זקוקה לעצה
אני אחת משלכן. אני מתחבאת כי אני מתביישת. יש לי 3 ילדים. בת 6, בן 3 ובן חצי שנה. מאז הלידה אני ובעלי מאבדים שליטה. לא קרה לנו כך בגידול הילדה הגדולה. הילד הבינוני מחפש הרבה תשומת לב, נראה כאילו בודק אותנו הרבה. כשחוזרים מהגן ואני צריכה להרדים את התינוק אני שולחת אותם לשחק יחד בחדר. לפעמים זה הולך חלק אבל הרבה פעמים הוא מציק לה, היא צורחת עליו, הוא מרים ידיים... ואז אני מתחילה לצרוח, אני ובעלי יוצאים מדעתנו ולפעמים מחטיפים. אנחנו יודעים שזה לא בסדר. זה לא ההורים שרצינו להיות או שהיינו. היתה לנו שליטה וידענו מה לעשות ופתאום כשהוא הגיע לגיל ההתבגרות הזה שכל דבר הוא אומר לא ועושה דווקא.. קשה לנו. אני משתדלת לתת תשומת לב חיובית לדברים טובים שהם עושים, בכל זאת הוא מחפש תשומת לב שלילית כל הזמן. היום עבר כל גבול. כעסנו ונתנו מכה על היד ואז כעסנו על עצמנו. והילד כאילו קלט ונרגע. ואז החלטנו יחד שאין יותר הרמת ידיים. משתדלים גם לא לצעוק. שמנו כיסא של פינת רגיעה. אחרי שעה הוא שוב השתגע. התנהגות נוראית. כואב לי לכתוב את זה אפילו. לא הסכים לשבת להרגע. אני נואשת. צריכה עזרה. אני יודעת שאחטוף הרבה ביקורת מכן, ובכל זאת, אם תוכלו לתאר לי את הפעילויות שאתן עושות עם הילדים אחרי הגן ובשבת, איך אתן מסתדרות עם הילדים (במיוחד אלה שיש להן יותר מ-2), איך אתן גורמות להם להסתדר יחד. איך נותנים תשומת לב לכולם כשיש בנוסף תינוק שזקוק לתשומת לב. תודה
אני אחת משלכן. אני מתחבאת כי אני מתביישת. יש לי 3 ילדים. בת 6, בן 3 ובן חצי שנה. מאז הלידה אני ובעלי מאבדים שליטה. לא קרה לנו כך בגידול הילדה הגדולה. הילד הבינוני מחפש הרבה תשומת לב, נראה כאילו בודק אותנו הרבה. כשחוזרים מהגן ואני צריכה להרדים את התינוק אני שולחת אותם לשחק יחד בחדר. לפעמים זה הולך חלק אבל הרבה פעמים הוא מציק לה, היא צורחת עליו, הוא מרים ידיים... ואז אני מתחילה לצרוח, אני ובעלי יוצאים מדעתנו ולפעמים מחטיפים. אנחנו יודעים שזה לא בסדר. זה לא ההורים שרצינו להיות או שהיינו. היתה לנו שליטה וידענו מה לעשות ופתאום כשהוא הגיע לגיל ההתבגרות הזה שכל דבר הוא אומר לא ועושה דווקא.. קשה לנו. אני משתדלת לתת תשומת לב חיובית לדברים טובים שהם עושים, בכל זאת הוא מחפש תשומת לב שלילית כל הזמן. היום עבר כל גבול. כעסנו ונתנו מכה על היד ואז כעסנו על עצמנו. והילד כאילו קלט ונרגע. ואז החלטנו יחד שאין יותר הרמת ידיים. משתדלים גם לא לצעוק. שמנו כיסא של פינת רגיעה. אחרי שעה הוא שוב השתגע. התנהגות נוראית. כואב לי לכתוב את זה אפילו. לא הסכים לשבת להרגע. אני נואשת. צריכה עזרה. אני יודעת שאחטוף הרבה ביקורת מכן, ובכל זאת, אם תוכלו לתאר לי את הפעילויות שאתן עושות עם הילדים אחרי הגן ובשבת, איך אתן מסתדרות עם הילדים (במיוחד אלה שיש להן יותר מ-2), איך אתן גורמות להם להסתדר יחד. איך נותנים תשומת לב לכולם כשיש בנוסף תינוק שזקוק לתשומת לב. תודה