטפו את שורשיו, נסוגו מפני המים אחד אחד, אולי שניים שניים, עזבוהו לנפשו, כי לא יכלו לסבול את עוצמות המים. ומשרבו הגרגירים העריקים, התפוגגה אחיזתו של הקשוח בקרקע, והוא החל לאבד אחיזתו, גובהו שהיתמר בגאווה היה בעוכריו והוא מט ליפול, עוד ועוד עד אשר נפל, והמים בצהלת השמחה נשאוהו על גבם הרחק ממקום מגוריו. ועליו הביט אחיו השיח, אשר שום גרגיר לא עזבו, המים אותו לא ביקשו לסחוף עמם כי הוא לא עמד מולם בגאווה, עזבוהו ומעבר לטילטולים בענפיו לא ביקשו לעוקרו...... ודי לחכימא ברמיזא. בהצלחה
 
למעלה