כבר למדתי משהו..
אני קראתי (כמה פעמים) ובהחלט מבינה על מה את מדברת, מסכימה עם המון דברים.. ובכל זאת:
"הפינות האלה הם המקומות הכי מעניינים משום שאליהן מתנקז הכל ושם נמצאת המציאות האמיתית ולא הבדיה.
זהו בדיוק המקום של המהות של החיים בפורמט החברתי הנפוץ של זוגיות ואת רואה בעצמך שעם כל הסיפורי אגדות והמציאות שהחברה בחרה לדמיין בשביל פרטיה, בכל כך הרבה פעמים זה לא עובד. ואם זה כל כך הרבה פעמים נכשל, אז אולי נשאל על זה משהו? אולי נבדוק שוב את האמונות שלנו? אולי נברר קצת יותר לעומק האם זה באמת הסיפור האמיתי, זה שאנחנו מספרים לעצמנו?"
חלק מזה נראה לי כמו דיבורים תיאורטים שלא טובים יותר מה״איך זה אמור להיות״ שרוב האוכלוסיה מספרת לעצמה.. את אולי יכולה להגיד מה אידיאלי שיהיה, מה חקרת בפינות הנסתרות האלה ומצאת ולהרשים אותי ואת הפורום בחכמת חייך,
אבל בסופו של יום אם נסתכל על רוב האנשים הם לעד יחיו הרבה יותר פשוט, הרבה יותר אימפולסיבי והרבה יותר לפי מה שהם מכירים..
ורובם לא יוצאים למסעות ניסויים בחייהם, רובם לעד יתקעו באותן התבניות עם אותן הבעיות והתזוזות שלהם יהיו מאוד קטנות לקראת המקום ה״שונה״ הזה. וגם אם יגיעו אליו זה לא יהיה בצעד אחד.
ולאן אני חוטרת?
לטעמי: הפלת עליה תיק שאין ביכולתה להבין ושהוא לא בטוח נכון..וזה לא יעזור!! כי מבחינתה (ותתפלאי גם מבחינת בעלה כי אחרת הוא לא היה בוחר בה כנראה) זה יותר פשוט..זה הרבה יותר פשוט.
אני מסכימה איתך זה פשטני להסתכל על זה כ: ״מתאים לך שאני אסע ביומן?״.. ועם זאת זה לא מה שאני רואה..
אני רואה שני אנשים שלא משדרים על אותם גלים,
שהיא: באמת ובתמים מרגישה שהוא עבר על ההסכם הלא כתוב שלהם (שכמובן לטענתך היא זאת שלא ראויה מלכתחילה היתה להיות חשופה לצד שלו בחוזה) שהוא "מכר לה" והיא בחרה "לקנות"..ואף אחד לא יודע למה הם התכוונו ומה כל אחד הבין.
היא לא היתה מודעת לעולם הנוסף ואכן לטענתי היא תצטרך לשאול שאלות על עצמה ואיך ומה בה עצמה גרם לו לא לספר לה..
ואולי היא תצטרך לשאול: מה גרם לה לבחור גבר שמרגיש צורך להחביא? ש"מפחד" להיות פתוח וגלוי לגבי מי שהוא..
אני חושבת שאת (אולי בגלל תגובתה הקפריזיונרית והשתלטנית שלה) ראית רק את אשמתה ושכחת => (אם כבר מדברים על אידיאלי ומה שנכון או לא עובד) לשאול איפה האחריות שלו להבהיר לה מה הרצונות והציפיות שלו? איפה האחריות באותה נקודה שם בהתחלה עם הרבי וכל השמיח להגיד לה מה בדיוק היא מקבלת, מה בדיוק הוא רוצה? לדעתי היושר הזה זה ערך הרבה יותר חשוב ויקר מכל דבר אחר (כן גם יותר ממודעות עצמית..)
לפי איך שאני רואה את זה: הוא רימה אותה, הוא אשלה אותה ו"מכר" לה..והיא, היא בחרה לקבל ולאכול את זה...
וכשלא הייתה לה ברירה כבר אלא לראות את האמת אז היא התחילה לעשות סצינות ולטלטל את הספינה..
ומשהו בי דווקא בגלל שהיא בחרה ללכת לאמו ולבוס שלו ולאישתו של הבוס מרמז לי שהבעל הקטן הוא בעצם- מתקפל ומתרפס בפני כל אחד בעל סמכות כלשהי ועדין במקום של ילד קטן ואוגיאסט שמפחד מאמא/אישתו..(ולכן היא גם פנתה לאמו)
בשום דבר שהיא תיארה אני לא שומעת על גבר רציני שיודע את מקומו ומה הוא רוצה (אחרת היה שם אותה במקומה מזמן)..אלא ילד שבודק גבולות.
באשר לתגובתה: אני נגד להוציא כביסה מלוכלכת החוצה למשפחה וחברים ואחותו של השכן..אני חושבת שזה היה טיפשי ומוציא גם אותה כטיפשה אבל: אם היא הייתה מחכימה לא לעשות את זה היא הייתה מבינה שהיא צריכה לעזוב אותו..כי הוא לא עשוי מהחומר שהיא חשבה שהוא עשוי.
ורק התחושה שהיא פגע בו וירדה לרמה מספיק נמוכה וקרובה לשלו תעזור לה לסלוח לו. ככה הם נשארים שניהם באותו המקום ..וזה מקל עליהם להישאר יחד, (ולא לעשות את העבודה הקשה ליה דיברת..).
סליחה שלקח לי יומיים לענות זה קריסמס פה!!!
ואם שכחתי להתייחס למשהו זה כי אני נרדמת על המקלדת.
